אליפות העולם באתלטיקה: תוצאת מינימום אאוט, דירוג אין
מהפכה בקריטריון הנדרש להשתתפות בתחרות היוקרתית, אותו צפוי לאמץ גם הוועד האולימפי לקראת טוקיו 2020. האתלטים יקבלו ניקוד עבור תחרויות בינלאומיות ואליפויות ארציות בלבד, והמדורגים הבכירים ביותר יזכו בכרטיס כמו שנהוג למשל בענף הטניס
לאחר שנים רבות צפוי שינוי בקריטריון להשתתפות באליפות העולם באתלטיקה ובעקבותיו ישתנה ככל הנראה גם המינימום האולימפי לקראת טוקיו 2020. בניגוד לנהוג כיום, יבוטלו תוצאות המינימום אותם נדרשו האתלטים לעבור על מנת לקחת חלק בשתי התחרויות ובמקומן תאומץ שיטת דירוג, כפי שנהוג למשל בענף הטניס בו רק הספורטאים המובילים נכנסים אוטומטית להגרלה הראשית בטורנירי הגראנד-סלאם.
התאחדות האתלטיקה הבינלאומית כבר שלחה הודעה לאיגודים השונים, אך עדיין לא ידוע איך בדיוק יתבצע אותו דירוג. כפי הנראה בכל מקצוע יוחלט על מספר המשתתפים שיקבעו כאמור על פי דירוגם. הניקוד אותו יקבלו האתלטים יינתן לפי מיקום בתחרויות בינלאומיות ואילו ברמה הארצית עבור אליפות לאומית בלבד, כמו למשל אליפות ישראל. אחת מהמשמעויות העיקריות לשינוי היא שלמעט מספר אתלטי-על בודדים, מרבית האתלטים ידעו אם ישתתפו בתחרות רק זמן קצר לפני מועד קיומה.
לאור ההצלחות האחרונות של האתלטים הישראליים באליפות אירופה בברלין, כמו לונה צ'מטי ואדווה כהן, ציפו באיגוד האתלטיקה הישראלי למשלחת גדולה לאליפות העולם, אך השינוי דורש גיבוש אסטרטגיה חדשה. לדוגמא, האם להזמין לאליפות ישראל אתלטים אורחים שיצברו נקודות, ויקטינו כתוצאה מכך את סיכויי הישראלים.
בנושא אחר, מנכ"ל האיגוד, גל לב-רן, ביקש להגיב על הפרסום ב-ynet לפיו אלכס אברבוך הציע לקיים תחרויות קפיצה במוט ברחובות הערים ובחופי הים: "גם האיגוד סבור שהתכנית מצוינת, רק שבכתבה לא הציג אברבוך את העלויות המדויקות שנדרשות. לא מדובר בהפרש של עשרות אלפי שקלים, אלא מאות ואולי יותר
. לא מספיק להביא לארץ מתחם נייד של קפיצה במוט, אלא יש צורך גם לאפסן ולשנע אותו, דבר שעולה הרבה כסף".
לפנייה לכתב/ת 
