בריונות הכסף וה"מגיע לי" בכדורגל הישראלי

ישנה תופעה שצצה בכדורגל הישראלי לפני מספר שנים ודומה שמשנה לשנה היא רק מחמירה, תופעת בריונות הגובלת בחוצפה ובשימוש ציני ואכזר בכוח וכסף, אבל הכי גרוע - פוגעת ברוח הספורט בצורה הברורה והשקופה ביותר. אני כמובן מדבר על בריונות "המגיע לי". אני בעלים של מועדון ויש לי כסף? מותר לי הכל! מותר לי לפנות לשחקנים תחת חוזה, מותר לי לפתות אותם בשכר גבוה פי כמה, מותר לי להסיח את דעתם באמצע עונה ולעיתים אפילו לפני משחק חשוב בין אותן קבוצות המעורבות, מותר לי לגרום לאותו שחקן מרמור, שכן כרגע הוא מקבל שכר נמוך מאוד ביחס למה שמציעים לו, ואם לשחקן אין שורשים וחיבה מיוחדת לעיר חדרה לדוגמה, אז למה לו לשחק בשביל המועדון שנתן לו צ'אנס אם הוא יכול לשחק בשביל מועדון אחר ולהרוויח פי כמה?

הרי ברור לכולם שאם פרדי פלומן או קווין טאפוקו הגיעו להפועל חדרה רק כי לא היו קבוצות גדולות או בכירות יותר שהציעו להם חוזה, אף אחד מהשחקנים הללו לא דחה הצעה של קבוצה מהדרג הראשון או השני באירופה, ואני בספק אם הצעות מהדרג השלישי גם הגיעו. אז כבר הגיעו החבר'ה לחדרה שנתנה להם צ'אנס, עשו ועושים עונה טובה כנגד כל הציפיות, ואז תאוות הבצע עובדת אצלם והמחשבה להשתכר פי כמה מקננת בראשם, והכל בגלל שישנה בעלים כוחנית בנגב שחשקה בהם או איזה בחור צעיר ומתלהב מהבירה שחושב שמותר לו, ושניהם פונים בסינרגיה לכוכבי חדרה ומבלבלים אותם!

פלומן(צילום: עוז מועלם)

נכון, אף אחד מאיתנו לא יאמר לא אם תגיע אליו הצעה לשכר גבוה פי כמה מהעסק המתחרה בחברה בה אנחנו עובדים, ואל לנו להיתמם, כי בסוף הכל כסף. אני רק רוצה להבין, האם החוזה עליו חתומים השחקנים (ובעלי הקבוצות) לא שווה כלום? אז מה אם אלונה רוצה? אז מה אם חוגג רוצה? יש חוזה, שיחכו לסוף העונה ואז כל אחד יעשה מה שטוב ונראה לו. למה באמצע העונה? למה חוסר הספורטיביות הבולט הזה?

ולא מדובר רק בהפועל חדרה. כמעט כל מועדון שלא שייך ל"קהילת העשירות" צריך לדעת ששחקניו עשויים לקבל בכל רגע שתבלבל אותם. וסליחה, רק שאלה, האם לקבוצות כמו מכבי נתניה, בני יהודה ואפילו הפועל חדרה אסור לחלום? אסור לשאוף להגיע גבוה? האם אותם מועדונים עשירים שעשו סקאוטינג גרוע בקיץ, מענישים את הקבוצות שעשו להם בית-ספר בנושא רכש איכותי עם תקציב קטן?  קראתי לא מזמן שהפועל ב"ש מחכה לשועה, ואולי בינואר סורו יעבור למשה חוגג, ומכבי של מיץ' שמה עינה על קונסטנטין. תגידו, נפלתם על הראש? אלה שחקנים של בני יהודה, שהביאה אותם לאן שהם היום! תנו למועדונים הפחות עשירים ליהנות מהפירות, ובסיום העונה תנהלו מו"מ,כמקובל. אין בעיה לתת לשחקן להתקדם אם חשקה נפשו לשחק במפעלים האירופיים, או באצטדיונים מלאים בקהל ביתי, הכל בסדר, אבל למה לעשות את זה בצורה "מלוכלכת"? ואיפה האוהדים בעניין הזה? 

נכון, זה ביזנס. הכל מובן וידוע ובישראל לא המציאו את הטריידים והקומבינות. אבל אני שואל ברצינות - אי אפשר אחרת? כמה פעמים שמעתם שדרן או פרשן בטלוויזיה משבח שחקן X וממשיך את אותו משפט ב"הוא צריך לעבור ולשחק בקבוצה גדולה יותר". למה? מי קבע? קבוצה גדולה יותר רוצה שחקן ברמתו? תשקיעו יותר במחלקת הסקאוטינג ותניחו לנפשן של הקבוצות הפחות עשירות והיח"צ הדליל.

אני צופה קבוע ואדוק בכדורגל כמעט 40 שנה, ואני לא זוכר פערים כאלה ברמת התקציבים. נכון, תמיד היו פערים בין מכבי ת"א לשאר הקבוצות, אח"כ נכנסו למשחק גם מכבי חיפה, בית"ר ירושלים, הפועל ת"א והפועל ב"ש. אבל הפערים של פעם לא היו הפערים של היום, ההבדלים בתקציבים לא היו כאלה שגורמים לך לתהות האם יש הצדקה לכדורגל (או לכל ספורט אחר), כשאתה יודע כמעט בוודאות מי תהיה האלופה או איזה שחקן יעבור בסוף לאיזו קבוצה. המושג FAIR PLAY לא יכול להיאמר רק כדי ליצור מצג שווא ותחושת ביטחון שישנו חוק ששומר על הגינות המשחקים. כי אין שום דבר FAIR בלהעמיד כל שחקן של כל קבוצה בליגה על המדף לרשות המועדונים העשירים, מתי שרק ירצו. פעם עוד היו עושים זאת במחשכים, בשקט, בלי שידעו. היום? פונים פומבית או מפעילים עיתונאי/סוכן כדי שילחץ במקומות הנכונים ויסובב את ראשו של השחקן לעבר הכסף הגדול.