היום בו שדדו לכדורגל הארגנטינאי את הנשמה / "מר עולם"
גמר הליברטדורס בין בוקה וריבר, שהיה אמור להיות מפגן כוח דרום אמריקני, יתקיים למרבה האבסורד דווקא במדריד. בארגנטינה בטוחים שגנבו להם את המשחק והכבוד, והיחידים שחוגגים הם הספסרים עם כרטיסים באלפי אירו והתיירים שיזכו לחוות סופר קלאסיקו מקרוב
ביום ראשון הקרוב יתייצבו ריבר פלייט ובוקה ג'וניורס למשחק הגומלין של גמר גביע הליברטדורס באצטדיון הסנטיאגו ברנבאו שבמדריד. יהיה משחק, תהיה מנצחת, יוענק גביע – אבל תהיה גם בושה גדולה. אם זה היה תלוי בהנהלות שני המועדונים, במאמנים, בשחקנים ובעיקר באוהדים, עדיף היה לוותר על המשחק הזה שמסריח משחיתות, בצע כסף וצביעות. הכל, חוץ מכדורגל ומתשוקה האמיתית למשחק.
מה שאמור היה להיות אחד ממשחקי הגמר הגדולים בהיסטוריית המועדונים בעולם, הפך לפארסה מתגלגלת. עסקני הכדורגל והפוליטיקאים, אלו שכל מה שמעניין אותם זה הרווח הכספי, ניצלו את המצב והעמידו את משחק הגומלין למכרז עולמי. מיאמי, מדיין, אסונסיון, גנואה, דוחא, בלו הוריזונטה וערים נוספות הועלו כאופציות לקיום הסופר קלאסיקו, כשכולן חושבות רק על המיליונים שיגרפו ועל הפוקוס העולמי שיקבלו.
בסופו של דבר נבחר הברנבאו. פלורנטינו פרס, נשיא ריאל מדריד, שמח להעניק את האצטדיון של הבלאנקוס לטובת המשחק, כמובן בתמורה לכך שכ-9,000 מתוך 81 אלף הכרטיסים יימכרו ל"סוסיוס" (חברי המועדון) של ריאל. לא לקח יותר מכמה דקות עד שכל הכמות נחטפה – ומרבית הכרטיסים הללו כבר עשו דרכם לשוק השחור, שם הם נמכרים במחירים מטורפים של למעלה מ-3,000 אירו לאחד.
גביע המשחררים חוזר לכובשים
הזעם בארגנטינה הוא עצום. כמעט בכל האצטדיונים במדינה הופיעו במשחקי סוף השבוע כרזות כנגד השחיתות של קונמבול (התאחדות הכדורגל של דרום אמריקה), ש"מכרה את הנשמה של הכדורגל הארגנטיני". הזעם הוא סוחף, בלי קשר לאהדה לקבוצה זו או אחרת. התחושה הכללית היא שאחד מסמלי התרבות הגדולים של ארגנטינה פשוט נמכר לכל המרבה במחיר.
האבסורד הגדול ביותר הוא שמשחק הגמר של המפעל החשוב ביותר ביבשת הועבר דווקא לספרד וכדי להבין את גודל האבסורד צריך להכיר מעט היסטוריה.
גביע הליברטדורס ("המשחררים") נקרא על שמם של אותם גיבורים מיתולוגיים מהמאה ה-18, בראשם סימון בוליבאר, חוסה דה סן מרטין, חוסה בוניפאסיו, חוסה ארטיגאס וברנרדו אוהיגינס, האנשים ששיחררו את עמי דרום אמריקה מיד הכובשים הספרדים ("הקונקיסטדורס") והביאו לעצמאותם אחרי מאות שנים של שלטון קשה.
אז לא רק שהמשחק החשוב ביותר של הכדורגל הדרום אמריקני, זה ששוחק 58 שנים רק ביבשת דרום אמריקה, ישוחק במרחק של 10,000 ק"מ ממקומו הטבעי. הוא יתקיים בבירה של הכובשים הקולוניאליסטים, במדריד. קשה לחשוב על אבסורד גדול יותר ולא במקרה רבים מכלי התקשורת בארגנטינה וגם במדינות נוספות בדרום אמריקה, החלו לכנות את המשחק - "גביע הקונקיסטדורס".
