הרומן של אנצ'לוטי וליברפול / מר עולם
המאמן האיטלקי מחזיק במאזן חיובי במפגשים עם האדומים, שהפכו ליריביו המושבעים עוד מימיו כשחקן. הערב (22:00) הוא יגיע עם נאפולי לאנפילד ותיקו יספיק לו כדי לעלות לשלב הבא ולהדיח את הקבוצה של קלופ מהמפעל
לא הרבה אנשים זוכרים, אבל אחרי שליברפול פיטרה את ברנדון רוג'רס באוקטובר 2015 וחיפשה מנג'ר חדש, היו לה שני מועמדים עיקריים: יורגן קלופ הגרמני וקרלו אנצ'לוטי האיטלקי. שניהם היו אז מחוסרי עבודה ופנויים. הנהלת ליברפול בחרה בקלופ.
הערב, קצת יותר משלוש שנים לאחר מכן, אנצ'לוטי יגיע לאנפילד, אולם הפעם כמאמנה של נאפולי. המשחק הערב הוא בעצם גמר לכל דבר. בהנחה שפריז סן ז'רמן לא תיכשל במשחק החוץ שלה מול הכוכב האדום בבלגרד, רק אחת מבין השתיים, ליברפול או נאפולי, תעפיל לשמינית גמר ליגת האלופות.
נאפולי של אנצ'לוטי צריכה להשיג תיקו באנפילד הגועש כדי להבטיח את עלייתה. גם הפסד בהפרש של שער אחד, ובלבד שלא יהיה 1:0, יספיק לה. זאת כמובן בזכות הניצחון 0:1 במשחק הראשון שהיה בין הקבוצות באיצטדיון סן פאולו.
אנצ'לוטי, אחד משלושה מאמנים בלבד שזכו בליגת האלופות שלוש פעמים בקריירה, לא חושש. להיפך, הוא מגיע למשחק הכי חשוב שלו העונה עם הרבה ביטחון. אחרי שנאפולי הביסה בשבת 0:4 את פרוזינונה הוא אמר: "אנחנו רוצים לשלוט בקצב המשחק באנפילד. אנחנו לא קבוצה שרגילה לשחק הגנתי, אנחנו לא מסוגלים לכך. לא נחנה את האוטובוס מול השער שלנו. אנחנו מאמינים שנעפיל לשמינית הגמר. עד עכשיו אפינו עוגה נהדרת, כל מה שחסר זה להוסיף את הקצפת שלמעלה".
אנצ'לוטי הוא ללא ספק אחד מגדולי המאמנים שהיו בכדורגל האירופי ושורת ההישגים שלו היא לא פחות ממדהימה. זה שהוא אחד משלושה מאמנים שזכו בליגת האלופות כבר הזכרנו, אבל הוא היחיד שהגיע לארבעה גמרים. הוא המאמן היחיד שזכה באליפויות בארבע מחמש הליגות הבכירות של אירופה: עם מילאן באיטליה, צ'לסי באנגליה, פריז סן ז'רמן בצרפת ובאיירן מינכן בגרמניה. עם ריאל מדריד הוא זכה בליגת האלופות – אבל לא באליפות ספרד.
אנצ'לוטי הוא גם המאמן היחיד שהדריך לא פחות משמונה קבוצות שונות בליגת האלופות: פארמה, יובנטוס, מילאן, צ'לסי, פ.ס.ז', ריאל מדריד, באיירן מינכן ועתה את נאפולי. היחיד שמתקרב אליו הוא רפא בניטס, שעשה זאת עם שש קבוצות שונות. ואסור לשכוח, "קרלטו" אנצ'לוטי היה גם שחקן גדול, שזכה בגביע האלופות פעמיים עם מילאן, ב-1989 וב-1990.
