יותם הלפרין: "יושב לי בראש שלא לקחתי גביע עם הפועל ירושלים"
המעבר מהפרקט לתפקיד ניהולי, הזכייה בגביע המדינה בלי להיות על המגרש, מעמד השחקן הישראלי. יותם הלפרין מתכונן לשמינית גמר ליגת האלופות מול נפטונאס ומצהיר: "אשאר בירושלים כל עוד הבעלים הנוכחיים כאן"
"אסור לנו לטעות, כדי שכל מה שעשינו עד עכשיו לא ייזרק לפח, כי בשנייה אחת העונה האירופית עלולה להתפקשש". כך אומר יותם הלפרין לקראת משחקה של הפועל ירושלים בשמינית גמר ליגת האלופות של פיב"א מול נפטונאס, מחר (רביעי, 19:00) בליטא. מפגש הגומלין ייערך בפיס ארנה ב-13 במארס.
כשבעה חודשים עברו מאז שהלפרין הודיע על פרישה בגיל 34, וכיום הוא משמש כספורט דירקטור של המועדון. "עיקר העיסוק שלי הוא יותר בצד המקצועי מאשר בצד הניהולי, אני אוהב את זה", מספר יותם על תפקידו החדש.
אז מה אתה עושה בדיוק?
"הרבה שיחות אישיות עם השחקנים, ובמשחקים קריטיים יותר אני מעביר הרבה שעות עם הצוות בחדר המאמנים. המטרה שלי היא ללמוד את עולם הכדורסל מהצד השני, להבין איך מתנהלת קבוצה, להיות תמיד עם יד על הדופק בכל הנוגע למשחקים של קבוצות אחרות ולשוק השחקנים".
כמה שנים אתה רואה את עצמך עוסק בזה?
"כל עוד הבעלים הנוכחיים כאן אני לא רואה את עצמי עוזב. מעבר לזה, כל עוד יהיה לי טוב וארגיש שאני ממלא את עצמי ותורם".
לא קשה לך לשמור על דיסטנס מהשחקנים?
"זה אחד הדברים שמאוד פחדתי מהם. עם ליאור אליהו גדלתי, ופתאום לגשת אליו כאחד מהצוות הניהולי זה מוזר. אני מאוד זהיר עם הדבר הזה, כי לעולם לא ארצה לאבד חבר כמוהו. באופן כללי, התופעה הזו תיעלם עם הזמן, כי אני יכול להישאר בתפקיד הרבה שנים ושחקנים שגדלו איתי יפרשו".
הייתה כבר תקרית עם אליהו, שהתעמת באימון עם עודד קטש והושעה.
"זאת לא הייתה החלטה שלי".
ואם היו אומרים לך לקחת את ההחלטה הזאת?
"אני לא יכול לקבל אותה לבד. אני לא יכול להגיד למאמן שאני משעה שחקן לשבוע וחצי כשהוא צריך אותו על המגרש".
מה חשבת על ההשעיה?
"אני מכיר את ליאור יותר טוב מכולם. הוא אחד השחקנים והאנשים שאני הכי אוהב בכדורסל, ובסופו של יום אתה רוצה את ליאור טוב על המגרש, במיוחד עם החוק הרוסי. מעבר לזה, לראות חבר שבשלב הזה של הקריירה לא טוב לו, זה עשה גם לי רע. הרגשתי שהוא צריך עזרה חברית, ומאז הוא באמת רק מחייך. מגיע לו לסיים את השנים האחרונות של הקריירה בצורה כיפית".
שיחקת ביורוליג וביורוקאפ, מה ההבדל לעומת ליגת האלופות?
"הקבוצות הפחות טובות ביורוקאפ. הן יותר טובות מהקבוצות הפחות טובות בליגת האלופות, אבל כשמגיעים לשלבים הסופיים אנחנו רואים קבוצות חזקות שמנצחות יריבות מהיורוליג. אני לא חושב שהקבוצות הטובות בליגת האלופות נופלות מקבוצות היורוקאפ".