נכון, האוטובוס של בוקה נרגם באבנים בדרכו למונומנטל לפני שבוע וחצי, ככל הנראה פעולת תגמול עליה אחראים כמה עשרות חברי קבוצת "הבארהברבאס" (האולטראס) של ריבר, "בוראצ'וס דל טבלון", אחרי שהמשטרה החרימה 300 כרטיסים וכמה מאות אלפי דולרים מביתו של מנהיגם.נכון, שני שחקנים נפצעו קלות בפניהם משברי הזכוכיות והאחרים שאפו גז מדמיע שהמשטרה פיזרה כדי להרחיק את אוהדי ריבר. נכון, אי אפשר היה לקיים את המשחק באותו ערב ו-60 אלף אוהדי ריבר שמילאו את היציעים נאלצו ללכת הביתה מתוסכלים.
אפשר גם להבין שגם 24 שעות לאחר מכן אי אפשר לקיים את המשחק, כי השחקנים של בוקה היו עדיין בהלם ממה שקרה ושני השחקנים שנפגעו עדיין לא החלימו לחלוטין. אבל מדוע היה צריך לקבוע שהמשחק לא יתקיים בארגנטינה? מדוע להעניש את 60 אלף אוהדי ריבר הנורמטיביים, שמחכים למשחק גדול שכזה כל חייהם? אגב, לאוהדי בוקה וריבר שבארגנטינה הוקצבו 10,000 כרטיסים לברנבאו, 5,000 לכל קבוצה. ברור שרק אנשים אמידים יוכלו להרשות לעצמם את התענוג, ואלו בדרך כלל לא האוהדים שיוצרים את האווירה המיוחדת.
לפני יומיים הסתיימה בבואנוס איירס פסגת ה-G20. כל מנהיגי העולם היו שם, דונלד טראמפ, ולדימיר פוטין, אנגלה מרקל וחבריהם. כוחות הביטחון עשו את עבודתם נאמנה והאירוע עבר בשלום ללא שום תקרית אלימה. האם הם לא יכולים לאבטח משחק כדורגל, יהיה חשוב ומתוח ככל שיהיה? זאת השאלה ששואלים רבים מהארגנטינאים ואת זה בדיוק אמר אתמול מרסלו גז'ארדו, מאמן ריבר פלייט, אחרי המשחק שבו קבוצתו ניצחה את חימנסיה לה פלאטה 1:3.
"ההתאחדות הדרום אמריקנית קיבלה החלטה, שהיא אבסורדית. אני לא באמת יכול לומר את כל מה שאני חושב ומרגיש. לא אעשה זאת כי מה שחשב כרגע הוא להתכונן למשחק ביום ראשון בדרך הטובה ביותר כדי שנוכל להגן על האוהדים שלנו. אנחנו היחידים שיכולים להגן על האוהדים שלנו על המגרש. אף אחד אחר לא יכול. לגבי העובדה שהגמר יתקיים במרחק 10,000 ק"מ מארגנטינה: "יום אחד נחשוב על כל מה שקרה כאן ואז נבין כנראה שמדובר באירוע מביש. אנחנו לא יכולים לעשות דבר כי אנחנו חייבים לשחק, אבל האוהדים שלנו נשדדו. הם שדדו את האוהדים של ריבר ומחר זה יכול לקרות לקבוצה אחרת".
גז'ארדו מדבר על האוהדים שנשדדו, אבל לסיפור יש גם צד ספורטיבי. הגמר נקבע להתקיים בשני משחקים, כשכל קבוצה מארחת באצטדיונה עם הקהל שלה בלבד. כשבוקה אירחה בבומבונרה היו שם 60 אלף אוהדים צהובים-כחולים שראו 2:2 מרתק. עכשיו, בברנבאו, הקהל יהיה חצוי. לפי הערכות יהיו יותר אוהדי בוקה מאשר ריבר ביציעים וריבר תאבד למעשה את יתרון הביתיות שהגיע לה במשחק הגומלין.
הטענה של בוקה לפיה מגיע לה ניצחון טכני בגלל זריקת האבנים על האוטובוס נשמעת לא רצינית, שכן האירוע התרחש במרחק של 700 מטר מהאצטדיון, איזור שבו להנהלת ריבר אין שליטה. מעבר לכך, אף אחד עדיין לא מבין מה גרם לאוטובוס לנסוע לעבר האצטדיון דווקא בנתיב הזה ולא בנתיבים חלופיים בטוחים יותר, מדוע חלונות האוטובוס היו פתוחים ולמה האבטחה סביבו הייתה של כמה אופנועים בלבד.
