המהפכה של נבחרת ישראל

העבודה של הצוות המקצועי

נראה כי למרות הביקורת על כך שהמנהל המקצועי וילי רוטנשטיינר מתעסק בנבחרת הבוגרת, ולא עוקב אחר עבודתו של ניר לוין בנבחרות הצעירות, המנהל המקצועי שבנה מחדש את נבחרת אוסטריה והוביל אותה ליורו 2016 מצליח לעשות זאת גם כאן. הוא עוקב אחרי שיטות האימון של המאמנים הישראלים, מייעץ במקרה הצורך, ומסמן שחקנים צעירים שיהוו את חוד החנית. המאמן אנדראס הרצוג, שלא זכה לאמן נבחרת לאומית, הגיע למשרה זו מלא מוטיבציה, והוא מנסה במעט אימונים לשפר את המנטליות של הכדורגלן הישראלי. שילובו של אלון חזן המכיר את הכדורגל הישראלי יצר חיבור מנצח של צוות שיכול להוביל את הנבחרת לראשונה בתולדותיה לטורניר היורו.

שילוב ותיקים לצד צעירים

לאחר שהתברר ששחקנים ותיקים לא מצליחים להוביל את הנבחרת לטורנירים גדולים, הוחלט בהתאחדות להצעיר את הנבחרת. תהליך זה צריך להתבצע בהדרגה, ולכן צריך לשלב בין שחקנים מנוסים לצעירים רעבים המעוניינים להוכיח את עצמם בנבחרת. כך, למשל, בנבחרת מככבים ערן זהבי, אריאל הרוש, ביברס נאתכו ובירם כיאל לצד דן גלזר, מנור סולומון, מקסים פלקושצ'נקו ואלי דסה אשר שיחקו יחד בנבחרת הצעירה.

מואנס דאבור(צילום: עוז מועלם)

סגל קבוע

לרוב מאמני הנבחרות יש רשימה סגורהשל שחקנים אשר יזומנו לנבחרת, בין אם הם משחקים קבוע בקבוצה ובין אם לא. הרצוג נוקט בשיטה זו כאשר הוא מזמן את הקפטן נאתכו שלא משחק קבוע באולימפיאקוס, או את המגן השמאלי טאלב טואטחה שלא מקבל דקות בפרנקפורט. הבעיה בשיטה זו היא שלעתים קרובות מפספסים שחקנים המצויים בכושר טוב, כמו ליאור רפאלוב שהוביל את אנטוורפן למקום השלישי בליגה הבלגית, או עידן ורד שמחזיק כמעט לבדו את ההתקפה של בית"ר ירושלים.

שיטת משחק קבועה

הרצוג בחר ליישם בנבחרת את שיטת שלושת הבלמים, שמשחררת את שני המגינים לעשות גם עבודת התקפה, והדגש מושם על שליטה במרכז המגרש. הבעיה ששיטה זו יוצרת היא שרוב הנבחרות משחקות עם חלוץ בודד, דבר שמחייב למצוא לשחקן שתופקד במקור כבלם שלישי עמדה כדי שהוא לא יילך לאיבוד במגרש).

בהנחה שהנבחרת תשמור על יציבות, היא יכולה להעפיל בסופו של דבר לחצי גמר ליגת האומות. אך גם אם לא, צריך לקוות שהיא תמשיך באותה דרך גם במוקדמות היורו.