מאחורי הקלעים: תעשיית סוכני השחקנים
גוזרים קופונים אבל גם נלחמים למען הלקוחות שלהם, מנהלים קרבות מרפקים אבל גם חותמים על בריתות: הצצה לתוך עולם סוכני השחקנים, שהכדורגל לא יכול להתנהל בלעדיהם. וגם: כמה עמלה לוקחים על העברת שחקן ואיך בדיוק היא מתרחשת?
בתחילת העונה, קצת לפני החורף, התנהלה פגישה בין ראשי קבוצות הפרמייר־ליג. מטרת הפגישה, כך הסבירו אחריה, הייתה לעצור את התשלום שהקבוצות מעבירות לסוכני השחקנים. שאותם סוכנים יקבלו תשלום, כמובן, אבל רק מהשחקנים אותם הם מייצגים. "הסוכנים החלו לנהל את הכדורגל", אמר אז יו"ר ווסטהאם דייויד גולד.
כבר שנים רבות שסוכני השחקנים לוקחים חלק מרכזי בניהול הכדורגל, בהחלטה מי ישחק איפה ועבור כמה, אבל הסכומים היום גדולים מבעבר ולכן היו"ר גולד אמר גם: "אנחנו מנסים לשלם פחות, כי הם לא עושים דבר עבור הכדורגל". הקביעה הזו, כפי שיוסבר כאן בהמשך, אינה נכונה, וכל איש כדורגל יודע זאת, אבל החיבור בין שני המשפטים, בין "מנהלים את הכדורגל" לבין "לא עושים דבר", מציג את העמימות שיש בציבור כלפי סוכני השחקנים. כולם יודעים שיש להם חלק משמעותי בניהול הכדורגל, אבל לא לכולם יש את ההבנה המלאה לגבי הפרטים הקטנים המרכיבים את תפקידם.
ג'ון סמית', אחד מסוכני העל הראשונים, שבעבר ייצג בעסקאות שמות גדולים כמו דייגו מראדונה ורוד חוליט, הוציא לפני כשנתיים ספר בשם "העסקה", המספק הצצה אל תוך עולמם של הסוכנים הגדולים. "ניתוח כדורגל גדל בצורה אדירה כמו הפופולריות של המשחק", כתב סמית', "ועדיין אחד האלמנטים המהותיים שבו נשאר מטושטש באופן מגרה - תפקיד הסוכן".
כדי לספק את הגירוי ולנסות להוריד מעט מהטשטוש, חשוב להבין שאין חוקים מלאים. יש סוכנים שמייצגים שחקנים ויש כאלה שתופרים עסקאות. יש מתוכם אנשי סקאוטינג שמאתרים צעירים בעלי פוטנציאל, ואילו אחרים מחפשים מקום פרישה עבור לקוח ותיק. יש כאלה שנמצאים בקשר יום־יומי עם לקוחותיהם ואילו אחרים קמים לתחייה רק עם פתיחת חלון ההעברות.
לרוב השחקנים יש סוכן שמייצג אותם באופן קבוע. כל הסכם בין סוכן לשחקן חייב להיות תחום בזמן, בהנחיה חדשה יחסית של פיפ"א המגבילה את אורך ההסכם לשלוש שנים. העברה בינלאומית נעשית ברוב המקרים באמצעות מסמך המכונה "מנדט", שבו מצהיר סוכן א', המייצג באופן קבוע את השחקן, שהוא מאשר לסוכן ב', לרוב ממדינה אחרת, להציע את השחקן לקבוצות מסוימות, שיש לו קשרים איתן.
מסיבה זו אנחנו רואים הרבה פעמים גל של שחקנים מאותה מדינה מגיע לישראל. נניח שיש חיבור בין סוכנים מרומניה ומישראל. הסוכן הרומני נותן מנדט לישראל לגבי מספר מסוים של שחקנים אותם הוא מייצג, והסוכן הישראלי מציע אותם לקבוצות או למאמנים אותם הוא מכיר כאן. מאותה סיבה יוצאים פתאום שחקנים ישראלים לשחק באותה מדינה בחו"ל.
אם נחתמת עסקה, הסוכנים מתחלקים ביניהם בעמלה לפי מה שנקבע במסמך הראשוני ביניהם. כמה כסף? משתנה בין שוק לשוק, בין עסקה לעסקה. הכסף מגיע לרוב מהקבוצה הרוכשת, או מהשחקן, או גם וגם. בישראל בדרך כלל הקבוצה הרוכשת משלמת סכום של בין חמישה לעשרה אחוזים מהשכר השנתי של השחקן אותו רכשה. מכבי ת"א, למשל, משלמת באופן קבוע שמונה אחוזים, כך שאם רכשה שחקן ומשלמת לו 200 אלף אירו לשנה, הסוכנים הקשורים לעסקה יתחלקו ב־16 אלף אירו.