אבל עוד לפני שהגיע למילאן אנצ'לוטי שיחק שמונה שנים ברומא, עימה הגיע לגמר גביע האלופות של 1984 – מול ליברפול. לרוע מזלו כשהגיע משחק הגמר באולימפיקו הוא היה פצוע ולכן לא היה שותף להפסד בדו קרב הפנדלים מול ה"מייטי רדס". אז הוא עדיין לא ידע זאת, אבל ליברפול תהפוך הרבה שנים לאחר מכן לאחת היריבות המשמעותיות ביותר שהיו לו בקריירה.
"יש לי הרבה זכרונות טובים מאנפילד" אמר אנצ'לוטי השבוע. "אנפילד הוא איצטדיון פנטסטי. הוא האיצטדיון היפה מכולם, יש בו אווירה מיוחדת. שם בעצם זכיתי באליפות הפרמייר ליג עם צ'לסי. אבל ליברפול מעלה אצלי גם זכרונות משני הגמרים בהם הפסדתי. הראשון כשחקן רומא ב-1984, למרות שהייתי פצוע וישבתי ביציע. השני כמובן ההפסד בפנדלים בגמר באיסטנבול ב-2005".
כן, את גמר ליגת האלופות של 2005 אין אוהד ליברפול ואין אוהד מילאן שיכול לשכוח. לאנצ'לוטי הייתה אז קבוצה נהדרת שהייתה פייבוריטית מול ליברפול של רפא בניטס, שעברה עונה די בינונית. הפתיחה של הגמר באיצטדיון אתא טורק הייתה מדהימה. הקפטן פאולו מלדיני העלה את ה"רוסונרי" ליתרון כבר בדקה הראשונה. הרנן קרספו הוסיף צמד בשש הדקות האחרונות של המחצית הראשונה, שהסתיימה ב-0:3 מוחץ. אחת התמונות הזכורות ביותר היא של אנצ'לוטי המחוייט והמעונב קופץ באוויר בשמחה אחרי השער הראשון של קרספו.
המשחק נראה גמור. לאף אחד לא היה ספק שמילאן תניף את הגביע. התחושה הייתה שהמחצית השנייה תהיה גרבג' טיים אחד ארוך. אבל אז החל הקאמבק הלא יאומן של ליברפול. הקפטן סטיבן ג'רארד הבקיע בדקה ה-54. כעבור שתי דקות הבקיע הצ'כי ולדימיר שמיצר את השני ובדקה ה-60 לוח התוצאות כבר הראה 3:3, אחרי שצ'אבי אלונסו המשיך את הריבאונד של הפנדל שלו שנהדף, לרשת.
מילאן הוכתה בהלם, אבל הצליחה להתאושש ולא לספוג את השער הרביעי. ואז, בדיוק כמו 21 שנה לפני כן, ליברפול ניצחה בדו-קרב הפנדלים את יריבתה האיטלקית. גם הפעם אנצ'לוטי צפה במתרחש מהצד – הפעם כמאמן.
קרלו אנצ'לוטי הודה שמעולם לא צפה שוב בהקלטת המשחק ההוא. הפצע מבחינתו עדיין פתוח, למרות ששנתיים לאחר מכן הגיע התיקון: הניצחון של מילאן על ליברפול בגמר ליגת האלופות 2007 באתונה. "הניצחון הזה היה כתוב מראש, זה היה גורל", אמר אנצ'לוטי.
"קרלטו" עזב את מילאן ואת הכדורגל האיטלקי ב-2009 ועבר לאמן את צ'לסי. למרות שעד אז שיחק ואימן רק באיטליה המעבר לכדורגל האנגלי היה חלק. אנצ'לוטי הוכיח כי הוא יודע להתאים את עצמו במהירות לכל מקום חדש, מה שקרה בהמשך גם בצרפת, ספרד וגרמניה.
