הכי טוב ל-NBA שדוראנט יעזוב את הווריורס
זה יהפוך את הליגה לשוויונית יותר, יגדיל את התחרותיות, יפתח את הדלת לאליפות בפני קבוצות אחרות ויוסיף הרבה עניין ומתח חיובי
כרגע יש עננה גדולה של אי בהירות סביב עתידו של דוראנט בגולדן סטייט. מצד אחד, המערכת מכירה בחשיבותו ויש לו מניות בשתי האליפויות האחרונות, בהן הוא נבחר ל-MVP של הגמר. מצד שני, ההתעסקות הבלתי פוסקת בעתידו פוגעת בקבוצה. לדברי גורמים בקבוצה, התנהגותו של דוראנט נראית כאילו "הוא כבר עם רגל אחת מחוץ לקבוצה". נראה כי גם השחקנים כבר השלימו עם עזיבתו האפשרית. לאחרונה דריימונד גרין סיפק תגובה אדישה למדי (ואף מעליבה) שנשאל על הסוגייה: "אם יעזוב יעזוב, אם יישאר יישאר".
אמנם לגרין יש אינטרס אישי שדוראנט יעזוב - עזיבה שכזו עשויה להקפיץ לו את השכר - אבל נראה שהוא לא דיבר רק בשם עצמו אלא ביטא, במידה מסוימת, את עמדת השחקנים. דוראנט הוא מקצוען, ומבחינה מקצועית אין ירידה חדה ועקבית ביכולת שלו על המגרש. אבל מבחינת המרקם הקבוצתי, לשחקנים לא כיף לצאת למלחמה עם מי שלא רוצה להיות שם. במשחק האחרון נגד דטרויט, דוראנט נמנע מלזרוק לסל ברוב שלבי המשחק. הוא סיים את המשחק עם 6 ניסיונות קליעה בלבד, לעומת ממוצע עונתי של מעל 18 זריקות למשחק. יש הרואים בכך דוגמה לאדישות, חוסר מחויבות וחוסר תשוקה לנצח.
קולות העזיבה של דוראנט החלו לפני כחמישה חודשים, אחרי עימות בינו לבין גרין. בתרגום חופשי גרין קרא לו "רכיכה" (הביטוי באנגלית היה בוטה יותר). בעקבות העימות החלו שמועות גוברות על רצונו של דוראנט בשינוי. דריימונד, חשוב ככל שיהיה למערך הקבוצתי, הוא לא כוכב ברמה של דוראנט. העונה אולי אפילו שחקן משלים ובינוני לאור הנסיגה המקצועית ביכולת שלו. תרחיש בו דריימונד עוזב/מועזב יגדיל את הסיכוי שדוראנט יישאר בקבוצה. אם אני ג'ו לייקוב, הבעלים של גולדן סטייט, אני פועל בכיוון הזה. זה המהלך הנכון. רק צריך לוודא מאחורי הקלעים מול הסוכן שלו שדוראנט אכן יישאר במצב כזה, אחרת עלולים לאבד את שניהם.
כך או כך, התנהגותו של דוראנט בתקופה האחרונה מעידה כי הוא ממש לא סגור על עצמו. הוא משדר היסוס וכרגע משאיר את כל האופציות פתוחות. השאלה הגדולה היא לאן הוא חותר ומה רוצה להשיג: מחד, חוזה עם קבוצה תחרותית (דוגמת גולדן סטייט), שתעזור לו להשיג יוקרה ומעמד כאחד השחקנים הגדולים אי פעם, אם לא הגדול מכולם. תאפשר לו לעשות היסטוריה ולזכות באליפות רביעית ברציפות כשחקן מוביל. בכך לעקוף את מייקל ג'ורדן וקובי בראיינט ולהיכלל באותה נשימה עם הסנטר האגדי, ביל ראסל, שעשה זאת במדי בוסטון הגדולה של שנות ה-60. מאידך, חוזה עם קבוצה שתאפשר לו למקסם את השכר, ללא קשר להישגים ספורטיביים (כרגע, מרוויח כ-9 מיליון דולר פחות מתקרת השכר לעונה לשחקן). כלומר, להשיג חוזה שיעזור לו לבנות את המורשת שלו או חוזה שיעזור לו לנפח את הכיס. לא בטוח שהוא יוכל להשיג את השניים במקביל.
בסוף העונה הוא יצטרך לקבל החלטה. משהו שהוא לא מאוד מצטיין בו. אבל ההחלטה הזאת לא תשפיע רק עליו באופן אישי אלא על כל הליגה. עזיבה של דוראנט תחליש את גולדן סטייט ו"תוריד אותה לעם", כי כרגע היא שתי דרגות מעל כולן. במקביל, מאבק האליפות ייפתח מחדש בין לא מעט מועדונים, שיהיו, פחות או יותר, באותה רמה. למשל, גולדן סטייט, יוסטון, דנבר, אוקלוהומה, מילווקי, פילדלפיה, בוסטון, טורונטו. בלי לדבר על קבוצות שעשויות להתחזק ולהפוך לקונטנדריות רצינות על האליפות, דוגמת הלייקרס (בהנחה שאנתוני דיוויס יצטרף) או ניו יורק, שהיא כרגע המועמדת הרצינית לקלוט את דוראנט (ייתכן שעם חברו הקרוב קיירי אירווינג ובחירת דראפט מעניינת שתנחית בקבוצה את כוכב המכללות האטרקטיבי - הפרוספקט זאיון וויליאמסון).
אבל , לדעתי, בשום מקרה אסור לדוראנט ללכת לניו יורק לבדו, בלי הגעה של סופרסטאר נוסף לצדו. במצב כזה, הוא לא יצליח להוביל את הקבוצה לגמר, או אפילו לגמר האזורי, וחיצי הביקורות יהרגו אותו. הוא רגיש, דוראנט, ועדיין לא פיתח לעצמו "עור של פיל", כראוי לכוכב במעמדו. גם מייקל ג'ורדן הגדול ספג ביקורות, זה חלק מהעסק, במיוחד לשחקנים שמרוויחים באזור ה-30 מיליון דולר לעונה. אבל דוראנט מתערער מהביקורת, נהיה תוקפני ו"יוצא" על עיתונאים ששואלים אותו שאלות קשות שלא מוצאות חן בעיניו, או מגיב אליהם בשתיקה קרה ומתוחה ובמבט מזלזל. רמת הסיקור התקשורתית בניו יורק היא מטורפת, ויחד עם האובר-רגישות שלו זה יכול להיות מתכון לאסון.
לסיכום, תרחיש בו דוראנט יעזוב אולי לא יהיה טוב לגולדן סטייט ולכל מי שהתאהב בכדורסל היפה שהם הציגו בעונות האחרונות. אבל זה התרחיש הטוב ביותר עבור הליגה. זה יהפוך את הליגה לשוויונית יותר, יגדיל את התחרותיות, יפתח את הדלת לאליפות בפני קבוצות אחרות ויוסיף הרבה עניין ומתח חיובי.
קווין דוראנט
צילום: AFP
מומלצים