100 הימים של סולארי בברנבאו

לאחר 100 ימים מעניינים מאוד שעברה ריאל מדריד תחת הדרכתו של סנטיאגו סולארי, אפשר כבר להתחיל לשפוט את המאמן. היו ימים יותר טובים וגם פחות, אבל אני חושב שאפשר להכריז שהמינוי שלו השתלם. הקבוצה חזרה לכושר וכמות הפציעות ירדה הודות להחלטה שלו להחזיר את פינטוס לעמדת מאמן הכושר. בנוסף, סולארי, שבתור שחקן שיחק ליד שמות מאוד גדולים, יודע יותר טוב מזידאן את החשיבות של "מעמד הביניים" בקבוצה, שדווקא עליו הקבוצה נשענת כעת, וכך מרסלו, בייל, איסקו ואסנסיו, הכוכבים הגדולים, נדחקו לספסל.

אבל החודש הקרוב יהיה זה שיקבע את עתידו של סולארי בקבוצה, ואולי אפילו את עתידו בתור מאמן. רצף צפוף של משחקים קשוחים עומד לקראתו, והוא יהיה חייב להשתמש בכל הכלים שעומדים לרשותו כדי לצלוח אותו בצורה טובה. האתגר הראשון והעיקרי הוא להחזיר את הכוכבים לכושר. גארת' בייל, שהימם את עולם הכדורגל עם ההופעה שלו בגמר ליגת האלופות האחרון, היה האיש שעליו כולם הצביעו כמי שאמור לסחוב את ריאל על כתפיו ביום שאחרי כריסטיאנו. במקום זאת, מי שדווקא מראה מחויבות מפתיעה הוא קארים בנזמה, שנמצא בכושר מעולה, אולי הטוב בקריירה שלו, ולפי דיווחים השיל 5 קילוגרמים ממשקלו מאז תחילת העונה. כאשר בייל עלה כמחליף בקלאסיקו הוא פשוט נראה לא מחויב, היו לו הזדמנויות רבות לעשות ספרינטים אחר כדורים, להתאמץ יותר, אבל הוא הציג יכולת חלשה ועצובה, ואם לא תתאמץ עד הסוף בקלאסיקו, אז איפה כן?

סנטיאגו סולארי(צילום: AP)

סולארי צריך לקחת על עצמו באופן אישי את המשימה לייצב את אסנסיו. למרקו, שחגג לא מזמן 23, יש את האיכויות להיות מהכוכבים הגדולים של הכדורגל העולמי, אך בינתיים נראה שהפוטנציאל שלו מתפספס, וחבל. כידוע, על כל משחק הצגה שאסנסיו נותן, הוא מביא ארבעה משחקים בינוניים מינוס. על מרסלו אין יותר מדי מה לפרט, הוא העלה במשקל ונראה שעזיבתם של זיזו וכריס השפיעה עליו גם בפן המנטלי. מרסלו של העונה הנוכחית הוא צל של עצמו, ועד שלא יחזור לכושר מספק, המקום של רגילון בהרכב הפותח מוצדק.

בעיית איסקו מורכבת הרבה יותר משאר הבעיות, מפני שיש בה גם פן אישי. למי שלא שם לב, איסקו הוא זה שנתן את מסירת המפתח בין רגליו של תומאס פינה לעבר אודרי שבישל את הגולאסו של מריאנו. אפילו למסי היה קשה להראות יכולת טובה כאשר עלה בתור מחליף בקלאסיקו, כשאיסקו עולה 7 דקות לסיום המשחק, בלתי אפשרי שיחזור לעצמו. ההבדל הגדול ביותר בין הצעירים לוותיקים בקבוצה הוא הלהט והמחויבות, ולהחזיר את התשוקה לחדר ההלבשה זו משימה גורלית לא פחות מאשר קבלת החלטות טובה ברוטציה. אם מרסלו, קרוס, בייל ומודריץ' ימשיכו לשחק בלי התשוקה שפעם הייתה הסימן המזהה שלהם, הם ימצאו את עצמם כמו איסקו...