האנדרדוג הכי ווינר בכדורגל הישראלי
עם תקציבים קטנים, סגלים צנועים ויכולת לאתר כישרונות צעירים, יוסי אבוקסיס מצליח להוציא את המקסימום מהקבוצות שלו ולסיים בפלייאוף העליון עונה אחרי עונה. ואז מה אם הסגנון הגנתי ואפור
יוסי אבוקסיס הוא ללא ספק המאמן המוביל בליגה העל בשנים האחרונות (כן כן, בצוותא ובאותה נשימה עם ברק בכר). בהתחלה ירד ליגה עם קבוצה (בני יהודה) שקיבל בירושה באמצע העונה, אחר כך העלה אותה בחזרה לליגת העל, לאחר מכן באו שנתיים נפלאות בסכנין עם עלייה לפלייאוף עליון, אשתקד רשם עונה מצוינת עם בני יהודה ושוב העפיל לפלייאוף עליון. עדיין מוקדם לדעת לאן העונה הזו תוביל, אבל הסימנים מעודדים עבור הכתומים.
זה לא באר שבע של אלונה ברקת או מכבי חיפה של יעקב שחר, וגם לא מכבי ת"א של מיץ' גולדהאר עם תקציבי הענק. אלו בסך הכל סכנין ובני יהודה, שתי קבוצות עם תקציב צנוע ושאיפות קטנות. הגדולה של מאמן נמדדת ביכולת שלו להוציא מסגל השחקנים שלו את המקסימום. אבוקסיס הוציא הרבה מעבר לזה בשתי הקבוצות האחרונות. הוא בונה אותן בתקציב נמוך והופך אותן למכונה משומנת שמתמודדת כשווה מול הגדולות.
אפשר להתווכח על הסגנון או על צורת המשחק, אבל עם התוצאות אי אפשר להתווכח – ארבע שנים רצופות בפלייאוף עליון. הסגנון של יוסי ידוע לכולם, להמתין ליריבה מאחור (על גבול הבונקר) ולעקוץ במתפרצות עם "סילונים" בהתקפה. הוא מגיע כאנדרדוג אפילו במשחקים שהקבוצה שלו אמורה להיות פייבוריטית ויוזמת, וכמעט כולם נופלים ברשת ובולעים את הפתיון.
השחקנים אוהבים אותו ונלחמים למענו, הוא משלב צעירים, מהמר על שמות אלמוניים מליגות נמוכות. נבחרת ישראל היא אנדרדוג מובהק בעשורים האחרונים, לכן בעיניי האיש שהכי מתאים לתפקיד המאמן הלאומי הוא אבוקסיס, כי השיטה שלו "תפורה" על נבחרת ישראל. נתגונן מול נבחרות שלרוב עדיפות עלינו וננסה לעקוץ במתפרצות. בדיוק השיטה של אבוקסיס.
בינתיים, פתיחת העונה המסחררת הפכה אותו למבוקש על ידי מכבי חיפה ובית"ר ירושלים, אבל השאלה אם הוא מתאים לסגנון שלהן, שחייב להיות התקפי ומלהיב. מה עדיף, יכולת או תוצאות? דבר אחד בטוח, לנבחרת הוא מתאים כמו כפפה ליד.
לפנייה לכתב/ת 
