משפחה גאה / פלג בחמישי
הדוד איציק קרא לשופט "הומו", הדוד עמוס ליגלג על מאמנים אחרים, ורק לאחיין שעושה בושות אין להם טענות. וגם: יואב כץ והצל
הגרעין הקשה
הלוזונים פולטים וסופגים
"בועטים את ההומופוביה מהכדורגל". זו הייתה סיסמת משחק הראווה בין נבחרת ריינבול, המורכבת משחקני הקהילה הגאה וסטרייטים, לבין קבוצת נוער מאוחדת של הפועל ומכבי הרצליה שחוזקה בשחקנים מליגת העל. שלושה ימים קודם הפסידה מכבי פ"ת 2:0 למכבי ת"א, והשופט רועי ריינשרייבר דיווח כי יצחק לוזון צעק לעברו בהפסקה "פחדן, אפס, הומו, תפרוש מכדורגל".
י. לוזון, שהיה רשום כמנהל האירוע מטעם מכבי פ"ת, הועמד אתמול לדין, נקנס ב־2,000 שקל והורחק משני משחקים. מדובר בהוגה דעות ידוע, שבין אבחנותיו המפורסמות זכור במיוחד הגילוי: "עיתונאים אלה הומואים, אלה לא אנשים". לא מזמן הוא חזר משנתיים השעיה מכל תפקידיו בהתאחדות, לאחר שהורשע בקשירת קשר לביצוע פשע, הסגת גבול ושימוש ברכב ללא רשות. את השופט המחוזי צבי גורפינקל, שגזר עליו שישה חודשי עבודות שירות, הוא לא כינה "אפס והומו", אולי בגלל שזה היה בעסקת טיעון.
חודש לפני ההתנפלות על ריינשרייבר הפסידה מכבי פ"ת להפועל חיפה 4:2, ושם בלט בסגנונו נציג בכיר יותר מהמשפחה המשתלחת. "במחצית", דיווח השופט עידן לייבה, "מר לוזון אבי, יו''ר מכבי פ"ת, התפרץ לעברנו וצעק: 'לקחתם לי גול חוקי, כל הזמן אתם מז..... אותנו’". למרות שהמילה שצונזרה כאן לא הייתה "מזמינים", היו"ר המעודן זומן לבית הדין, וגם הוא נקנס ב־2,000 שקל והורחק משני משחקים.
את מכבי פ"ת אימן במשחק הזה מ"מ (מוראד מגמאדוב), ואת הפועל חיפה שרון מימר, ההוא שעמוס לוזון כינה בעונה שעברה "סמרטוט", ושאיציק לוזון אמר עליו בזלזול: "מימר לא יכול לאמן נערים. מי בכלל מדבר איתו על העונה הבאה? שלום, ושלא יבוא בחלום". בסוף ה"סמרטוט" בא להם במציאות, וניצח אותם בקלות. לפני שבועיים, כשעמוס רצה להמחיש את כישלונו של ניר קלינגר (שהעליב את אחיינו) בבית"ר ירושלים, הוא הביא כדוגמה את ההצלחה של מימר בהפועל חיפה. כלומר העלה על נס את הסמרטוט.
ואז הם מינו את האחיין למאמן מכבי פ"ת, או יותר נכון הפצירו בו לחזור, ולרגע אפשר היה לחשוב שמדובר בפפ גווארדיולה, ולא במי שברח מהפועל ת"א, נפל במכבי חיפה וצנח עם בית"ר ירושלים. במערכה האחרונה במושבה הוא הפסיד 6:0 להפועל ת"א של קובי רפואה, שגם הוא אימן אצל הלוזונים לא מזמן, ועכשיו חזר אליהם בחלום. בלהות.
לפני שנה וחצי, כשרפואה התפטר ממכבי פ"ת, אבי לוזון לא ממש הצטער. "אותי בסופו של דבר מעניין שהמאמנים יביאו לנו תוצאות", אמר אז היו"ר, שהשבוע נשמע קצת אחרת. "הכל שטויות, אין קשר לגיא, כל מאמן היה נשאר", הרגיע דוד אבי בנוגע למעמד מאמנו הנוכחי. ברור. וכשנזכרים בדרבי התל־אביבי מלפני שתי עונות, כשהאחיין חטף חמישייה עם היריבה שנתנה לו עכשיו שישייה, מישהו יכול לטעון שהוא לא מביא תוצאות?
החשבונאי
כץ שכח מהאליפות ומשפירא
על ניסיונותיו המגוחכים של יואב כץ להתכחש או להצניע ככל האפשר את האליפות ההיסטורית שהביא רובי שפירא להפועל חיפה נכתב כאן לא פעם בעבר. אבל הקטנוניות וההתחשבנות של המועדון בראשות הנשיא הנוכחי ממשיכה לשבור שיאים. עד כדי כך שבאתר הרשמי, תחת הכותרת "ארון תארים", הופיעו זכייה אחת ב"גביע העשור", אחת בגביע "אלוף האלופים", ארבע בגביע המדינה ושלוש בגביע הטוטו. צלחת אליפות? להד"ם.
