גבירתי המאמנת: האישה שעשתה היסטוריה בראגבי
ליאת גלר מונתה לאישה הראשונה שמאמנת קבוצת גברים. השחקנים ברעננה רוסטרס מרוצים ("היא מכניסה התלהבות"), אבל ליאת לא עושה עניין מזה שהיא אישה ("רק ביקשתי מהם לא להיכנס בי באימונים בכל הכוח")
דמיינו קבוצת גברים חסונים בקבוצת ספורט מתכנסים לאסיפת שחקנים לפני האימון. משהו שגרתי. עכשיו תכניסו לתמונה את המאמנת. כן, מאמנת. ואם נספר לכם שמדובר בקבוצת ראגבי, מן הסתם תרימו גבה בפליאה. ובכן, כל זה קורה במציאות. ליאת גלר (41) מונתה בשבוע שעבר לתפקיד מאמנת קבוצת הראגבי עצמה רעננה רוסטרס.
גלר, שחקנית ושופטת ראגבי בעבר, מאמנת כיום גם את קבוצת הנשים של רעננה, קיבלה את המינוי ההיסטורי מלא אחר מאשר אחיה, אלון גלר (47). אלון הוא יו"ר המועדון, ובעצמו משחק בקבוצה ומתאמן כעת בהדרכת אחותו. המאמן הקודם, ג'רמי שאודר, שילם את המחיר על עונה לא טובה ובמועדון חיפשו מאמן חדש. "אלון אמר לי, יאללה אחותי בואי לאמן. הרגשתי שקבוצת הנשים חזקה ותסתדר עם אימון אחד ולקחתי את התפקיד", מספרת ליאת, שהובילה במשחקה הראשון את רעננה לחצי גמר הגביע לאחר ניצחון 24:52 על גליל עליון.
חיבוק ונשיקה
את רוב שחקני הקבוצה היא מכירה מאז שהייתה נערה, ובכל זאת להיות המאמנת שלהם ולחלק הוראות זה משהו אחר. "אמרתי להם שלא נתעסק עכשיו באיך מתקלים אלא נתמקד באיך אנחנו נהנים מהמשחק. אם שחקן עושה טעות, לא להתבאס עליו, פשוט להמשיך".
איך זה להיות מאמנת אישה בקבוצת גברים?
"אני לא עושה מזה עניין ומכירה בערכי, וזה לא משנה אם זה לאמן נשים או גברים. רק ביקשתי שיעשו טובה ובאימונים לא ייכנסו בי בכל הכוח".
יש יתרון בכך שאת אישה?
"זה מאפשר להם להיות קצת פחות מאצ'ו והם יכולים לבוא ולהוריד את המסכות. אני שמה המון דגש על רגש וזה מאפשר לי גם לתת לכל שחקן חיבוק ונשיקה, ולכך הם לא רגילים. לא בטוח שגבר היה יכול לעשות את זה".
גם את השחקניות שלך את מנשקת?
"בטח, בכל הזדמנות, ואומרת להן שהן נהדרות. אם את נותנת לבן־אדם תחושה שמה שהוא עושה חשוב לך, את מעיפה אנשים לשמיים".
מה שונה בהתנהלות שלך עם הגברים לעומת הנשים?
"גיליתי שבשיחה לפני המשחק המסר היה אותו מסר ולא משנה לנו בכלל מול מי אנחנו משחקים או מי השופט, אבל עם הבנים הרשיתי לעצמי דברים שעם הבנות לא עשיתי, וזה להשתמש הרבה יותר בקללות כמו חזרה על המילה 'פאק'".
השחקנים מצידם קיבלו אותה כמו שצריך. שון קנטור (40), מהוותיקים בקבוצה, אומר כי למרות שהכירו את ליאת לא ידעו למה לצפות: "כשמאמן חדש נכנס זה תמיד קשה, ופתאום זה גם מאמנת. אבל ידענו שקיבלנו מאמנת טובה שעשתה דברים יפים עם קבוצת הנשים, ואולי היא זאת שתוכל לעשות פה משהו טוב".
קנטור מסביר כי לעובדה שיש כעת אישה במגרש יש כמובן השלכות: "יש את המשפטים שאנחנו זורקים, או את שאר השטויות של בנים מול בנים, אז אנחנו צריכים להקפיד יותר על השפה, אבל בגלל ההיכרות איתה גם אם משפטים ייפלטו היא תקבל זאת בהבנה ובהומור. החשוב הוא שאנחנו רוצים שליאת תיקח אותנו ותהפוך אותנו ליותר טובים ממי שאנחנו".
"אחותי הכי מתאימה"
היו"ר והאח אלון (שגם בנו סער בן ה־17 הוא שחקן בקבוצה) אומר שהתגובות שקיבל אחרי האימון הראשון הוכיחו שעשה צעד נכון. "אין לזה קשר שאני אח שלה, התפקיד פשוט מתאים לה. השחקנים עצמם ביקשו שאדאג שהיא תאמן גם בעונה הבאה. היא יודעת להכניס התלהבות לשחקנים. אני משחק 26 שנים ולא ראיתי דבר כזה. אין לי ספק שהיא עוד תקבל את ההערכה שלה בספורט".
לליאת גלר יש בת זוג, ליאת קוגון, שהיא גם שחקנית שלה בקבוצת הנשים. "לפני שלקחתי את התפקיד דיברתי איתה כדי לשמוע את דעתה מבחינה מקצועית ואישית. עד שהיא לא אמרה לי ללכת על זה, לא הייתי בטוחה בעצמי. התמיכה שלה, ובעיקר הנכונות שלה לוותר על זמן משותף, היא אדירה".
לאחר שני אימונים בלבד שהעבירה, הגיע בשבת האחרונה משחק הבכורה של גלר על הקווים במסגרת הגביע, שהסתיים כאמור בניצחון. "אין להשוות בין הקבוצה שעלתה על הדשא בשבת הזו לעומת הקבוצה ששיחקה במשחק הקודם. השחקנים הביאו מאה אחוז מעצמם וזה כל הסיפור. הפוקוס עלינו ולא על היריבה, השופט, מזג האוויר או מצב החסה בשטחים".
בעוד יומיים תפגוש רעננה בשלב חצי הגמר את מועדון יזרעאל־גלבוע. ליאת והשחקנים נערכים ברצינות ומרשים לעצמם אפילו לחלום על הגביע. אם זה יקרה, דמיינו לכם את התמונה הבאה: השחקנים מניפים את המאמנת באוויר.
לפנייה לכתב/ת 
