גיא לוזון כבר שכח מהי הצלחה
ניהול המשחק שלו לוקה בחסר, שפת הגוף מוגזמת ובמקום להקרין שקט ורוגע הוא עושה בדיוק את ההפך. כמו ברוב הקבוצות שאימן, נראה שגם השידוך עם בית"ר ירושלים יסתיים בכישלון צורב
ידוע לכל שקשרים תמיד עוזרים. הם עוזרים במקום עבודה, עוזרים לקדם דברים, עוזרים לקצר תורים. בקיצור, עוזרים בהמון תחומים. גיא לוזון, שמגיע ממשפחת לוזון, מעולם לא היה שחקן גדול וגם כמאמן הקריירה שלו לא מזהירה.
הוא נכשל שוב ושוב כמעט בכל מקום שבו היה וללא הקשרים הענפים של משפחתו, לא היה לו הרבה סיכוי לשרוד כ״כ הרבה זמן כמאמן מוביל (היה מועמד גם לאמן את נבחרת ישראל). אין לי בעיה אישית עם גיא לוזון, ואני חושב שהוא מלא בכוונות טובות, אך כפי שאומר המשפט ״הדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות״ גם לוזון נשאר רק עם הכוונות.
גיא לוזון בטירוף(צילום: עוז מועלם)
ניהול המשחק שלו לוקה בחסר, שפת הגוף מוגזמת, ובמקום להקרין שקט ורוגע הוא עושה בדיוק את ההפך. החילופים בהפסד לקריית שמונה היו מביכים ולא ברורים. להוציא את דן איינבינדר ולאבד לגמרי את מרכז המגרש הייתה טעות קשה. ההגנה לא מתואמת וניכר כי גם משחק ההתקפה מקרי ובנוי על הברקות בודדות של עידן ורד או ערן לוי. ככה אי אפשר להוביל קבוצה.
אז נכון שיש קשרים וזה עוזר לפתוח דלתות, אך קשרים בלבד לא מספיק וצריך גם את הכישרון. צריך את האקס פקטור, מה שלדעתי חסר לגיא לוזון.
לפנייה לכתב/ת 
לוזון
צילום: אלעד גרשגורן
מומלצים
