קרבות ה-UFC שכולנו רוצים לראות וכנראה לא נקבל

הציפיות מהשנה הקרובה בעולם ה-MMA מרקיעות שחקים, במיוחד לאור השנה החולפת. את מירב ההצלחה ניתן לזקוף לראשי ארגון ה-UFC, שבכמה צעדים שיווקיים מבריקים הצליחו להחזיר את הענף למסלול. הענף מקבל במה מכובדת בתקשורת, ובנוסף לוחמים רבים הבינו את כוחה של המדיה החברתית והצמידו להם עוקבים רבים חדשים שמחכים למוצא פיהם, או יותר נכון לקריאות התיגר והטראש-טוק. ראוי שהיריבויות הגדולות, ברובן אותנטיות לחלוטין, יתורגמו לקרבות טעונים. אולם קיים פער בין עוצמת היריבות האישית לכאורה לבין איכות המץ'-אפ הספורטיבי, וכאן אולי ניתן לשים את האצבע על מקום לשיפור בשנה הקרובה. הבעייתיות בעניין באה לידי ביטוי בהכרזות על הקרבות המסקרנים ב-2019, ובראשן כמובן הסבירות הגבוהה לקרב החוזר בין חביב נורמגומדוב לקונור מגרגור. ספק גדול אם מבחינה ספורטיבית זה הקרב הנכון לקטגוריית המשקל הקל. וכך נשארנו עם ציפייה, אולי תקווה בלבד, לקרבות מסקרנים ובעיקר נכונים ספורטיבית שכנראה לא נראה השנה.

חביב נורמגומדוב מול טוני פרגוסון - משקל קל

מצד אחד פרגוסון, ''אל-קוקוי'', נמצא ברצף של 11 ניצחונות ואחרי ניצחון מדהים על פטיס. מצד שני האלוף המכהן חביב, לוחם בלתי מנוצח. השניים האלו היו אמורים להיפגש כבר ארבע פעמים, ובכל המקרים הקרב בוטל. בפעם האחרונה הייתה זו פציעה נוראית של טוני שהזיזה אותו מקרב האליפות, מה שגרם לדיינה ווייט להצהיר: ''לעולם לא אשבץ אותם שוב לקרב''. הקרב האחרון של חביב היה בניצחון המוחץ, תרתי משמע, מול מגרגור.

אז למה ששני המחסלים האלה לא ייפגשו? כי פרגוסון לא מוכר קרבות כמו מגרגור. אף אחד לא מוכר כמו קונור, וכאן הביזנס מנצח את הספורט.

טוני פרגוסון(צילום: getty images)

דניאל קורמייה מול קיין ולאסקז - משקל כבד

זו ללא ספק הייתה השנה של קורמייה. היה בה הכל מבחינתו, ולא היה את ג'ון ג'ונס - מה שהפך אותה למושלמת. הוא ניצח בנוקאאוט מרשים את אחד האלופים הדומיננטיים של השנים האחרונות במשקל כבד, סטיפה מיוצ'יץ', והפך לאלוף כפול במשקלים כבד וחצי כבד. אבל האלוף הגדול והאהוב ביותר במשקל כבד, אותו לא ניצח קורמייה, ולאסקז. אם קורמייה רוצה להוכיח שהוא הגדול מכולם, הוא יהיה חייב לנצח מישהו בסדר גודל של ולאסקזשחוזר מפציעת גב ארוכה.

אז למה שזה לא יקרה? כי השניים הם BFF, חברים לנצח, ולא יילחמו אחד בשני. לנו ממש לא היה אכפת לראות אותם נלחמים, הם הרי לא חברים שלנו, אבל פשוט אין סיכוי. זה מאוד מסתדר לקורמייה, שכנראה לא היה מסיים קרב כזה כשידו על העליונה. ניצחון החברות על הספורט. דביק ולא מתאים לענף.

ג'ון ג'ונס מול דניאל קורמייה - משקל חצי כבד/כבד

שוב אנחנו עם קורמייה ובחירת הקרבות המרגיזה שלו. בכל הראיונות הוא מקפיד להדגיש את עניין החומרים האסורים והעבר הבעייתי של ג'ונס, מגדולי הלוחמים שידענו (והאדם היחיד שניצח אותו), ותולה בכך את הסיבה לסיכוי הנמוך שייפגשו בפעם השלישית, לאחר שהפסיד לו פעמיים (או פעם וחצי, הטוקבקיסטים כבר יסבירו). מנגד, ג'ונס, שזכה מחדש בחגורה לאחר שחזר מהשעיה ארוכה, קרא תיגר על האלוף העגלגל שנייה לאחר הזכייה ובעבר גם הצהיר שיילחם בקורמייה במשקל כבד אם זוהי העדפתו של האחרון. כך מצופה מאלוף אמיתי שמוכן להילחם בכל אחד בכל זמן. קורמייה רוצה קרבות אחרים, כאלה שלטענתו ימכרו יותר צפיות ויכניסו לו יותר כסף, אך כפי שכבר למדנו, שום קרב לא ימכור עבורו יותר צפיות מאשר קרב מול האדם היחיד אותו לא הצליח לנצח.

אז למה שזה לא יקרה? הסברנו. אבל לדעתנו קורמייה פשוט מפחד מהפסד נוסף שיגמד את כל ההצלחה שלו עד כה. ניצחון הפחד על הספורט, על הכל.

הנרי סחודו מול דימיטריוס ג'ונסון - משקל זבוב

אוקיי, נכון, לא בטוח שממש היינו רוצים לראות את הקרב הזה, אבל זה הקרב שצריך לקרות. ג'ונסון היה האלוף הדומיננטי ביותר ב-UFC, נקודה .מאז הקרב הראשון בהיסטוריה במשקל זבוב ב-UFC בו השתתף ועד האחרון, זה היה מופע של איש אחד. די-ג'יישלט בקטגוריה באופן מוחלט עד כדי כך שהוחלט על תוכנית ריאליטי שתמצא את מי שינצח אותו, וגם זה לא קרה. הוא הגן על החגורה 11 פעמים רצופות, שיא היסטורי שטרם נשבר. הוא זכה באין ספור תארים ופרסים והוכתר כלוחם הטוב בעולם, בכל המשקלים.

ואז הגיעה שנת 2018 והקרב החוזר נגד סחודו (שהפסיד לדי-ג'יי בנוק-אאוט במפגש הראשון). בהופעה מרשימה, סחודו ניצח בהחלטת שופטים. על פניו, התוצאה היא 1:1, ומה שמתבקש הוא הטוב מ-3, ככה זה בכל ספורט בעולם, לא? לא. 

ב-UFC המתינו לרגע בו יפסיד האלוף הגדול, ובמהלך מוזר החליטו להעביר אותו ג'ונסון לליגת ONE המתפתחת בתמורה ללוחם אחר ולסגור את מחלקת הזבוב! ניצחון הטמטום על הספורט.