באר שבע טעתה כשוויתרה על בוזגלו והובאן
שרשרת ההחלטות השגויות של האלופה החלה עוד בקיץ הקודם עם שיחרורם של שניים מהעוגנים שלה, ובמקומם ביצעו אלונה ובכר החתמות מופרכות. את המשך העונה האבודה צריכה באר שבע לנצל כדי להיבנות מחדש
משהו לא טוב קורה העונה בהפועל באר שבע, והמשחקים האחרונים נגד בית"ר תל אביב/רמלה ומכבי תל אביב מוכיחים את זה לכולם. אבל בעצם, אם נחשוב על זה, ההתפרקות החלה עוד בתחילת העונה שעברה. בשתי האליפויות הראשונות בעידן ברק בכר, הקבוצה הציגה עליונות בעיקר בגלל קישור אגרסיבי ומשחק אגפים מעולה.
בקיץ שעבר האלופה נפרדה משני עוגנים משמעותיים, אובידיו הובאן ומאור בוזגלו. על האחרון אין מה להרחיב יותר מדי. לצד פרשיות וריבים מתוקשרים, הוא סיפק לאוהדים אין ספור רגעים מאושרים. המחליף שלו, איסק קואנקה, התגלה כפלופ, כך שמאז עזיבתו באר שבע נותרה ללא קיצוני ימני טבעי ומשחק האגפים שלה נפגע משמעותית.
הפועל באר שבע מאוכזבת(צילום: ראובן שוורץ)
הובאן היה מעמודי התווך של הקישור. שחקן ורסטילי וממשומע טקטית, שלצד משחק הגנה מעולה, הוסיף הנעת כדור וכיבוש שערים. בנוסף, היכולת שלו לשחק גם כבלם העניקה לבכר אפשרות לעבור למערך של שלושה בלמים במקרה הצורך, ועזיבתו השאירה חור גדול בקישור. המחליף שלו, דן איינבינדר, התקשה להיכנס לנעליו הגדולות בעיקר בצד ההתקפי, וכיום גם אריק סאבו מוכיח שהוא לא ברמה שלו. בנוסף לעזיבתו של הובאן גם חלה ירידה חדה ביכולתו ובמעמדו של מהארן ראדי, וכך הקישור האגרסיבי הפך לרך והתקשה לספק את המספרים מהעונות הקודמות.
כדי לפתור את בעיית הקישור, באר שבע החתימה עוד באמצע העונה שעברה את מרואן קבהא וחנן ממן. לעומת ממן, שהוביל את באר שבע לאליפות שלישית, ניתן לספור על יד אחת את משחקיו הטובים של קבהא, כאשר השיא שלילי היה הטעות הקשה נגד מכבי ת"א. לפי היכולת הזאת היה עדיף לבאר שבע להשאיר את וובה בראון אהוב הקהל.
העונה, בעיות הקישור והאגפים של באר שבע החריפו. עזיבת ווקאמה הותירה את באר שבע ללא קיצוני שמאלי טבעי ופציעתו של אורן ביטון השאירה את האגף השמאלי ללא יכולת התקפית. באר שבע החתימה עוד בעונות קודמות מספר שחקנים כדי לפתור את הבעיות באגפים – ניב זריהן, גיא מלמד, חן עזרא ועדן בן בסט – אך הם לא הצליחו לפתור את הבעיות, גם בגלל שעבור חלקם לא מדובר בעמדה הטבעית שלהם.
לאחר פתיחת העונה המגומגמת והכישלון בליגה ובאירופה, בבאר שבע הבינו כי במהלך הקיץ הסגל נבנה בצורה גרועה (החתמת יאניס אנסטיס וגו'ליאן סטו מוכיחות זאת מעל כל צל של ספק) והחליטו לבצע מספר שינויים. סאבו, שהצטיין בבית"ר בעונה שעברה, החליף את איינבינדר, ודיא סבע ונייג'ל האסלביינק הוחתמו כדי לפתור את הבעיות בהתקפה ובאגפים.