"בעסקה יש שלושה צדדים - רוכש, שחקן ומוכר", מסביר אוהד כהן מסוכנות השחקנים הגרמנית SPOCS. "לא תמיד הסוכן של השחקן הוא זה שתופר את העסקה בין המועדונים, כך שנהוג שהסוכן שהביא את העסקה יקבל תשלום מהמוכר. נניח שאני הולך ללגיה ורשה ואומר שיש לי שחקן איקס, שהקבוצה הנוכחית שלו רוצה למכור בכך וכך כסף. בהתאם לסכום שהבאתי להם, אני אקבל חלק מדמי ההעברה והמועדון הקונה ישלם לסוכן של השחקן".
בניגוד לעבר, היום סוכני שחקנים רבים מרוויחים גם מדמי ההעברה ולא רק סכום הנגזר משכר השחקן. יש גם מקרים שסוכן מרוויח עמלה כפולה, מהקבוצה ומהשחקן. זו בדיוק הטענה שעלתה בפגישת ראשי הפרמייר־ליג המדוברת בתחילת העונה. בליגה הבכירה באנגליה שילמו בעונה שעברה 20 הקבוצות לבדן, ללא השחקנים, עמלות סוכן בגובה 211 מיליון ליש"ט. זה אינו הסכום המלא מכיוון שבכ־80 אחוז מהעסקאות הסוכנים קיבלו תשלום גם מהשחקנים המעורבים.
ויש מקרים בודדים, נדירים עוד יותר, כמו זה של מינו ראיולה האיטלקי. בעסקת פול פוגבה, ראיולה ייצג את שלושת הצדדים - יובנטוס, מנצ'סטר יונייטד ופוגבה עצמו. במסמכי "פוטבול ליקס" נחשף שראיולה הרוויח מהעסקה עמלה בגובה 26 מיליון אירו.
לא סוכן, מתווך
על כל ראיולה אחד יש מאות סוכנים שלא מתקרבים לסכומים כאלה, שנלחמים על כל עסקה, על כל אירו. היום, וזאת בניגוד לעבר, אין דבר כזה סוכן מורשה של פיפ"א. כל אחד בעצם יכול להיות "מתווך" - השם החדש שארגון הכדורגל העולמי מנסה להטמיע לתפקיד. כדי להיות מתווך (כלומר סוכן), צריך רק להירשם בהתאחדות המקומית, ולכל התאחדות מערכת חוקים שונה בנוגע לרישום. יש מקומות שבהם יותר קשה להירשם, מכיוון שיש דרישה להבאת מסמכים שונים. בישראל ההתאחדות מק לה יחסית. יש למלא מספר טפסים ולשלם 500 שקל בשנה.
אז כל אחד יכול להיות סוכן־מתווך, אבל יש לעשות הפרדה בין הסוכנים שמלווים שחקנים כל הזמן ודואגים להם בכל השנה (הסוכנים עם מספר השחקנים הגדול ביותר בישראל הם אבי נימני, דודו דהאן והאחים קצב), לעומת אלה שמנסים לתפור עסקאות לשחקנים שלאו דווקא הם מייצגים, זאת באמצעות אותו מנדט מדובר. לסוכנים המייצגים את השחקן באופן קבוע חשובה יותר הצלחתו האישית, יש ביניהם קשר, בעוד שלאדם המתווך בעסקה באופן חד־פעמי יש פחות עניין בכך. לכן קבוצות מקבלות לא פעם המלצות שגויות.
"חשוב שרמת הסוכנים בארץ תעלה, שהם יבדקו טוב יותר את השחקנים שמביאים לכאן", אומר שלומי בן־עזרא, שמייצג שחקנים כמו מנור סולומון, יונתן כהן ורוסלן ברסקי. "חובה שהסוכנים יראו גם הם משחקי כדורגל כדי להבין יותר את המקצוע. לאורך זמן, מי שחושב שיוכל 'להשחיל' שחקנים לקבוצה ייכשל.
"העולם הזה נהיה פרוץ. כל אחד יכול להיות סוכן, כך שיש חברויות ושיתופי פעולה. סוכנים שונים הם חברים של מאמנים, חברים של מנהלים מקצועיים, אבל בגדול מי שמלווה שחקן מגיל צעיר יותר קל לו למכור. אני עם מנור סולומון מגיל 16 ובמקרה שלו שחטאר הגיעו אליו לבד. היו המון כתבות על קבוצות שמעוניינות בו, מנצ'סטר סיטי אחת מהן, ואז יושב הסקאוט הראשי של שחטאר, רואה את כל הכתבות וכתוצאה מזה מתחיל לעקוב בעצמו. באיטליה פורסם לא מזמן שאטאלנטה ופיורנטינה מעוניינות ביונתן כהן. אתה יודע מה זה עושה לשחקן? עוד קבוצות פתאום רוצות, בטח כשמדובר בשחקן ממכבי ת"א, שנחשבת באירופה מועדון יוקרתי יותר".
ריבים, עימותים וזיופים
יש חברויות, אבל יש גם עימותים, לא מעט אפילו. בן־עזרא מסביר שהיום בכל חוזה יש קנס, 50 או 100 אלף דולר, אם השחקן חותם בקבוצה דרך סוכן אחר ללא אישור. בעבר הסכומים היו קטנים יותר והיו סוכנים אמידים שרצו להיכנס לשוק ופשוט שילמו מראש לשחקנים את הסכום המדובר כדי שיעברו אליהם. בעקבות כך גם עלו הסכומים, וזאת למרות שמדובר בסעיף שלאו דווקא עומד במבחן בית המשפט.
