חבל הבאסקים על הצוואר: אתלטיק בילבאו בצרות / מר עולם
הקבוצה היחידה בספרד ששומרת על זהות באסקית טהורה עלולה למצוא את עצמה בליגה השנייה לראשונה בתולדותיה, אבל גם זה לא מסיט אותה מהדרך: אף זר או ספרדי לא יוחתם בקבוצה. "הזהות היא חלק מההצלחה שלנו", מסביר הנשיא אורוטיה
מאז שהוקמה הליגה הספרדית ב-1929, רק שלוש קבוצות לא ירדו מעולם לליגה השנייה: ברצלונה, ריאל מדריד ואתלטיק בילבאו. אם את בארסה וריאל קשה לדמיין יורדות ליגה בעתיד הנראה לעין, עבור בילבאו מדובר באפשרות ריאלית בהחלט – עוד העונה.
לטבלת הליגה הספרדית
לאחר 14 מחזורים היא מדורגת במקום ה-18 בטבלה, מתחת לקו האדום. אז נכון, יש עדיין 24 משחקים עד לסיום העונה, אבל כבר עכשיו ברור שמדובר בקבוצה במשבר עמוק, שניצחה רק פעם אחת העונה, וגם זה היה במחזור הפתיחה מול לגאנס ב-20 באוגוסט. מאז ראו אוהדי הקבוצה 13 משחקי ליגה, עם שמונה תוצאות תיקו וחמישה הפסדים. אולי ביום שני מול ג'ירונה הם יראו סוף סוף ניצחון.
בכל קבוצה אחרת שהייתה נקלעת למצב דומה, היו מחכים בקוצר רוח לחלון ההעברות של ינואר כדי לחזק את הסגל ולצרף שחקנים איכותיים. גם בבילבאו ינסו כנראה לעשות זאת, רק שבמקרה שלהם מדובר בשוק מצומצם ביותר: הם יוכלו לבחור אך ורק שחקנים ממוצא באסקי. לא זרים, לא ספרדים – רק באסקים (שיכולים להגיע גם מצרפת, ונצואלה או כל מקום אחר). זו האידאולוגיה של המועדון מזה למעלה ממאה שנה.
"לנצח או להפסיד זה לא הדבר החשוב ביותר עבור המועדון", אומר הנשיא יוסו אורוטיה. "באתלטיק בילבאו תפיסת הזהות שלנו היא חלק בלתי נפרד מההצלחה. הצלחה על כר הדשא היא לא מטרה כשלעצמה, מה שנכון לגבי יתר הקבוצות, אלא רק חלק מהמסע שלנו".
"לזכות בגביע הספרדי תהיה עבורנו הצלחה הרבה יותר גדולה בגלל הפילוסופיה שלנו, מאשר לזכות בליגת האלופות אחרי שנחתים את ליאו מסי. למעשה, להחתים את מסי יהיה עבורנו אסון מוחלט, כי אז נפסיק להיות מי שאנחנו".
אורוטיה לא מדבר רק בשם עצמו או בשם ההנהלה. גם מבחינת מרבית אוהדי אתלטיק בילבאו, וזה מגובה בסקרים, הם יעדיפו לרדת ליגה ולא להיפרד מהאידאלים שלהם. כי אתלטיק בילבאו היא סמל לאומי עבור העם הבאסקי, שמעולם לא החשיב את עצמו כספרדי או כחלק מספרד.
בניגוד לריאל סוסיאדד, הקבוצה הבאסקית הגדולה האחרת, מהעיר סן סבסטיאן, בבילבאו הרעיון של צירוף שחקנים שאינם באסקים מעולם לא עלה אפילו לדיון. המגן השמאלי הרומני כריסטיאן גאניה, שחתם בקבוצה בינואר השנה, הפך לשחקן הראשון ללא שורשים באסקים שהצטרף לקבוצת הבוגרים. אבל יחד עם זאת, מדובר בשחקן עם קשר עמוק לעם הבאסקי. הוריו הגיעו לשם כשהוא היה בן 6 ועל החתמתו הוחלט בתום הצבעה שנערכה בין חברי ההנהלה.
גם סוסיאדד החזיקה במודל של שחקנים באסקים בלבד עד שנות ה-80, אבל אז הוחלט לאפשר צירוף של שחקנים זרים – אבל לא ספרדים. ג'ון אולדרידג' האירי, כוכב ליברפול בעבר, היה הזר הראשון, ב-1989. מאז הגיעו רבים אחרים. כיום נמצאים בסגל שלה שישה זרים.
הכסף לא מהווה בעיה
צריך לזכור: אתלטיק בילבאו היא מועדון עשיר. בשנים האחרונות נכנס הרבה כסף לחשבון הבנק שלה אחרי המכירות של חאבי מרטינס לבאיירן מינכן (40 מיליון יורו), אנדר הררה למנצ'סטר יונייטד (37 מיליון), איימריק לאפורט למנצ'סטר סיטי (65 מיליון) וקפה, השוער הצעיר שעבר לצ'לסי ב-80 מיליון יורו – הסכום הגבוה ביותר ששולם אי פעם עבור שוער. מדובר במועדון עם איצטדיון מודרני וגדול, סן מאמס החדש, שנחנך לפני כחמש שנים ויש בו 53 אלף מקומות. ממוצע הקהל של בילבאו גם בתקופות קשות הוא כ-40 אלף.