ניצחתם 12 משחקים במפעל בהפרש ממוצע של 16 נקודות, זה לא מוריד מהערך של המפעל?
"התפקיד שלנו הוא לשמור כל הזמן על מתח. יש קבוצות בליגת האלופות שהן פחות טובות משמעותית מאלה שאנחנו רגילים להתמודד איתן באירופה, אבל צריך לתת קרדיט גם לקבוצה שלנו שמנצחת בהפרשים גבוהים. זה לא דבר פשוט להביא אנרגיות חדשות לכל משחק".
המטרה היא שהפיינל־פור של המפעל יתקיים בארנה. מה הסיכויים?
"אנחנו לא צריכים עדיין לחשוב על הפיינל־פור, אלא להסתכל לטווח הארוך. אני חושב שהדברים תלויים בנו, וכבר הוכחנו את זה".
בחמש השנים ששיחקת במועדון לא הצלחתם לזכות בגביע המדינה. יש לזה איזשהו קשר לעובדה שנכשלתם ביורוקאפ?
"יש קשר לאיך שהקבוצה נבנית, איזה אופי יש לה, מה רמת המחויבות של השחקנים, איך המועדון מצליח לשמור על קו עלייה. אנחנו רואים פה קו שיפור משמעותי. בכל פעם הקבוצה הזאת מצליחה להציב לעצמה יעדים חדשים ולעמוד בהם. הפעם גם הגענו מוכנים לגביע המדינה, ידענו שאנחנו פייבוריטים ועמדנו בזה בצורה מצוינת".
מדברים הרבה על האופי של הקבוצה העונה. במה הוא שונה מהשנים הקודמות?
"לא פשוט למצוא היום שחקנים שהמחויבות שלהם למועדון ולניצחון היא מעל הכל, וכאן הסוד שלנו העונה. זה גם אחד הדברים שהכי קשים לי כשחקן שפרש. פיספסתי את ההזדמנות לשחק עם שחקנים כאלה"
ולא הצלחת לזכות עם ירושלים בגביע כשחקן.
"נכון, והתבאסתי מאוד. כשהגעתי להפועל ירושלים אמרתי לגיא הראל שאם בשלוש השנים הראשונות שלי במועדון אני לא מביא איזשהו תואר, לא אמשיך לשחק כדורסל. הגביע תמיד התפקשש בדרך, וזה יושב לי בראש. לפני שבוע הגביע אמרתי לשחקנים שאני לא מתחרט על שום דבר שעשיתי בקריירה, למעט ההזדמנויות שפיספסתי. ב־99.999 אחוז הייתי הכי שמח בעולם בשביל הקבוצה שזכתה בו, וב־0.001 אחוז כאב לי שאני לא חלק מהעניין על המגרש. זה יכאב לי גם בשמינית הגמר מחר, וכנראה ילווה אותי בכל התקופה הקרובה עד שיעבור, אם בכלל. כרגע הכל עדיין טרי".
במבט מהצד, איך אתה רואה את מעמד השחקן הישראלי?
"אני מבין שהחוק הרוסי עומד להשתנות החל מהעונה הבאה, זה יכול להיות טוב או רע מאוד.
החוק הרוסי היה משמעותי מבחינת דקות משחק לישראלים והקנה להם ביטחון, אבל לפעמים זה היה לא פייר כלפי הקבוצה והמאמנים, ולקח למקומות לא טובים. אני גדלתי במציאות שונה, ומאוד קשה לי להבין את הסיטואציה ששחקן מגיע לקבוצה ומקבל חוזה עם דקות משחק מובטחות. אני הייתי צריך להיות טוב כדי לשחק. נכון שסימנו ודחפו אותי, אבל אני עדיין חושב שביטול החוק הרוסי ייתן לשחקנים הישראלים דרייב לעבוד יותר קשה".
לפנייה לכתב/ת 
