המודל האנגלי

פרופסור ישעיהו ליבוביץ' אמר שכדורגל זה 22 משוגעים שרצים אחרי כדור. אז זהו, שלא. זאת אומרת כן, יש שם 22 משוגעים שרצים אחרי כדור ועוד אלפי משוגעים שמריעים ביציעים ומיליונים שצופים בטלוויזיה בבית – אבל הכדורגל הוא הרבה מעבר לכך.

לטבלת ליגת העל

באנגליה, מולדת הכדורגל, המשחק צמח מתוך הקהילות והוא חלק בלתי נפרד מהן. שיתוף הפעולה בין המועדונים לאוהדים היה טבעי לאורך השנים, אבל בתקופה האחרונה הוא קיבל תנופה אדירה בזכות הסכמי השידור האסטרונומיים שנחתמו בין מינהלות הליגות לגופים המשדרים. התחושה הייתה שאם המועדונים מקבלים סכומים כאלה גדולים, הם חייבים גם לתרום לסביבה הקרובה שלהם. וכך, כל קבוצה בפרמייר-ליג מקבלת תקציב שנתי של 900 אלף ליש"ט (כ-4.2 מיליון שקל) לפעילות בקהילה.

נציגי קבוצות ליגת העל באולד טראפורד(צילום: משה מרקוס)

גם בישראל מינהלת הליגות מתקצבת את הפעילות בקהילה, בסכום נמוך יותר כמובן, 100 אלף שקל לקבוצה. כדי ללמוד כיצד לנצל את הכסף הזה בצורה הטובה ביותר יצאה לאחרונה משלחת של נציגי כל הקבוצות בליגת העל לאנגליה במטרה לראות מקרוב את מודל הפעילות הקהילתית של המועדונים שם. היא חזרה בשבוע שעבר עם כמה תובנות מעניינות.

המשלחת יצאה מטעם תוכנית "תקווה ישראלית - מגן הכבוד", שהושקה במארס 2015 בהובלת נשיא המדינה רובי ריבלין ובשותפות עם משרד התרבות והספורט, מינהלת הליגות, ההתאחדות לכדורגל, הטוטו ועמותת ערכים בספורט, ושמה לה למטרה לבסס את העשייה הערכית, הקהילתית והחינוכית של המועדונים כסטנדרט מערכתי בכדורגל הישראלי. "מגן הכבוד" מזהה את המועדון כמסגרת חינוכית משמעותית לטובת יצירת שיתופי פעולה בין מגזריים, קידום שוויון הזדמנויות, צמצום פערים והתמודדות עם תופעות של אלימות וגזענות.

"תקווה ישראלית - מגן הכבוד", בהובלת הנשיא ריבלין(צילום: אורן אהרוני)

מנהל "מגן הכבוד", ערן איתן, עמד גם בראש המשלחת לאנגליה, שהמוקד שלה היה במנצ'סטר. מעבר לחווייה שבביקור במקדש הכדורגל אולד טראפורד, הנציגים נפגשו עם ג'ון שיל, מנכ"ל הקרן של מנצ'סטר יונייטד שעוסקת בפעילות קהילתית, ועם עובדי הקרן ומאמנים בשטח. פרויקט הדגל של הקרן הוא מיזם STREET RED, שמפעיל 11 מגרשים ברחבי מנצ'סטר, במקומות הנחשלים ביותר בעיר.

הקרן שולחת מאמנים מטעמה ומזמינה ילדים בגילאי 8־19 פשוט לבוא ולשחק כדורגל. בלי תשלום ובלי התחייבות. כ-1,000 ילדים בשנה מגיעים בקביעות לפעילות הזאת, במספרים שווים בין בנים ובנות. המותג מנצ'סטר יונייטד מושך את הילדים, והמטרה היא לעזור להם גם בחיים שמעבר לכדורגל. מרקוס רשפורד, למשל, היה מגיע לפעילות הזאת כנער אחרי שהיה מסיים את האימונים באקדמיה של המועדון. מיזמים נוספים של קרן מנצ'סטר יונייטד הם V99 לקידום התנדבות בקהילה, G.O.A.L לעזרה לבני נוער שעברו אלימות ו-INCLUSIVE REDS לילדים עם צרכים מיוחדים.

פעילים בארגון STREET RED(צילום: משה מרקוס)

אבל עם כל הכבוד למנצ'סטר יונייטד, המודל של קבוצות ליגת העל צריך להיות הרבה יותר צנוע. ביום השני למסע נפגשו הנציגים עם ראשי ה-EFL, מינהלת הליגות השנייה, השלישית והרביעית באנגליה, ושמעו גם מהם על הפעילות הקהילתית. מנכ"ל ה-EFL, שון הארווי, סיפר כי כל הקבוצות מחויבות לסטנדרטים ולתקן של עבודה קהילתית. המועדונים המצטיינים מקבלים פרסים, והזוכה בשנה האחרונה הייתה דרבי קאונטי – היעד של המשלחת ביום השלישי של המסע.