וויליאן, שחקן האגף הברזילאי של צ'לסי, עמד במרכז סיפור קיצוני כשסוכן זייף לכאורה את חתימתו וחתימת סוכנו על מסמך הנותן מנדט להציע אותו לקבוצות שונות. "הורדת הסוכנים המורשים על ידי פיפ"א גרמה לתחום להיות כמו המערב הפרוע", אמר סוכן העל סמית' בעקבות המקרה. "קוראים לנו היום מתווכים ויש פי ארבעה או חמישה כאלה ממה שהיה בעבר. שחקנים ממדינות לא דוברות אנגלית לא ממש מבינים את המילה 'בלעדי'".
וכך, יש גם ריבים, עימותים. פעמים רבות שחקן חותם על מנדט כפול, אפילו משולש, מאפשר לכמה סוכנים להציע אותו לקבוצות באותה מדינה. אז, כשיש עניין, יש גם כמה גורמים שדורשים את הכסף. סוכנויות פועלות היום אחרת בעקבות כך. דואגות ששחקנים יהיו חתומים אצלן באופן בלעדי. "הסוכנות שלנו הייתה במשך שנים רק מתווכת", אומר אוהד כהן מ־SPOCS. "עד לפני כשנתיים היו בסוכנות רק חמישה שחקנים חתומים באופן מלא, מוחמד סלאח למשל, והיום לא מרימים טלפון לפני שמישהו חותם לנו. בישראל למשל אין הרבה כסף יחסית, אבל יש קרבות מרפקים, בחו"ל זה פי מאה".
אם יש שמועה על שחקן שמכבי חיפה, למשל, מעוניינת בו, כל אחד יפעיל לחצים מהצד שלו. סוכן יכול להתקשר לאנשים בקבוצה ולפרט מה הסיבות לדעתו שלא צריך להחתים את השחקן, ומהכיוון השני אולי ינסה להגיע לשחקן עצמו ולהשתלט על העסקה.
אבא, יועץ ופסיכולוג
התדמית שנוצרה בציבור לסוכנים, לפחות לסוכני שחקנים מסוימים, מגיעה לפעמים מהמקום הזה, מהמרפקים. ישנה תפיסה לפיה הסוכנים לא מתחשבים בטובת השחקן, אבל זה ממש לא נכון כשמדובר באלה שמייצגים שחקן באופן קבוע ולאורך זמן. השחקנים עצמם גם זקוקים לסוכנים, מכמה סיבות.
רוב המועדונים בעולם, וכל המועדונים בישראל, לא מחפשים בעצמם שחקנים מכיוון שאין להם את מערך הסקאוטינג המתאים, או התקציב, או שפשוט נשבר להם לעבוד ללא תוצאה. נניח שקבוצה ישראלית עוקבת אחרי שחקן מסוים ומתלהבת ממנו, ואז בפנייה לשחקן מתברר שהסכומים אותם הוא דורש גבוהים באופן קיצוני, או שאולי יש לו הצעות ממקומות אטרקטיביים הרבה יותר. הסוכנים דואגים שהקבוצות יעקבו רק אחרי שחקנים שאפשר ריאלית להביא. כמובן שיש גם את הצד השני - האפשרויות העומדות בפני קבוצות המחפשות שחקנים רק באמצעות סוכנים הרבה יותר מוגבלות, השוק יותר קטן.
בנוסף, הרבה מועדונים לא מסוגלים לתת לשחקן מעטפת מושלמת, בין אם מקצועית ובין בניהול חייו האישיים. "שחקן לא חייב סוכן, אבל הוא צריך דמות שתנהל אותו כחברה לכל דבר. מקצועית, תדמיתית וכלכלית", מסביר סוכן השחקנים אדם קידן, שותפם של האחים קצב, שבין השאר הביא לערן זהבי את ההצעה מסין. "שפת הגוף של השחקן והשם שלו הם חלון הראווה שלו לכל דבר, ומישהו צריך לתחזק את זה. מעבר לכך, צריך להכין את העתיד. כסוכן אני מראה את העתיד של החלון הקרוב לקבוצות ועוזר להן להתכונן בהתאם. אם שחקן שלי בליגת העל פורץ, חשוב שסקאוטים מאירופה יידעו עליו, כדי שיהיה מספיק זמן לעקוב אחריו במהלך הפלייאוף".
לפעמים סוכן הוא גם כמו אבא עבור השחקן, שצריך שיהיה לו את האדם אליו אפשר להתקשר
אחרי משחק רע או כשקשה בתוך הקבוצה. כדורגלנים נשפטים על ידי הציבור כפי שאף אדם לא נשפט, עם עומס פסיכולוגי שמעטים מתמודדים איתו בהצלחה. הם זקוקים לעזרה ממישהו שסומכים עליו. פעמים רבות אלה הסוכנים, אותם אלה שמזיזים את החיילים על לוח הכדורגל.
לפנייה לכתב/ת 
