הכוכב האדום שמתחיל לחזור לעצמו
גילי ורמוט הוא שחקן שהאוכל והמים שלו על המגרש הם מיקום ותשוקה - שני דברים שנלקחו ממנו בשנים האחרונות. מימר חייב להשאיר אותו במרכז ולתת לו את החופש ליהנות מהמשחק
גילי ורמוט הוא אחת התעלומות הגדולות ביותר של אוהדי הכדורגל בארץ בכלל והפועל חיפה בפרט. מדובר בשחקן שהוכיח את עצמו ברמות הכי גבוהות של הכדורגל הישראלי, שיאן הזכיות בגביע המדינה, שתי אליפויות שאחת מהן היא חלק מדאבל מפואר שרשום באחוזים גבוהים על שמו, שחקן עם יכולות כידרור פנומנליות במונחים מקומיים - ועדיין, ישנם יותר מדי משחקים בהם נראה שגילי ורמוט כבר מזמן מעבר לשיא שלו.
אם הייתם שואלים אותי לפני שנה מה אני חושב על מעבר של ורמוט להפועל חיפה, כנראה שהייתי מעביר נושא מהר יותר מאשר הייתם מצליחים לומר "גילי ורמוט". מדובר היה בשחקן חסר כושר וחשק לשחק, או יותר נכון, קוסם זקן שאולי מסוגל להוציא לעיתים רחוקות שפן מהכובע. בקיצור שחקן שהקריירה שלו הלכה בכיוון אחד - פרישה מאכזבת.
בינואר 2018, לאחר שחנן ממן עזב את הפועל חיפה, התלבטו הקודקודים במערכת את מי להביא - ורמוט או יוסי בניון. כששמעתי שמביאים את גילי על חשבון יוסי, חשבתי שעובדים עליי. אמרתי לעצמי ששוב המועדון מקבל את ההחלטה השגויה והמאכזבת. לשמחתי הרבה, התבדיתי בשנה שעברה, ואיך אפשר להגיד את זה בצורה יותר בהירה? אכלתי את הכובע - והוא היה כובע גדול. השחקן הזה חזר לבצע קסמים על המגרש, סידר להפועל חיפה עלייה לחצי הגמר עם בישול לא פחות ממבריק לאלון תורג'מן בדרבי לאחר חטיפה, ובגמר נתן משחק הקרבה של 116 דקות, ובסופו של דבר סיפק את המסירה חשובה לשמואל שיימן בדקה ה-106.
מי ששם לב למסירה ההיא, ראה כביכול כדור די פשוט לשחקן חופשי. על פניו, פעולה פשוטה של שחקן כדורגל טוב. אבל מי שמכיר את ורמוט כשחקן ועוקב אחריו שנים, יודע כמה המסירה הפשוטה הזאת מייצגת את ורמוט. מדובר בשחקן שלפי דעתי יש לו מקום אחד בלבד במגרש - באמצע מאחורי החלוצים - ורק שם הוא יכול לבוא לידי ביטוי. כשהוא נמצא שם הכל קורה מעצמו. אם אתם רוצים עוד הוכחות, אין צורך להרחיב הרבה: פשוט תסתכלו על תקציר הדרבי החיפאי האחרון בו הפועל ניצחה את מכבי 1:3.
בשנים האחרונות מאמנים אוהבים להציב את ורמוט על הקו ולתת לו לרוץ אחרי המגן. נכון, גילי יודע לעשות פעולות נפלאות באגף, להתל, לעבור ולהרים בצורה מצוינצ, אבל עשר דקות של רדיפה אחרי מגן גומרות לו את המשחק ומפספסות את כל המהות והגדולה של השחקן הזה, ללא ספק אחד הפליימייקרים האחרונים בכדורגל הישראלי. ורמוט הוא שחקן שהאוכל והמים שלו על המגרש הם מיקום ותשוקה - שני דברים שנלקחו ממנו בשנים האחרונות וגרמו לנו להחמיץ למספר שנים את אחד השחקנים הכי מהנים בתולדות הכדורגל הישראלי. אין לי ספק שאם שרון מימר ימשיך להציב אותו במרכז ולתת לו את החופש ליהנות מהמשחק, אולי נוכל לטעום ממאכל הגורמה הזה עוד כמה שנים טובות.
פורסם לראשונה 12/12/2018 12:27
גילי ורמוט
צילום: ערן גילווארג
מומלצים