אורן סמדג'ה ראוי לפרס ישראל

בכל תחילת שנה עולה השאלה: "איך משרד הספורט יחלק את עוגת התקציב לענפי הספורט השונים?" האם רוב התקציב יועבר לכדורסל ולכדורגל? שכן בענפים אלה ישנם הכי הרבה ספורטאים. או להיפך, לענפים הקטנים יותר דוגמת ג'ודו ושייט שמוכיחים את עצמם.

דבר אחד ברור, הענפים הקבוצתיים בארץ מדשדשים במקום במקרה הטוב (כדורסל) או נסוגים לאחור במקרה הרע (כדורגל). בתוך ים הכשלונות ישנו מגדלור אחד בודד שמביא כבוד רב למדינה ומשמש שגריר נפלא מזה שנים, והוא ענף הג'ודו. במגדלור הזה יושב אדם מקצועי ברמה עולמית ומנווט (ומאמן) ביד רמה את כל ספורטאי הענף בארץ, אורן סמדג'ה שמו.

סמדג'ה ומוקי(צילום: איגוד הג'ודו)

סמדג'ה התחיל כמתאמן צעיר, עבר את כל השלבים והגיע לשיאו באולימפיאדת ברצלונה 92' כשזכה במדליית ארד. עם פרישתו החל להעביר את מורשתו ליורשים שלו ועם הרבה התמדה, נחישות, מקצועיות ואהבה לענף הוא מוביל בגאון את ישראל להיות מעצמת ג'ודו עולמית. מעולם לא שמענו את סמדג'ה מתלונן על התקציב הזעום לו הוא זוכה ממשרד הספורט, לא שמענו אותו מתבכיין על התנאים הקשים בהם הוא עובד, בעצם לא שמענו אותו מתראיין בכלל לפני תחרויות ומפזר הבטחות שווא.

סמדג'ה הוא איש מקצוע מהמעלה הראשונה, משמש דוגמה לכל המאמנים בארץ, יודע להסתדר עם התנאים שיש לו ומצליח בשקט בשקט להוציא מספורטאיו את המקסימום. הוא וחניכיו מביאים הרבה כבוד וגאווה למדינה בכלל ולספורט הישראלי בפרט. בראיונות עמו לאחר תחרויות הוא נשאר צנוע, מדבר לעניין ובהתלהבות.

לכן, גבירתי השרה רגב, בבואך לשבת עם יועצייך בפעם הבאה בעניין חלוקת התקציב זכרי שני דברים:

1. עליך לעמוד לצידו של ענף הג'ודו כפי שעמדת לצד שגיא מוקי בטקס חלוקת המדליות ולהתעקש להכפיל להם את התקציב, לפחות!

2. מיד עם סיום הישיבה עליך לכתוב מכתב המלצה מפרגן ואוהד לטובתו של אורן סמדג'ה, מדוע הוא ראוי לפרס ישראל.