בן המלך ואני: טימות'י וואה רוצה רק ליהנות

רוב הבנים של הכדורגלנים הגדולים בהיסטוריה שניסו ללכת בדרכי אבותיהם לא ממש הצליחו. סטפן בקנבאואר לא התקרב אפילו לרמה של פרנץ, ג'ורדי קרויף מוצלח כמנהל מקצועי הרבה יותר מאשר כששיחק ולא הגיע לרמה של יוהאן, הקריירה של דייגו מראדונה סינגארה (הבן האיטלקי של דייגו ארמנדו) מעולם לא הייתה רצינית ועל ההסתבכויות הפליליות של אדיניו, בנו של פלה שהעדיף לשחק כשוער, חבל להרחיב את הדיבור.

גם טימות'י וואה, הבן של ג'ורג' וואה, מלך השערים של ליגת האלופות ב-1995 וחלוץ העבר האגדי של מילאן, לא יהיה ככל הנראה שחקן ענק כמו אביו, שהיה האפריקני הראשון שהוכתר ככדורגלן השנה בעולם. למרות זאת, יש לו סיכויים לא רעים להפוך לשחקן מצליח בזכות עצמו.

"היה ברור לי שאשחק בנבחרת ארה"ב". טימות'י וואה(צילום: getty images)

האב ג'ורג' וואה בימיו הגדולים במילאן(צילום: Getty Images)

וואה רק בן 18, נחשב לאחד הכשרונות הצעירים של פריז סן ז'רמן והשבוע עבר בהשאלה לסלטיק. לפני כן הוא הספיק להבקיע שני שערים בשישה משחקים במדי הקבוצה הצרפתית וכעת מקווים במוליכת הטבלה הסקוטית שהוא יעזור במאבק הצמרת עם ריינג'רס וקילמרנוק. אגב, גם אחיו הגדול, ג'ורג' וואה ג'וניור, שיחק בקבוצות הצעירות של פ.ס.ז', אבל לא עלה לבוגרים.

מלבד כדורגל, טימות'י הינו חובב מושבע של מוזיקת נשמה ומעביר שעות ארוכות בהאזנה. בגיל 13 הוא ניסה להתקבל לצ'לסי ולאחר מכן עבר להתגורר בצרפת, שם הצטרף לאקדמיה של פ.ס.ז', בה שיחק אביו בשנות ה-90'.

התחרות בפ.ס.ז' הייתה קשה מדי. טימות'י וואה(צילום: getty images)

מנג'ר סלטיק, ברנדון רוג'רס, התלהב מהרכש שהגיע למחנה האימונים בדובאי: "טימות'י לא רק כישרון גדול עם מהירות וטכניקה, הוא גם רעב. עם האיכות שיש לשחקנים של פריז סן ז'רמן היה לו קשה לתפוס שם מקום, הם רצו להעביר אותו בהשאלה וסלטיק מהווה אפשרות נהדרת עבורו. הוא חזק מאוד מהבחינה הפיזית וכל הזמן משתפר. הוא יוסיף לתחרות בתוך הסגל שלנו".

וואה הצעיר הוסיף: "היה נהדר לשחק לצידם של ניימאר וקיליאן אמבאפה, אבל אני יודע שלא עשיתי עדיין אפילו מחצית מהעבודה ויש לי עוד מה לשפר. אני מרגיש שסלטיק זה המקום בשבילי. אבא שלי אמר לי שזו קבוצה שעוזרת לשחקנים להתקדם".

טימות'י וואה במדי סלטיק. "מקום טוב להתפתחות שלי"(צילום: סלטיק)

האבא ג'ורג' לא רק היה הכדורגלן הגדול בתבל באמצע שנות ה-90, הוא אף ניצל את הפופולאריות שלו על מנת להיבחר לנשיא ליבריה. טימות'י, לעומתו, העדיף לשחק בנבחרת ארצות הברית. הוא נולד בניו יורק, גדל בברוקלין ואחר כך בפלורידה ומרגיש אמריקני לכל דבר. "לא הייתה לי שום בעיה להחליט", הוא טען. "מההתחלה ידעתי שאני רוצה לשחק בנבחרת ארצות הברית. זו המדינה שאני אוהב וזה לא ישתנה".

עד היום רשם טימות'י 8 הופעות במדים עם הכוכבים והפסים (כבש את שערו היחיד ב-0:3 על בוליביה) אחרי שקודם לכן הופיע בנבחרות האמריקניות הצעירות. מלבד ארה"ב וליבריה הוא היה גם רשאי לייצג את ג'מאייקה, ארצה של אימו, וגם את צרפת, מדינה שהוא מחזיק בדרכון שלה.  

וואה באימון ארה"ב. היה רשאי לייצג 4 מדינות(צילום: AP)

ומה בנוגע להתמודדות היומיומית עם ההשוואות לאביו? טימות'י כבר למד לחיות עם זה ולא התרגש גם כאשר במהלך אליפות העולם לנוער שנערכה במארס 2018, השאלה שהוא נשאל

במסיבת העיתונאים לא הייתה על היכולת שלו, אלא "האם קיבלת הודעה מאבא שלך אחרי המשחק?".

"זה לא קשה לי", הוא התייחס להשוואות. "תמיד השתמשתי לטובתי בייחוס המשפחתי כאשר התמודדתי מול שחקנים אחרים. אבא שלי הוא ג'ורג' וואה ויש ממני המון ציפיות, אבל אני לא מקדיש לזה יותר מדי מחשבות. אני משחק את המשחק שלי ולא מכריח את עצמי לעשות שום דבר. אבא היה עבורי תמיד גם מאמן וגם מנטור, הוא תמיד היה מצביע על כל דבר בו הייתי צריך להשתפר. למרות זאת, הוא רצה שאשחק את המשחק שלי, שאהיה שחקן בזכות עצמי ואהנה מהקריירה שלי. הוא לא מעורב יותר מדי וכשאני מגיע הביתה אנחנו לא מדברים על כדורגל, אלא על מה שאמא שלי מבשלת ועל התוכניות בטלוויזיה".

"רוצה שבני ירגיש חופשי". ג'ורג' וואה כנשיא ליבריה(צילום: AFP)

האבא ג'ורג' הסכים: "אני רוצה שהבן שלי ירגיש חופשי ויעשה את מה שהוא אוהב לעשות. הוא טוב בגלל שהוא אוהב כדורגל ולא בגלל שהוא הבן של ג'ורג' וואה. הוא לומד לבד וזה הדבר הטוב ביותר. צריך לתת לו את הקרדיט על כל מה שהוא עושה ולא לי".