העונה הראשונה שלו בסטמפורד ברידג' הסתיימה בהצלחה עצומה, כאשר צ'לסי זכתה בדאבל. בגמר הגביע היא ניצחה את פורטסמות' של אברהם גרנט. אבל כמובן שההישג הגדול היה הזכייה באליפות, שהובטחה למעשה עם ניצחון ענק 0:2 על ליברפול באנפילד ב-2 במאי 2010, מחזור אחד לפני סיום העונה. שבוע לאחר מכן חגגו אוהדי צ'לסי את הזכייה באופן רשמי עם ניצחון ביתי 0:8 על וויגאן, אבל הניצחון באנפילד היה הרגע בו היה ברור שהאליפות היא של צ'לסי, שהקדימה את מנצ'סטר יונייטד בנקודה.
יוסי בניון היה אז באותו משחק מול צ'לסי בהרכב של בניטס – האיש שניצח את אנצ'לוטי בגמר הצ'מפיונס חמש שנים לפני כן – אבל גם הוא לא יכול היה לעזור. דידייה דרוגבה ופרנק למפארד כבשו את השערים באנפילד. זו הייתה עונה אדירה של צ'לסי שכבשה 103 שערים, הכי הרבה בהיסטוריה של הפרמייר ליג.
אבל בעונה שלאחר מכן הסיפור היה שונה. צ'לסי נאבקה אמנם על האליפות, אבל סיימה רק במקום השני אחרי מנצ'סטר יונייטד. אחד ההפסדים הכואבים ביותר היה באנפילד. צ'לסי נוצחה 2:0 כאשר את שני השערים הבקיע פרננדו טורס – שחודשיים לאחר מכן נרכש ע"י צ'לסי ב-50 מיליון ליש"ט. אנצ'לוטי פוטר פחות משעתיים אחרי המשחק האחרון של עונת 2010/11.
שלוש שנים לאחר מכן, ואחרי שזכה באליפות צרפת עם סן ז'רמן, נחת אנצ'לוטי בסנטיאגו ברנבאו כדי להרגיע את האווירה בחדר ההלבשה של ריאל מדריד הסוערת שאחרי עידן ז'וזה מוריניו.
והוא לא רק הרגיע אלא גם הוליך את ה"בלאנקוס" לאחד מרגעי השיא הגדולים בהיסטוריה שלה – הזכייה ב"לה דסימה", גביע האלופות העשירי.
כמו שקרה לו בצ'לסי כך גם העונה השנייה של "קרלטו" בריאל הייתה פחות טובה, אם כי הכל יחסי. ה"בלאנקוס" הגיעו לחצי גמר ליגת האלופות והפסידו ליובנטוס. הרבה לפני כן, בשלב הבתים, ביקרה ריאל באנפילד וגם אז זה היה ניצחון מוחץ של אנצ'לוטי, הפעם על ברנדון רוג'רס. ריאל הביסה את ליברפול 0:3 עם צמד של קארים בנזמה ושער של כריסטיאנו רונאלדו. זה היה אחרי ניצחון 0:1 בברנבאו.
מאז ועד העונה אנצ'לוטי לא פגש שוב את ליברפול, אבל הגרלת ליגת האלופות זימנה לו העונה שני מפגשים נוספים. בראשון, ב-3 באוקטובר, נאפולי ניצחה באיצטדיון סן פאולו 0:1 משער של לורנצו אינסינייה בדקה ה-90. ועכשיו מגיע המשחק המכריע, באנפילד.
שמונה פעמים התמודד אנצ'לוטי המאמן מול ליברפול, עם שלוש קבוצות שונות, ניצח חמש פעמים והפסיד בשלושה משחקים (כולל ההפסד בפנדלים בגמר 2005). באנפילד הוא ניצח פעמיים והפסיד פעם אחת. המאזן שלו שם חיובי.
ועכשיו מגיע הביקור הרביעי באנפילד, שבו כאמור אנצ'לוטי אפילו לא צריך לנצח כדי לחגוג. והמאמן בן ה-59, שיודע יותר מכל אחד אחר על משחקים בליגת האלופות, לא מתכוון לחזור הביתה בידיים ריקות.
לפנייה לכתב/ת 