לכאורה אלו היו החתמות טובות, אולם הן בוצעו בלחץ ולא התאימו לפילוסופיית המשחק של בכר מהשנים הקודמות. סאבו התברר כלא ממושמע טקטית. בחלקים גדולים של המשחק הוא עולה גבוה מדי להתקפה ומשאיר חור בקישור, אותו אוגו מתקשה למלא לבד. סבע והאסלביינק הם שחקנים שמשחקים בעמדת החלוץ או מתחת לחלוץ ופחות מצטיינים במשחק האגפים. החתמתם גרמה לבכר לעבור ממערך 4-3-3 שאיפיין את באר שבע, למערך 4-2-1-2-1, שבו אוגו וסאבו משחקים כקשרים, מליקסון כשחקן חופשי וסבע והאסלביינק מתחת לבן שהר החלוץ.
המערך הזה גורם לכך שביחד עם סאבו, שעולה להתקפה בצורה אגרסיבית מדי, באר שבע נמצאת עם חמישה שחקנים לפחות באזור רחבת היריבה. המצב יוצר צפיפות גדולה מאוד שמקלה על היריבות לצופף ולהגן מול באר שבע, ולאחר חטיפה, הדלילות שנוצרת בקישור ובאגפים מקלה על היריבה לצאת להתקפות מתפרצות קטלניות. בנוסף, המערך גרם לירידה חדה ביכולת של חנן ממן. הצפיפות שנוצרת מקשה עליו, וגם על יתר שחקני הקישור, להצטרף להתקפה מקו שני, ולהביא את המספרים והיכולת מהמחצית השנייה של העונה שעברה.
בסגנון המשחק הנוכחי באר שבע תמשיך להתקשות בהתקפה ולהיעקץ במתפרצות. הדרך היחידה לפתור את המצב היא לחזור לתקוף מהאגפים יותר מאשר ממרכז המגרש ולעבות את מרכז הקישור וההגנה. בנוסף יש לשחרר שחקנים לא מתאימים ושבעים (קבהא, עזרא, בן בסט, בן ביטון) ולנצל את העונה כדי להעניק דקות לשחקנים מוכשרים וצעירים. הגיע הזמן להצעיר את הקבוצה ולראות קצת שחקני בית.
עם חזרתם של מיגל ויטור ואורן ביטון לכשירות, המערך הטוב ביותר עבור באר שבע, שלא יצריך החלפת שחקנים רבים בסגל, יהיה מערך 5-3-2. המערך הזה יעניק לבאר שבע משחק אגפים וכיסוי הגנתי טוב יותר. בכר יוכל לשחק עם שניים מהשלושה – שיר צדק, מיגל ויטור או לואי טהא, ביחד עם חאתם אל־חמיד. האחרון יוכל להעניק לבכר בכר אפשרות לעבור למערך עם שני בלמים וקישור מעובה במקרה הצורך ולהפוך למעיין תואם הובאן. באגפים ניתן לשחק עם אורן ביטון ודור אלו המוכשרים, ולשקול את המשך דרכו של בן ביטון שנראה העונה בעיקר עצבני, שבע וצמא לאתגר חדש.
בקישור ישחקו אוגו וסאבו, בתוספת קשר התקפי, מליקסון, מיכאל אוחנה או חנן ממן, ובחוד שניים מתוך השלושה – שהר, סבע או האסלביינק. עוד מהקיץ הקודם באר שבע עשתה כמעט כל טעות אפשרית, הן בהתנהלות והן בהחתמות מופרכות ולא מתאימות. הגיע הזמן לחזור למקורות ולנצל את המשך העונה האבודה הזאת כדי לבנות קבוצה צנועה, איכותית, אגרסיבית וממושעמת לקראת האתגרים של העונה הבאה.
לפנייה לכתב/ת 
איבד את זה. בכר
צילום: אורן אהרוני
מומלצים