גביע העשור, חשוב לספר לדור הצעיר, הושג ב־1958. המדינה חגגה עשר שנות עצמאות, והפועל חיפה ניצחה 0:2 את הפועל ירושלים באצטדיון "באסה" ביפו. באסה סבבה, גם גביע הטוטו זה נחמד, ובטח גביעי המדינה, אבל לאן נעלם התואר היוקרתי מכולם?
את השאלה הזו הפניתי אתמול למועדון, עם קושיה נוספת על האתר הרשמי והסלקטיבי: מדוע בפרק "היסטוריה" לא מוזכר כלל שמו של רובי שפירא ז"ל? תשובתם: "האתר נמצא בהליך של שדרוג ופיתוח. מדובר בטעות טכנית שתתוקן באופן מיידי". עד אמש לפחות זה לא קרה.
האם הם גם יואילו להזכיר את שמו של הנשיא המיתולוגי? נצטרך לחכות ולראות. בינתיים, כשאתם נכנסים לאתר של הפועל חיפה, דמיינו לעצמכם שליד תמונת החשבונאי הקטנוני שנקרא נשיא המועדון מופיע צל גדול של האיש שהביא להם אליפות.
השערורייה
כך טורטרו נערי בית־שאן
לפני כחודשיים נקבע משחק בליגה לנערים ג' מחוז יזרעאל, בין הפועל אום אל־פאחם להפועל בית־שאן מסילות, בשעה 14.45 במגרש בכפר קרע. כדי להגיע בזמן, הוצאו השחקנים בני ה־15 מהלימודים בבית־שאן, והגיעו למגרש 45 דקות לפני שריקת הפתיחה. אז גם התברר להם שבמקום אין צוות רפואי כמתחייב בתקנון, ולאחר כרבע שעה של המתנה החליט השופט אביב הנדי לבטל את המשחק.
בבית הדין המשמעתי טענה אום אל־פאחם שהחובש "התעכב בגלל הפקקים". הדיינית וופא זועבי־פאהום ערכה בירור, קבעה שהשופט לא חיכה יותר מ־15 דקות, ואף ציינה ש"איחור החובש היה כנראה בלתי נשלט". בגזר הדין היא הסתפקה ב־800 שקל קנס על־תנאי(!) לקבוצה המארחת, וקבעה משחק חוזר.
הרשלנים מאום אל־פאחם לא שילמו שקל, השופט שמיהר לבטל את המשחק המשיך לשפוט כרגיל, ורק הנערים שבסך הכל רצו לשחק כדורגל טורטרו לחינם.
המשחק החוזר נקבע ל־22 בפברואר, באום אל־פאחם, בשעה 13.00. הנערים מבית־שאן שוב הוצאו מבית הספר לפני תום הלימודים, התייצבו בזמן, וגילו שהמארחת - שביקשה משחק חוזר - לא התייצבה. זה המקום לספר שבדיוק שבועיים קודם הועמדה הפועל אום אל־פאחם לדין על אותה עבירה בדיוק - אי־הופעת חובש למשחק מול צעירי טורעאן - נקנסה ע"י דיין אחר ב־1,000 שקל, וספגה הפסד טכני.
הפעם, במקרה של בית־שאן, דיין שלישי הסתפק ב־200 שקל קנס ובהפסקת פעילות עד סוף העונה, על־תנאי. את תוצאת המשחק הוא לא קבע, וגם פניות של מנהלי בית־שאן למחלקה המשפטית של ההתאחדות לא פתרו את התעלומה. רק שלשום בערב, לאחר פניית המדור, עודכנה סוף־סוף התוצאה - 0:3 טכני לבית־שאן מסילות. שחקניה הצעירים אמנם הפסידו כמה שעות לימוד, אבל קיבלו יופי של שיעור על הפקרות, אטימות, חוסר אחידות בבתי הדין של ההתאחדות, ואי־צדק.
האוטוריטה
שגיא וה־VAR שהוליד עכבר
שמינית גמר הצ'מפיונס, דקה 62 בברנבאו, איאקס עולה ל־0:3 מול ריאל. ההילוך החוזר מראה שבתחילת המהלך עבר הכדור את קו האורך ויצא לחוץ. מדריד ההמומה, אמסטרדם הנלהבת ומיליוני חובבי כדורגל בעולם מחכים ל־VAR, ורק חופר־העל בהרצליה סגור על עצמו.
"פה לא יהיה גול! פה לא יהיה גול!", פוסק ה"פרשן" שגיא כהן. "אין פה גול! שכח, שכח מזה, אין פה גול!".
השדר נדב יעקבי ניסה לסייג: "מיד נקבל את ההחלטה הסופית",
אך החוזה בכוכבים בשלו: "אין ספק! במלוא היקפו יצא החוצה, ולא יהיה פה גול!".
"נחכה", ממליץ שוב יעקבי. "עזוב, אין פה גול!", מהסה אותו כהן. "לא, פה לא יהיה גול!"
היה גול!!!