סוף סוף הנבחרת הצליחה לרגש
אופי, נחישות וכדורגל שמח. ברגעים רבים מול סקוטלנד, נבחרת ישראל הזכירה את ימיה היפים. רק ביציע, האורחים הססגוניים ניצחו בגדול, אבל תהיו בטוחים שטוטו טרנר יהיה מלא נגד אלבניה
אין ספק שביום חמישי חווינו ערב מרגש בסמי עופר. אפילו מרגש מאוד! סוף סוף ניצחון כחול לבן, הרבה אופי, נחישות, מהפך וכל מה שאנחנו לא רגילים לקבל מהנבחרת שלנו בשנים האחרונות. היו רגעים רבים במשחק שזה הרגיש כאילו הנבחרות החליפו תפקידים. מה שמעודד הוא שהנבחרת, מעבר לניצחון, גם שיחקה טוב מאוד בפרקים רבים של המשחק.
לצד כל זה, היה עצוב מאוד לראות את היציעים הריקים באצטדיון. בכניסה הייתה הרגשה של משחק ידידות או לכל היותר של משחק מרכז טבלה בליגה א' צפון. ואז לצד כל הישראלים העייפים, נראתה קבוצת סקוטים, בלבוש ססגוני ובכלי נגינה חמת חלילים, כולם לבושים בחולצת הנבחרת שלהם. כשאתה רואה את זה אתה מבין שיש פה הבדל בתרבות.
דור פרץ ומואנס דאבור חוגגים(צילום: ראובן שוורץ)
סקוטלנד היא לא מהאריות של אירופה, ומול ישראל היא אפילו לא התקרבה ברמתה לנבחרת שלנו, אבל הקהל שלה פשוט אוהב את הנבחרת, מעודד ללא הפסקה ומצליח להביא הנה 1,600 אוהדים נלהבים במגוון רחב מאוד של גילים. אני גם משוכנע שבגומלין היציעים יהיו מלאים. זה הבדל של תרבויות! כמה חבל ועצוב שאת אחד המשחקים היותר טובים של הנבחרת, זכו לראות רק 7,500 ישראלים.
הלוואי שבאמת יצאנו לדרך קצת שונה, דרך אחרת, דרך שבה הקהל יחזור לאהוב את הנבחרת (כמו בתקופה של שלמה שרף באצטדיון ר"ג), והקהל יגיע בהמוניו למשחקים. ומנגד הנבחרת שלנו תמשיך להתקדם ותמשיך להביא נחת לנו האוהדים שצמאים לקצת נחת וגאווה לאומית.
בנימה אישית, בהחלט חורה לעין שקפטן הנבחרת עומד בהמנון ולא שר את התקווה. לצד זה אני יכול להבין את ביבראס נאתכו שלא מתחבר למילים. יחד עם זאת, בסיום הוא הגיע להודות לאוהדים ואפילו נתן את החולצה שלו לאחד הילדים ביציע זה בהחלט היה מרגש וניכר כי הקפטן שלנו הוא בהחלט מנהיג ראוי! בטוטו טרנר האצטדיון חייב להיות מלא!
לפנייה לכתב/ת 
הרצוג
צילום: עוז מועלם
מומלצים
