האיש שזרק לזבל 14.5 מיליון דולר
לוויאון בל מפיטסבורג הוא כוכב NFL שלא סובל מחוסר ביטחון. למעשה, הוא כל כך בטוח שהוא ענק, עד שהוא כתב על זה שיר ראפ. אבל התאווה לכבוד וכסף כנראה עלתה לו לראש, אחרת אי אפשר להסביר למה בגיל 26, כשהוא בריא ובשיא הכושר, הוא היה מוכן לשבת שנה בצד בלי להרוויח דולר
לא רק שבשלוש מחמש עונותיו בפיטסבורג הוא רץ ליותר מאלף יארד, אלא שגם השלים עם רות'ליסברגר ואנטוניו בראון את אחד המשולשים המפחידים בליגה בזכות היכולת שלו להוות איום כפול ולתפוס כמויות גדולות של מסירות (85 בשנה שעברה, 854 יארד בעונת השיא שלו ב-2014). אפילו ההשעיות שהוציאו אותו ממספר משחקים בדרך, בגלל אחזקת סמים ושימוש בחומרים אסורים, לא פגעו במעמדו וביכולתו. הוא תמיד חזר בכושר.
אז איך לעזאזל קרה שבגיל 26, אחד הרצים הטובים ביותר שנראו זה זמן רב ב-NFL, שחקן שלא סוחב שום פציעה, מפספס עונה שלמה של פוטבול בשיא הקריירה שלו? אנחנו מדברים, אחרי הכל, על ספורט אמריקאי, אז לא תופתעו לשמוע שהתשובה היא "כסף". פיטסבורג מוכנה לשלם ביד רחבה, בל רוצה שהיד הזו תתרחב עוד יותר. בשבוע שעבר פג רשמית המועד האחרון בו היה יכול לחזור לאימונים כדי להיכלל בסגל העונה, ונותר לראות מה יקרה בסיום הליגה.
כבר לפני שנתיים התחילה המחלוקת בין הצדדים, כאשר הדיונים הראשונים על חידוש החוזה של הפנומן התבררו כבעייתיים. באותה התקופה בל הפגין כישרון אחר, כששיחרר שיר ראפ בו הבהיר במילים מה הוא מחפש: 15 מיליון דולר לעונה. החוזה שלו אז סידר לו 1.3 מיליון לעונה, המקום ה-45 בין הרצים בליגה.
באופן לא מפתיע במיוחד, בל העקשן והקבוצה שלא רצתה להשתולל לא מצאו את עמק השווה, וכך הגיע השימוש במהלך ייחודי לפוטבול: תג פרנצ'ייז. מה המשמעות? התג נועד להגן על קבוצות שעומדות לאבד כוכבים, ומאפשר להן להציב אחד כזה בשנה על שחקנים שעומדים לקראת סיום החוזה כדי להשאיר אותם במועדון לעונה נוספת בה ניתן יהיה להמשיך בדיונים על עסקה חדשה. והסטילרס עשו את זה פעמיים ברציפות כדי לא לאבד את בל, שבינתיים הקשיח עמדות וסירב להצעה של 30 מיליון דולר לשנתיים.
לפי מדרג קבוע של הליגה, הנוגע לעמדות שונות, בל הרוויח 12 מיליון דולר תחת התג בעונה שעברה, אבל הוא עשה זה בחוסר חשק בולט. הוא הגיע באיחור מכוון למחנה האימונים, ורק מספר ימים לפני פתיחת העונה שעברה חתם על הסכם הפרנצ'ייז לשנה. הוא נתן עוד כמה הופעות אדירות לצד בראון וביג בן, אבל לא היה מוכן לעשות את זה שוב.
אחרי שאיים כי יפרוש מפוטבול אם הסטילרס שוב יציבו עליו את התג, זה בדיוק מה שהם עשו – כשהפעם השכר העונתי עמד על 14.5 מיליון דולר. בדרך המו"מ נמשך על דרך חתחתים, כשבל דוחה כל הצעה של הקבוצה ורואה רק עוד כסף מול העיניים. הפעם הוא לא רק עסק באיומים ובאיחורים, אלא שבר את הכלים לחלוטין. בכל עשרת המחזורים הראשונים בקבוצה היו באפלה בנוגע לשובו האפשרי, הציעו לו 70 מיליון דולר לחמש שנים, והתחילו לאט-לאט להירגע בזכות ההופעות המעולות של המחליף שלו, ג'יימס קונר (שמרוויח כחצי מיליון דולר לעונה).
בינתיים הזמן חלף, בל הוציא עוד אלבום, אף קבוצה לא הצליחה לסכם על טרייד שייקח אותו מפיטסבורג ויסדר לו את השכר שהוא רוצה, והגענו למצב הנוכחי. הסכומים שבל חולם עליהם נקראים בארה"ב "כסף של קוורטרבק". למשל, החוזה הגדול בהיסטוריה שנחתם השנה סידר לרוג'רס של גרין ביי 134 מיליון דולר לארבע עונות. אף קבוצה לא תשלם כך לרץ, אבל הוא רצה להתקרב לשם – ובדרך לוותר על 14.5 מיליון דולר בכיס ולשבות במשך עונה שלמה.
לא ברור מה יקרה עכשיו. ב"גדיאן" נטען כי ברמה הגלובלית מדובר במכה לבעלי קבוצות, מאחר ששחקנים שרוצים לדאוג לעתידם בענף של פציעות קשות, יהיו קשוחים יותר בכל הנוגע למבני החוזים שלהם ולסכומים המובטחים שיקבלו. אבל לא בטוח שכל שחקן, ועוד במעמדו ובכושרו של בל, יהיה מוכן להמר בצורה כזו וגם להוציא לעצמו שם של כוכב בעייתי. מבחינת פיטסבורג, ניתן יהיה להציב את התג על בל בפעם השלישית ברציפות, אך בגלל המדרג, זה עשוי להסתכם בשכר שנתי של 25 מיליון דולר (אם בל יחליט לחזור לקבוצה).
נראה שהפיתרון הטוב ביותר לכולם הוא לחתוך. פיטסבורג תרכב על קונר שיהיה מנוסה יותר אחרי עונת הרוקי המעולה, בל ימצא קבוצה לחוצה להישגים שתשלם לו בגדול, וכותבי הביוגרפיה שלו יתהו אי-שם בעתיד אם היה לו שווה לעשות שרירים.
לפנייה לכתב/ת 
