בזוקה ג'ו: הפריחה של אינגלס
הפורוורד האוסטרלי, שהיה נוכח-נפקד בזכייה האחרונה של מכבי ת"א ביורוליג והיה שחקן שולי, הוא היום אחד השחקנים האהובים, המצחיקים והמשמעותיים ביוטה. בלילה בין רביעי לחמישי (4:30) הוא ינסה לעצור את ג'יימס הארדן ויוסטון. וגם: הסוד שחשף וריגש את העולם
מכבי ת"א של עונת 2013/14, האחרונה שהסתיימה בזכייה ביורוליג (היום במועדון בכלל מנסים להבין איך להיכנס לפלייאוף), הייתה קבוצה שהמאמן שלה - דייויד בלאט - נחשב לסופרסטאר הגדול יותר מכל שחקניו. טייריס רייס היה סימן שאלה לאורך רוב העונה, ריקי היקמן סבל מעליות וירידות, דווין סמית' תמיד הגיע עם נגיעה קלה של אפרוריות. בסגל כזה, קשה מאוד להיות האנטי-כוכב הבולט בין כל האנטי-כוכבים, אבל זה בדיוק מה שהיה ג'ו אינגלס.
קל לשכוח שהוא עבר במכבי באותה עונה. הפורוורד האוסטרלי הגיע מברצלונה, אצלה עשה לעצמו שם כשחקן משלים נחמד, אבל לא התעלה בצהוב למעט הבלחות פה ושם. המספרים שלו ביורוליג היו פרווה ומטה: ב-23 דקות למשחק הוא קלע 6.4 נקודות, הוריד שלושה ריבאונדים והוסיף 2.9 אסיסטים - ובאופן מפתיע, הוא תרם יותר נקודות מאשר בבארסה, כלומר שזו הייתה סוג של עונת שיא אירופית עבורו, שיא די מפוקפק.
יוטה מסתמכת עליו במידה רבה. אינגלס(צילום: AP)
בפיינל-פור המופרע של מכבי במילאנו, האוסטרלי היה נוכח-נפקד. בניצחון על צסק"א מוסקבה בחצי הגמר הוא קלע שתי נקודות ברבע שעה, בגמר כמות הדקות שלו קוצצה בחצי והוא נתקע על אפס נקודות. היו זרים רבים שאפשר לתייג כגרועים ממנו, ובצורה ניכרת - אינגלס היה שחקן הגנה טוב שהשתלב בשטף של הקבוצה וביצע את המשימות שהטיל עליו בלאט - אבל למרות שהוכתר כאלוף אירופה, את שנתו היחידה בישראל אינגלס סיים כחיזוק מאכזב למדי. בטח ובטח שאי אפשר היה להעריך מה יקרה לקריירה שלו לאחר מכן.
המשחק הראשון בסדרת הסיבוב הראשון בפלייאוף בין יוסטון ליוטה סימנה אכזבה מסוג שונה עבור אינגלס. הוא קלע רק שלוש נקודות בתבוסה של הג'אז בטקסס, אבל כבר לא מדובר באותו השחקן שנדחק לאט-לאט לשוליים בישראל - אלא אחד מהשמות החשובים ביוטה. הדרך שלה לחזור לסדרה הזו היא לקבל תקופה גדולה מהכוכבים דונובן מיצ'ל ורודי גובר, אבל גם מהאוסטרלי שפעם החליף כיפים עם בן אלטיט וארד הררי על הספסל הצהוב.
היו ימים. אינגלס וגביע היורוליג של מכבי ת"א(צילום: עוז מועלם)
איך השינוי הזה קרה? הקיץ שאחרי הזכייה ביורוליג היה קריטי, וכן, גם אקס מכבי אחר נכנס לסיפור. אינגלס יצא לנסות את מזלו בארה"ב, ותפס את העין של מאמן הקליפרס דוק ריברס. הוא העביר תקופה ארוכה עם לוס אנג'לס, וקיווה לתפוס מקום בסגל הסופי לעונה אחרי שג'ורדן פרמאר נפצע, אבל ברגע האחרון ריברס בחר על פניו את ג'ארד קנינגהאם (שמשחק כיום בברשיה האיטלקית) ואמר: "אני אוהב אותו, וניסינו למצוא דרך להשאיר אותו בקבוצה. אני בטוח שהוא יהיה שחקן טוב".
הדרך עליה ריברס דיבר היא התקווה של הקליפרס להחתים אותו כשחקן חופשי אחרי שאף קבוצה לא תיקח אותו מרשימת השחקנים המשוחררים, אבל יוטה עשתה את זה. והרוויחה בגדול. החל מעונתו הראשונה הוא קיבל דקות משמעותיות מהספסל בקבוצה שהתחיל להרכיב קווין סניידר (שהגיע ליוטה מעט לפניו), ועם הזמן הוא הפך את החביבות שלו ליעילות. לאורך כל הדרך סניידר הביע התלהבות מיכולת המסירה של אינגלס, שהפך לכלי חשוב בהנעת הכדור, אבל הדברים קיבלו תפנית מטורפת כאשר הפורוורד תפס מקום בחמישייה והתחיל להשתדרג.
