פרץ לרחבה / "הכל מקצועי"
השדרוג המשמעותי ביותר שעברה השנה מכבי תל אביב נוגע לכניסת שחקני הקישור ל-16 של היריבה, ודור פרץ, שעשה בחודשים האחרונים קפיצת מדרגה אדירה, מרוויח מהשינוי
בדקה ה-67 של המשחק מול הפועל חיפה התרחשה במכבי תל אביב היסטוריה קטנה. אייל גולסה היה עם הכדור בתוך הרחבה ומסר לדור פרץ שבעט לקורה. פעם ראשונה, בכל המסגרות אי פעם, שגולסה מסר לפרץ בתוך הרחבה שלא בעקבות כדור קרן אלא סתם כך, במשחק השוטף. גולסה ופרץ, אלה שבשנתיים הקודמות הבקיעו שער אחד בלבד כל אחד, נמצאים יחד ברחבה, מתמסרים. כמה מוזר. והתמונה המוזרה הזו מייצגת בצורה הטובה ביותר את מכבי של ולדימיר איביץ'.
מכבי איבדה את מלך השערים שלה, וידאר קיארטנסון, אבל בינתיים כובשת בקצב של שני שערים ורבע למשחק, יותר מבכל עונה שלה זה שני עשורים, מאז שאנדז'יי קוביקה היה מלך השערים ואלכסיי קוסולאפוב, קשר אחורי, הבקיע תשע פעמים. גם עכשיו הכמות נצברת הרבה בזכות שחקני מרכז הקישור, לאו דווקא ההתקפה.
חצי מהגנת מכבי ת"א התחלפה הקיץ, להתקפה הגיעו שמות כמו איתי שכטר וצ'יקו אופואדו, אבל דווקא בקישור, זה שלרוב מורכב משחקנים שהיו בקבוצה גם בעונה שעברה, נדמה שנמצא השדרוג האמיתי. שדרוג אישי, בעיקר של פרץ, אבל גם קבוצתי. איביץ' הכניס למכבי את תוכנית ההצטרפות, זו של הקשרים לתוך הרחבה. הצטרפות טובה שכזו היא סימן לקבוצה מאומנת.
לפרץ יש שני שערים ושני בישולים, לגולסה שני שערים ובישול אחד (כן, רשמית סופרים להם כבישול את המסירות לבעיטות הפצצה של עומר אצילי). אם לוקחים בחשבון שדור מיכה וחמשת בישוליו משחק לרוב גם במרכז, נראה שברוב שערי הקבוצה מעורב אחד משחקני מרכז השדה. האם זה הדיוק בבעיטה שהפך לחד יותר? האם שיפור באיכות המסירה? גם, אבל קודם כל הנוכחות ברחבה, זו שהייתה קיימת הרבה פחות בעונות קודמות. פרץ הוא הדוגמה המושלמת.
התחיל לחשוב אחרת
דור פרץ תמיד נחשב לשחקן עם פוטנציאל אירופי. מבנה הגוף הוא אולי הסיבה העיקרית לכך. אבל התקפית, גם כששיחק כקשר מרכזי ולא האחורי ביותר – נאדה. בעונה שעברה, ב-24 משחקים, פרץ בעט ומסר 13 פעמים ברחבת היריבות, אבל רק ארבעה מהאירועים האלה התרחשו במשחק שוטף, והשאר בניסיונות כיבוש במצבים נייחים, שהם סיפור אחר ואינם מעידים על זרימת תבנית המשחק. העונה, כפי שאפשר לראות בתרשים המצורף, כמות הבעיטות והמסירות של פרץ ברחבה במשחק שוטף כבר גבוהה יותר מבכל העונה שעברה, והוא הופיע רק בחמישה משחקים.