אז כסף לא יהווה בעיה עבור בילבאו – אבל למצוא שחקני חיזוק מתאימים, זו תהיה בעיה קשה מאוד. בעצם השחקן המשמעותי היחיד שעשוי להצטרף לקבוצה בינואר הוא החלוץ בן ה-33 של טוטנהאם, פרננדו יורנטה, שגדל בבילבאו ושיחק בה עד לפני חמש שנים.
מה שבילבאו תעשה, כמו תמיד, זה להתבסס על שחקני הבית, על הכישרונות הצעירים שהם מפתחים באקדמיית הנוער הפנטסטית שלהם, "לזאמה". הנשיא אורוטיה מסביר: "האקדמיה היא הלב של הפילוסופיה שלנו. ואת מרבית הכסף שאנחנו מכניסים ממכירת שחקנים אנחנו משקיעים ב'לזאמה'. כך עשינו וכך נמשיך לעשות, כי שם נמצא העתיד שלנו".
המעניין הוא שאת אתלטיק בילבאו הקימה בכלל חבורה של אנגלים שהגיעו ב-1898 לעיר הצפונית - כורי פחם ופועלי המספנה שבעיר. חולצות הפסים אדום-לבן היו בעצם העתק של התלבושת של סנדרלנד. במועדון מתגאים בשורשים האנגליים שלהם ולכן הם שומרים בקנאות על השם האנגלי "אתלטיק" ולא עברו להשתמש במילה הספרדית המקבילה "אתלטיקו".
כבר בשנות ה-20 של המאה הקודמת החליטו ראשי המועדון שבקבוצה ישחקו אך ורק שחקנים ממוצא באסקי. המשמעות היא שכאשר יתר הקבוצות יכולות לרכוש שחקנים מכל הבא ליד, בילבאו מיוזמתה מקבלת לשורותיה שחקנים מתוך אוכלוסיה של כ-3 מיליון איש בלבד.
ולמרות זאת, אתלטיק בילבאו הייתה במשך עשרות שנים אחת הקבוצות הטובות בספרד. היא זכתה בתשע אליפויות ובלא פחות מ-23 גביעים. בתקופה בה הייתה מגבלה על מספר השחקנים הזרים, בילבאו עוד הייתה מסוגלת להתמודד מול בארסה וריאל על התארים. אולם אחרי כניסתו של חוק בוסמן, המצב השתנה. האליפות האחרונה נרשמה ב-1984, שנה בה הקבוצה זכתה גם בגביע האחרון שלה.
ועדיין, למרות כל המגבלות, בילבאו עדיין מצליחה פה ושם להגיע להישגים נאים. ב-2012 היא הגיעה לגמר הגביע הספרדי ולגמר הליגה האירופית, וב-2015 אומנם הפסידה שוב לברצלונה בגמר הגביע – אבל ניצחה אותה בסופרקאפ הספרדי.
ובחזרה למציאות העגומה. מי שיעמוד על הקווים במשחק הביתי ביום שני יהיה המאמן החדש, גאיסקה גריטאנו, אחרי שהמאמן הארגנטינאי אדוארדו בריסו פוטר השבוע בעקבות התבוסה 3:0 ללבאנטה.
בריסו הגיע בקיץ כדי לשפר את מצב הקבוצה, שבהדרכתו של כוכב העבר קוקו סיגנדה סיימה את העונה שעברה רק במקום ה-16. אגב, לפי חוקי המועדון, מאמנים זרים כן יכולים לעבוד בקבוצה, בניגוד לשחקנים.
בריסו הגיע לאחר שרשם שלוש עונות מוצלחות בסלטה ויגו. אבל בבילבאו זה היה סיפור שונה לחלוטין. עם הסגל הבינוני שירש, הוא התקשה לייצר תוצאות וגם השחקנים הבולטים נקלעו
לתקופה רעה. איקר מוניאין ואיניאקי וויליאמס היו חלשים, והחלוץ אריץ אדוריס, שהבקיע לפחות 18 שערים בכל אחת משש העונות שלו בקבוצה, איבד את המהירות והחדות שלו בגיל 37. עד עתה הוא כבש העונה שני שערים בלבד.
ביום חמישי החל המאמן החדש גריטאנו את עבודתו בקבוצה. מי שהיה עד עתה מאמן קבוצת המילואים ראה במשחקו הראשון את בילבאו מנצחת 0:4 את ווסקה במסגרת הגביע הספרדי. וויליאמס ואדוריס כבשו צמדים ובקבוצה מקווים שזה סימן לבאות. אולם צריך לזכור שהמשחק היה מול המדורגת אחרונה בליגה, שהפסידה גם במפגש הראשון מול בילבאו בגביע 4:0, כך שזה היה סוג של משחק אימון.
עם כל הכבוד לגביע, מה שמעניין כרגע זו הליגה, ושם המאבקים יהיו שונים לחלוטין, במיוחד בעונה הכי צמודה שזכורה בספרד מזה שנים רבות. גריטאנו אמר אחרי המשחק בגביע מול ווסקה: "אני מרוצה מהניצחון אבל כבר חושב על המשחק בליגה ביום שני. מקווה ששם נעלה על דרך חדשה". המשימה שניצבת מול גריטאנו לא פשוטה והוא מקווה שלא יירשם כמאמן שחתום על ירידת הליגה הראשונה של אתלטיק בילבאו אחרי 90 שנה.
לפנייה לכתב/ת 
