לא רק פרידמן: הספורטאים שמכרו מדליות אולימפיות
מהמתעמלת האגדית שנאלצה למכור את שש המדליות האולימפיות שלה כדי להצליח להתקיים כלכלית, דרך האמריקני שהיה חייב לממן את הטיפול הרפואי היקר שלו ועד השחיין שרצה לתמוך בנפגעי הצונאמי באוקיינוס ההודי. וגם: מי הם הקונים?
ב-2004 גל פרידמן עשה היסטוריה. הישראלי הראשון והיחיד עד כה שזוכה במדליית זהב במשחקים האולימפיים. בשבועות הקרובים ככל הנראה היא תהיה שייכת למישהו אחר, אחרי שפרידמן החליט למכור אותה, כפי שפורסם לראשונה ב-ynet.
אלא שפרידמן הוא לא הראשון וכנראה גם לא האחרון שעושה מהלך כזה. מסתבר שאתה כבר לא צריך להתאמן כל החיים כדי לתלות על צווארך מדליה אולימפית, כל מה שצריך לעשות זה להיכנס לאתר קניות כמו ebay, להקיש את המילה מדליה אולימפית, לשלם כמה שצריך, ואתה "אלוף אולימפי".
ב-ebay אפשר למצוא עשרות אלפי מוצרים הקשורים לאולימפיאדה. מטבעות, סיכות, חוברות, לפידים, חליפות של המדינות המשתתפות, בולים ואפילו כיסא מאחד האצטדיונים. כמובן שגולת הכותרת היא מדליות מקוריות של הספורטאים.
"יש כמות משמעותית של פריטים הקשורים למשחקים האולימפיים", אמר לאחרונה דובר ebay, קווין פורגלוב. "הפריט הכי נחשק הוא מדליה אולימפית, שהיא יקרה משמעותית מפריטים אחרים".
בדרך כלל מי שמציע למכירה את המדליות הם ספורטאים ממזרח אירופה: "כסף הוא שיקול גדול עבור הספורטאים האלה", אומר פורגלוב. "בשביל אתלט רוסי כמה אלפי דולרים זה המון כסף".
מי הקונים?
"רוב הקונים הם אספנים. אנשים שנדבקו ברוח האולימפית ורוצים כל דבר שקשור למשחקים. זה יכול להיות מטבעות, סיכות, חליפות של ג'ודו, וגם מדליות. לעיתים הספורטאים עושים זאת למטרה טובה, כפי שעשו ירדן ג'רבי ואורי ששון, שמכרו את חליפות הג'ודו שלהם מהאולימפיאדה ותרמו את הכסף לצדקה. אבל יש גם ספורטאים שנקלעו לחובות ורוצים לכסות את הבור הכלכלי בעזרת מכירת המדליה".
אפשר לתת את הדוגמה של המתעמלת אולגה קורבוט, שנחשבה לאחת הספורטאית הגדולה ביותר בתולדות הענף. היא זכתה בשש מדליות אולימפיות בקריירה, ארבע מהן מזהב (שלוש במינכן 1972 ואחת בתחרות הקבוצתית במונטריאול 1976). היא נאלצה למכור אותן כדי להתקיים.
קורבוט, שנולדה בבלארוס במאי 1955, הלהיבה בגיל 17 בתרגילים וירטואוזים במינכן. שני תרגילים קרויים על שמה עד היום. היא שבתה את לב הצופים בעולם המערבי בזמן שייצגה את ברית המועצות בעיצומה של המלחמה הקרה.
כיום קורבוט כבר בת 62, מתגוררת באריזונה שבארה"ב (היגרה אליה אחרי התפרקות ברית המועצות) וימי התהילה שלה נותרו הרחק מאחור. בכל זאת, היא מקווה שישנם כאלו הזוכרים אותה בימיה הגדולים. בשנה שעברה הציעה למכירה פומבית שלוש מהמדליות בהן זכתה על מנת להתמודד עם המצוקה הכלכלית בה היא נמצאת. בנוסף למדליות, קורבוט הציעה למכירה גם פרסים בהם זכתה בתחרויות אחרות, מדים איתם התחרתה ומגזינים ישנים בהם היא מופיעה, הכל תמורת סכום של 230 אלף דולר.
גם הקלע האוסטרלי מייקל דיאמונד מכר את מדליית הזהב שלו מאולימפיאדת סידני אחרי שנשפט על עבירות נשק. דיאמונד הסביר שזאת הדרך היחידה בה יוכל לשלם לעורכי הדין שלו. המדליה נמכרה לקלע ריצ'רד אולדקורן שהתחרה עבור בריטניה בארבע אולימפיאדות, אבל מעולם לא זכה בזהב.
אולדקורן הסביר שהוא ישמח למכור את המדליה בחזרה לדיאמונד במחיר הרכישה אם ירצה אותה שוב: "מייקל בזמנים קשים. אהיה האפוטרופוס של המדליה בשבילו. אם הוא ישאל 'האם אני יכול לקבל אותו בחזרה?' אגיד לו 'בטח', היא שלו".
השחיין היהודי-אמריקאי אנתוני ארווין זכה בזהב ב-50 מטר בסגנון חופשי בסידני 2000. הוא פרש ב-2003 כשהוא בן 22 בלבד ושנה לאחר מכן הציע למכירה את מדליית הזהב שלו ב-ebay. ארווין קיבל עליה 17 אלף דולר, אותם תרם לקורבנות הצונאמי באוקיינוס ההודי.
מכירת מדליות הם לא רק נחלתם של הספורטאים המתחרים באולימפיאדות הקיץ, אלא גם של אלה שלקחו חלק באולימפיאדות החורף, כמו למשל שחקן ההוקי האמריקני, מארק וולס, שזכה בזהב עם נבחרתו ב-1980. וולס לא נפרד מהמדליה על מנת להתעשר, הוא מכר אותה כדי לעמוד בתשלומים של טיפולים רפואיים הקשורים למחלה גנטית נדירה שפגעה בחוט השדרה שלו. וולס קיבל על המדליה שלו 310 אלף דולר בשנת 2010 בעזרתו של אספן שהעמיד אותה למכירה פומבית באירוע מיוחד.
וולס כתב מכתב קורע לב לרוכשים הפוטנציאליים: "מדליית הזהב הזאת מסמלת את ההישגים האישיים שלי ואת ההישגים של הקבוצה שלנו, וכאחד מבין 20 השחקנים שזכו במדליית הזהב הזו, היא הייתה חלק ממני מאז פברואר 1980. היה לי קשה להיפרד ממנה, לכן ישנתי איתה במיטה שלי בשבועיים האחרונים. מקווה שתעריכו אותה כמו שאני מעריך אותה".
לפנייה לכתב/ת 
