מירי רגב הרסה את החגיגה של שגיא מוקי

אוף. כל כך רציתי להשתתף בשמחה ובחגיגות זכייתו של שגיא מוקי במדליית זהב, אבל פשוט לא יכולתי. מדוע? אתם בטח כבר יודעים – מירי רגב. רגע לפני שאתם מכלילים אותי באחד הצדדים של המפה הפוליטית, קוראים לי "חמוץ", "בוגד" או "עוכר ישראל", קחו לגימה של מים ותירגעו. הביקורת שלי אינה אישית אלא עניינית בלבד, ואסביר.

בימים בהם זה לא מובן מאליו שדגל ישראל יתנוסס על מדים וצגי מחשב במדינה ערבית, משרד התרבות והספורט בראשות השרה רגב ואיגוד הג'ודו אכן השיגו הישג דיפלומטי חשוב כשדאגו שספורטאי הנבחרת יוכלו להתחרות תחת סמלי המדינה. כמו כן, חרף העובדה שמדובר בתחרות זניחה יחסית לאליפות העולם, שם הנבחרת נחלה כישלון חרוץ, מותר ואפילו רצוי לפרגן על ההישגים היפים בתחרות.

מירי רגב בוכה בהמנון(צילום: איגוד הג'ודו)

ועם זאת, קשה להתעלם מכך שמה שהציבור הישראלי יזכור מהתחרות הוא את רגב. בעוד הדעות חלוקות לגבי הצורך בהצטרפותה למשלחת, יש דבר אחד עליו כולנו חייבים, אבל חייבים להסכים – איגוד הג'ודו ביצע חטא גדול כאשר בסרטון רשמי שהעלה לדף הפייסבוק שלו, התמקד ברוב המכריע של הזמן בשרה ולא בספורטאי. למעשה, אדם אובייקטיבי שיצפה בסרטון יכול להיות משוכנע שמדובר בעוד סרטון שעלה בעמוד האישי של השרה, ולא בעמוד הרשמי של האיגוד.

אני מבין שהשרה אכן מסייעת לאיגוד ומצויה בקשר עם חם עם בכיריו, אבל זה לא אומר שהאיגוד צריך לשמש כשופר לפוליטיקאית, ללא קשר לצד או הערכים שהוא מתיימר להשיג. אני מאוד מקווה שבאיגוד יבינו ויפנימו שטעו, ויאפשרו לנו לחגוג הישגים ספורטיביים ולפרגן לספורטאים ומאמניהם.