החמיץ אותו. ריברס(צילום: AP)
הוא היה הדבק של הקבוצה, כלבויניק שתורם קצת מכל דבר, אבל ברגע שנכנס לחמישייה הוא הוסיף לכך מספרים. הממוצע שלו בשלוש עונותיו הראשונות עמד על קרוב לחמש נקודות וחצי למשחק, ובעונה הרביעית זינק ל-11.5 - בדיוק מה שאתה מצפה לקבל מחבר מוביל בצוות המסייע. הוא עשה את זה באחוזים גבוהים מהשלוש (40.8 לאורך הקריירה), ועם שיפור גם במדדים נוספים. השנה הוא כבר זינק לשיאי קריירה יפים של 12.1 נקודות ו-5.7 אסיסטים. לא קרה כאן נס ספורטיבי: ריברס, ואחריו סניידר, זיהו באינגלס אינטליגנציית משחק ואנרגיה חיובית שאפשר לפתח, והאוסטרלי רכב על החוזק שלו עד שהגיעה ההזדמנות לקבל תפקיד חשוב יותר, והוא טרף אותה. יש שחקנים מוכשרים ממנו ב-NBA, אבל צריך גם לדעת להיות חכם, לשמור על עקביות וליפול לסיטואציה הנכונה. אינגלס ביצע את כל אלה בצורה מושלמת. ואם כבר עקביות: אינגלס מחזיק ברצף הנוכחי הארוך ביותר ב-NBA, ולא החמיץ משחק מול דצמבר 2015.
וכעת, כאמור, יוטה מסתמכת עליו במידה רבה. הוא לא אמור להיות סקורר כמו מיצ'ל, אבל הניסיון שלו חשוב בהנהגה ובהתמודדות עם לחצי הפלייאוף. מאט היקי כתב בבלוג "פיק אנד רול": "בפלייאוף השלישי ברציפות שלו עם יוטה, אינגלס חשוב עבורה יותר מתמיד. הוא בורג חשוב במיוחד במכונה". הכוונה לא רק לקליעה וליכולת שלו לסייע בהובלת הכדור, אלא גם בשמירה על ג'יימס הארדן - אחד האתגרים הקשים בליגה.
Autism Awareness has a whole knew meaning for Joe Ingles. Now, Joe and his family pledge to donate $1.2 million dollars during 2019. Thank you, Joe and the Utah Jazz https://t.co/NfCKB70PDa#asd #autismawareness #lightitupblue
— Josh's Place (@joshsplacemn) 15 באפריל 2019
אינגלס מרגש
אבל זה לא אתגר שמפחיד את האוסטרלי עם החיוך הנצחי. הוא יודע שבחיים ישנם דברים חשובים יותר. לפני חודשיים אינגלס ריגש את העולם כאשר חשף כי בנו בן השנתיים ג'ייקוב אובחן כאוטיסט (לג'ייקוב אחות תאומה בשם מילה). השחקן ואשתו רנה עשו זאת במכתב פתוח שפורסם בתפוצה נרחבת, בו כתבו, בין השאר: "הייתה לנו תחושת בטן. משהו לא היה בסדר. ידענו שבנות מתפתחות מהר יותר מבנים, אבל ג'ייקוב לא תיקשר. האפשרות שהוא אוטיסט טילטלה אותנו. כשהחששות אומתו לא היינו בלהם, היינו קפואים. רק אחרי מספר שבועות הדמעות החלו לזלוג. ג'ייקוב הוא עדיין ג'ייקוב, ותמיד יישאר הוא. האבחון רק הופך אותו למיוחד יותר, עבורנו הוא מושלם, ודבר לא ישנה זאת".
הפתיחות יוצאת הדופן קירבה אוהדים נוספים אל האיש שכולם אוהבים לאהוב. המשפחה נעטפה באהבה, ע"י אנשי הג'אז, כוכבי עבר (כמו דומיניק ווילקינס שיצר עם אינגלס קשר וסיפר כי גם לו יש בת עם צרכים מיוחדים) ואנשים מהקהילה, ואינגלס החל לפעול למען מודעות לאוטיזם.
אבל בכל הנוגע לפלייאוף, הסיפור הנוגע ללב נשאר בין קירות ביתו. כשהוא מגיע לאולם, זה ג'ו אינגלס חדור המטרה שהתקדם צעד אחר צעד, בסבלנות ובקפידה, מאז שעזב את אוסטרליה כדי לשחק כדורסל. יוטה קיבלה בראש בפתיחת הסדרה, אבל המשחק השני (בין רביעי לחמישי) הוא יום חדש, בו אינגלס שוב יילחם בשני הצדדים - לעמוד בקצב ההתקפי של הרוקטס ולנסות להאט את השחקן ההתקפי המפחיד בליגה. תהיו בטוחים שהוא מוכן לזה.
לדיונים, עדכונים ושאלות, עקבו בפייסבוק:
לפנייה לכתב/ת 
ג'ו אינגלס
צילום: AP
מומלצים
