התעמלות אמנותית היא מופע לקרקס / טור
נח קליגר מעריך את ההצלחה של לינוי אשרם בתחומה, אבל חושב שהענף לא באמת שייך לעולם הספורט ואין לו מקום באולימפיאדה
ברור שאין לי דבר ולא חצי דבר נגד לינוי אשרם והעיסוק שלה באקרובטיקה עם אביזרים, או בשם המקצועי "התעמלות אמנותית" - ענף שהצליח להתפלח למשחקים האולימפיים, כמו עוד כמה שהקשר בינם לבין ספורט הוא מקרי בהחלט, דוגמת טרמפולינה או שחייה צורנית.
שוב אדגיש ואומר, הבעיה שלי אינה עם אשרם המדהימה והמצליחה מאוד בעיסוק שלה, אלא בחבריי בתקשורת אשר הפכו אותה תוך ימים ספורים למתחרה רצינית של, למשל, סרינה וויליאמס. לא ייאמן באילו סופרלטיבים השתמשו כדי לספר על הצלחותיה עם הכדור, המקל או הסרט. כאילו קפצה לגובה של שלושה מטרים או למרחק של עשרה מטרים.
אני כותב דברים אלה רק כדי להסביר מהו ספורט. למעשה, מדובר בעניין פשוט וכלל לא מסובך עם חוקים ברורים. אחרי שהברון הצרפתי דה קוברטן חידש את המשחקים האולימפיים העתיקים, השתמשו בשלוש מילים כדי להגדיר ספורט: סיטיוס, אלטיוס, פורטיוס - כלומר מהיר, גבוה וחזק. זהו ספורט. כלומר שהמנצח בכל הריצות ממאה מטר ועד למרתון הוא זה שמקדים את מתחריו על קו המטרה. בקפיצות וזריקות, המנצח הוא זה שהשיג את המרחק הרב ביותר, ובקטגוריה של החזק ההכרעה היא בשער יותר. בכל משחקי הכדור. מה יותר פשוט מזה?
ומה עם הענפים האחרים שהם מחוץ לחוקים הפשוטים הללו? אלה אינם ענפי ספורט והם לא צריכים להיות באולימפיאדה. וכן, הם כוללים גם תחרויות מאוד פופולריות ואהובות, כמו התעמלות מכשירים או החלקה על הקרח. ומדוע הם אינם ספורט? משום שאין בהם הכרעה ברורה, אלא החלטה על ידי חבר שופטים. יושבים להם שבעה או תשעה אנשים וברוב קולות קובעים את המנצח. כלומר בהצבעה המבוססת כמובן על דעה אישית של כל אחד מהשופטים.
בואו נדבר ישר לעניין: עם יד על הלב, מישהו מאלה האוהבים החלקה על הקרח או התעמלות מכשירים יודע בכלל להבדיל בין טיב התרגילים של המתחרים? הרי לנו, ההדיוטות, נראה כי הם כולם עושים אותו תרגיל. וכאשר מבקשים ממני להגדיר התעמלות אמנותית, אני משיב שזה מופע מרהיב לקרקס, למועדון לילה גדול נוסח לאס וגאס או לשואו על במה.
וכל טוב ללינוי אשרם.
לפנייה לכתב/ת 