פול ניומן, מנהל הפעילות הקהילתית בדרבי, ואנשי צוותו סקרו את הפעילות הענפה של המועדון, שכוללת בין היתר עבודה בתחומי החינוך, בריאות, התנדבות בקהילה, אנשים עם מוגבלויות ועזרה לכל מי שצריך.

במקרה של מועדונים קטנים יותר, המטרה של הפעילות בקהילה היא גם למשוך אוהדים חדשים ולשמר את הקיימים – ולכך התחברו גם נציגי הקבוצות בליגת העל בישראל. בעבר פעילות קהילתית בארץ הסתכמה בביקור שחקנים בבתי חולים וחלוקת סופגניות בחנוכה ומשלוחי מנות בפורים, אבל בשנים האחרונות הפעילות התרחבה לעשייה חינוכית וערכית.

המשלחת באצטדיון של דרבי קאונטי(צילום: משה מרקוס)

מספר עדי פרג' מקריית-שמונה: "כמי שמגיע מהמועדון היחיד בליגת העל שיש בחוזה העבודה של האנשים שלו סעיף מחויבות חברתית, אין ספק שהמשלחת הזאת היא השראה לעוד המון פעילויות נוספות וחשובות למען הקהילה בקריית-שמונה ובגליל העליון בכלל".

אסי קוטין מהפועל חדרה הוסיף: "בקבוצה כמו שלנו, שלא הייתה שנים ארוכות בליגות העליונות, לוקח זמן להחזיר אליך את הקהל והפעילות למען הקהילה חשובה מאוד במובן הזה. קיבלתי המון כלים ורעיונות בדרכים לחיבור לקהילה, ולשכנוע ספונסרים לתרום לטובת העניין".

במועדונים גדולים יותר לא מסתפקים בתקציב מהמינהלת, כפי שמעידה נציגת מכבי חיפה במשלחת, מיטל משה: "הכסף לא מונע ממני לעשות פעילות מסוימת. אם צריך מעבר לתקציב הרגיל, אין בעיה. זו הייתה זכות גדולה לקחת חלק במשלחת כזאת. למדתי להכיר טוב יותר את השותפים שלי בקבוצות השונות".

לדברי ראש המשלחת, ערן איתן, זה היה אחד היעדים המרכזיים שלה: "הביחד נותן כוח. רצינו להעצים את הידע והאינטרקציה בין המועדונים השונים. המטרה הייתה לחזור לארץ ולבנות מיזם משותף לטובת כולם".

ערן איתן ומנכ"ל ה-EFL(צילום: משה מרקוס)

מי שאמורה לסייע ביצירת תוכנית משותפת היא המינהלת והנציגה שלה בנסיעה הייתה מנהלת השיווק אפרת ויינגרטן, שסיכמה: "על המינהלת לשקול הגדלת התמריץ ולהמשיך לוודא שהמועדונים משתמשים בכסף אך ורק למטרות קהילתיות. הקצאת כוח אדם מקצועי וייעודי לאוהדים ולקהילה תקדם את המטרות החשובות. אני גאה בתהליך שהמינהלת והמועדונים מקדמים בשנים האחרונות ובטוחה כי עוד שנים מצוינות לפנינו".

במשלחת היו גם נציגים של שלושה מועדונים שזכו ב"מגן הכבוד", מסלול הדור הבא למחלקות נוער: שלי ישראל שהקימה את קבוצת בנות נתניה, איתמר אלי פעיל בפרויקט "קידום דרך הרגליים" של רובי שפירא חיפה וליאור חוג'ה מהפועל קטמון. חוג'ה: "שמחתי לגלות שאנחנו עושים פרויקטים דומים לאנגלים, וההבדל הוא כמובן בכמויות ובהיקפים. אנסה לשלב במועדון עבודה עם בני הגיל השלישי, שבאנגליה תוספת תאוצה, וקבוצה משולבת לילדים המתמודדים עם בעיה שכלית התפתחותית".

המשלחת הישראלית בחדר ההלבשה של מנצ'סטר יונייטד(צילום: משה מרקוס)

אחת השותפות בהקמת מיזם "מגן הכבוד" היא עמותת ערכים בספורט,

שמלווה לאורך כל השנה את המועדונים ומפעילה מודלים חינוכיים וכישורי חיים בקרב קהלי היעד המעורבים בחוויית הספורט. הנציג שלה במשלחת, תמיר ארז: "הלמידה באנגליה הייתה מאוד משמעותית ומעוררת השראה. אני בטוח שאצליח להטמיע כמה רעיונות בספורט שלנו דרך הערכים של העמותה".

עכשיו מתחילה העבודה הקשה. נציגי הקבוצות ינסו לגבש תוכנית משותפת לקידום העשייה בקהילה. מהמסע הזה לאנגליה הם יצאו עם תובנה אחת גדולה וחשובה: הביחד נותן כוח.