שני האנשים שעושים שמח בליגת העל

עומר אצילי נתן לנו לראות עד כמה הכדורגל הוא עניין של מומנטום וגם של ביטחון ומזל. יש לו כישרון רב, אבל ריבוי המעברים לא עשה לו טוב, במיוחד גרנדה הספרדית. הקבוצה מדרום ספרד החליפה מספר מאמנים, אצילי לא מצא את מקומו ופציעות רבות הובילו אותו בקיץ 2017 לחזור לקבוצות נעוריו מכבי ת"א. הוא נפצע שוב אחרי שנכנס לכושר, וגם את העונה הזו פתח לא טוב - ורבים חשבו שישנו דם רע בינו לבין המאמן ולדימיר איביץ'. אך לאט לאט עומר התחיל להיכנס לקצב כיבושים גבוה. בשבעת המשחקים האחרונים בהם פתח העונה בליגה הוא השווה את מספר השערים שלו בכל העונה שעברה, והנתון הלא פחות מרשים הוא המרחק האדיר שרץ אצילי - כ-11 ק"מ למשחק.

עומר אצילי חוגג(צילום: ראובן שוורץ)

האיש שהפתיע את כל הליגה הוא ניסו אביטן, מאמנה של הפועל חדרה שעד העונה שעברה רבים היה מוכר כחלוץ עבר שככיב בהפועל ת"א ובב"ש. כשעזב בקיץ 2017 את מחלקת הנוער של באר שבע ועבר לחדרה רבים הרימו גבה, אך ניסו לא הקשיב לרעשי הרקע ובסיום אותה עונה השיג את הכרטיס לליגת העל אחרי 39 שנה שחדרה חיכתה לכך. בתחילת העונה הנוכחית סימנו את הקבוצה שלו כיורדת הבטוחה לליגה הלאומית, אך שוב ניסו הפתיע את כולם ולקח את הקבוצה למקום השלישי עם היציאה לפגרה. הפתיחה הנהדרת הזו היא רק בזכותו של אביטן, שבחר בשחקנים רעבים ובכאלו שישאירו את הכל על המגרש. זה סוד ההצלחה שלו ושל קבוצתו .