כן, בכל משחק פרץ מגיע לאזור המסוכן, דבר שנחשב נדיר אצלו בעבר. שני שערי ליגה היו לו בקריירה עד העונה, שניים נוספים בתחילת העונה הנוכחית. הוא השחקן שמאיים על השער הכי הרבה במכבי אחרי שכטר. כמו במכבי כך גם בנבחרת, שם הרשים יותר מכל אחד אחר וחזר בקומה זקופה ובראש מורם. השער שהבקיע פרץ בנבחרת הוא דוגמה נפלאה לשינוי שעבר. ברגע שטאלב טואטחה, שבישל לו, קיבל את הכדור, עמדו בין פרץ לבין השער ארבעה שחקנים סקוטים, ותנועה מהירה ללא כדור הביאה את פרץ לבטל אותם ולעמוד מול השוער.
אותו דבר, אפילו יפה יותר, ראינו בבישול לאופואדו מול חדרה. כשמיכה קיבל את הכדור פרץ היה כ-40 מטר משער היריבה, בצד שמאל. הוא רץ אלכסונית חצי מגרש ובישל מצד ימין של הרחבה. אגב, המהלך הזה, שכולל תנועה של מיכה לאחור במקביל לריצה של פרץ קדימה, הוא דבר שמכבי מנסה לעשות יותר ויותר.
וישנו כמובן השער האחרון, לפני שלושה ימים. חילוץ כדור באמצע המגרש ומיד ריצה קדימה. תנועה ללא כדור היא מצרך נדיר יחסית בכדורגל הישראלי. מי שמבצע אותה טוב זוכה ליתרון. פרץ השיג לעצמו את היתרון הזה.
הפרחים לאיביץ'
יכול להיות שמאמן הנבחרת אנדי הרצוג תרם לנוכחות המוגברת של פרץ בהתקפה, אבל אין ספק שהאחראי העיקרי לכך, מלבד פרץ עצמו כמובן, הוא איביץ'. מהרגע הראשון שלו בתפקיד היה אפשר לראות שאחד הדגשים המרכזיים של המאמן הסרבי הוא תרומה התקפית של שחקני מרכז המגרש. בטבלה שמראה כל כמה דקות שחקני מכבי מאיימים על השער, נמצא עומר אצילי במקום הראשון ואחריו אבי ריקן, שלרוב משחק כקשר מרכזי, ופרץ. רוסלן ברסקי היה יכול להתברג ברשימה, אבל לא קיבל מספיק דקות ליגה כדי להיכנס לטבלה הזו.
איביץ' מראה, לפחות בינתיים, שהוא מנהל סגל מצוין, והקישור הוא המקום שבו המאמן מבצע הכי הרבה שינויים. עד כה, ובמשחקי הליגה בלבד, איביץ' שיחק עם שמונה קומבינציות קישור שונות. המשולש הפופולרי ביותר, מבחינת דקות משחק משותפות, הוא דן גלזר-פרץ-גולסה. המשולש המוצלח ביותר, מבחינת הפרש שערים, הוא פרץ-גולסה-מיכה. שילוב התוצאות בדקות עם הקומבינציה הזו הוא 0:6 לטובת מכבי.
התוצאות תלויות כמובן גם בקושי המשחקים, כך שצריך לחכות ולראות כיצד מתקדמת העונה, אבל דבר אחד כבר ברור – הנוכחות ההגנתית של גלזר, כשהוא מוצב כקשר אחורי, מאפשרת לפרץ וגולסה יותר חופש התקפי. החילוף במחזור האחרון, שהעלה את גלזר לחצי שעת משחק, הראה זאת היטב. בנוסף, גם גולסה עצמו תורם רבות לשיפור של פרץ. גולסה בעונה גדולה בינתיים. הוא הקשר שרשם הכי הרבה תיקולים מוצלחים בליגה.
וכך, הרבה בזכות השחקנים האלה, למכבי יש כמות נקודות כפולה מזו של הפועל באר־שבע, זו שעדיין נחשבת ליריבה האמיתית שלה במאבק על התואר. אם מכבי תחזיר לעצמה את צלחת האליפות יהיו להצלחה סיבות רבות, אבל התרומה של שחקני הקישור תהיה כנראה המרכזית שבהן. מספיק להסתכל על דור פרץ כדי להבין זאת.
לפנייה לכתב/ת 