כולם הפסידו. חוץ מהספסרים
ההחלטה לקיים את הגומלין במדריד הובילה לתגובות קשות ביותר, בעיקר כלפי אלחנדרו דומינגס, הנשיא הפראגוואי של קומנבול, שלדעת רבים בגד ביבשת כולה ומכר את כבודה לקולולניאליסטים האירופאים. לא מספיק שהקבוצות הגדולות של אירופה "שודדות" את כל הכישרונות הצעירים של דרום אמריקה, עכשיו אירופה שודדת גם את הנשמה של הכדורגל הלטיני, את המשחק הכי גדול שלו. אגב, הכעס כלפי מושחתי קומנבו"ל עשוי להביא להקמתה של הסופר-ליגה של דרום אמריקה, שתחליף את גביע הליברטדורס ובה ישתתפו הקבוצות הגדולות של היבשת. אבל זה בעתיד, כרגע התחושות הקשות הן של בגידה, לא פחות.
גוסטבו אלפרו, מאמן הקבוצה הארגנטינאית הורקאן, דיבר כשדמעות בעיניו: "אנחנו מאפשרים להם לגנוב לנו את הסופר קלאסיקו, משהו שהוא חלק מאיתנו, מהתרבות וההיסטוריה שלנו. זה כאילו שממחר אסור יהיה לרקוד טנגו בארגנטינה ". דני אלבס, המגן הברזילאי של פאריז סן ז'רמן, היה אף הוא נסער: "מבחינתי לקיים את גמר הליברטדורס מחוץ לדרום אמריקה זאת הבושה הגדולה ביותר שראיתי או אראה. כשחקן כדורגל, כדרום אמריקני וכמי שמאמין שכדורגל הוא ספורט שאמור להיות משחק עם תשוקה, עם רגש ומעל לכל עם כבוד, זו בושה. חבל שעשרות אלפי אוהדים טובים צריכים לסבול בגלל כמה אידיוטים".
בעיתון הספורט הארגנטינאי "אולה" נכתב: "ריבר הפסידה, בוקה הפסידה, ארגנטינה הפסידה הזדמנות לחגיגה והאוהדים הפסידו. הם לקחו לנו את החלום, את התשוקה ואת התקווה. הגמר במדריד הוא בעיטה בנשמה של כל אוהד כדורגל בארגנטינה. הגמר במדריד נשמע נהדר, אבל רק עבור אנשי השיווק של תעשיית הכדורגל העולמית. מה שהם עשו זה לקחת מהמשחק הזה את הזהות האמיתית שלו, זאת שנמצאת אך ורק בבואנוס איירס".
בינתיים מי שחוגג ונהנה אלו הם סוכני הנסיעות, ספסרי הכרטיסים, הספונסרים,
רשתות הטלוויזיה, הסוסיוס של ריאל מדריד וכמובן אלפי תיירים שיגיעו בסוף השבוע למדריד כדי לחוות את הסופר קלאסיקו הראשון והאחרון בחייהם. וכך, ממשחק שהיה אמור להיות רגע השיא כל כל אוהד ריבר, מחוויית כדורגל מיוחדת במינה, שכולה רגש אדיר ותשוקה בלתי נגמרת, הוא הפך לכמעט משחק ראווה שמיועד לתיירים ולחובבי אטרקציות אקזוטיות.
אז כן, אם לא יהיו התפתחויות דרמטיות בימים הקרובים – וכמו שלמדנו הכל אפשרי כשמדובר בסופר קלאסיקו – ריבר פלייט ובוקה ג'וניורס יעלו ביום ראשון בערב על הדשא של הסנטיאגו ברנבאו. היציעים יהיו מלאים, יהיו שם אוהדי בוקה בצהוב-כחול ואוהדי ריבר באדום-לבן, אבל הנשמה לא תהיה שם. מה שאמור היה להיות הגמר הגדול ביותר בכל הזמנים הפך למיוזיקל הוליוודי.
לפנייה לכתב/ת 
