בין ליגת האלופות לבחירות 2019
אני נגד עירבוב של פוליטיקה וכדורגל, אז אני אומר עכשיו: אירופה לפני הכל. ויוה ברצלונה!
אני יושב מול מסך הטלוויזיה. כבר עשר בערב ואני עייף מכל היום הזה. הרי זה לא עוד יום שלישי טיפוסי. הילדים בחופש והשבוע כבר התחיל, אז הראש מתפוצץ. מתחילים לחשוף את המדגמים. המספרים רצים מול עיניי ואני מנסה לחשב. כמה לגוש הימין. כמה לכחול לבן. מי עבר את אחוז החסימה ומי נשאר מאחור. ואני מסתכל וחושב, תוך כדי שפרשנים פוליטיים מתחילים לבחון קואליציות אפשריות. וחושב, תוך כדי שחתול רחוב כלשהו מיילל לי חזק באוזניים. וחושב. חושב על זה שאולי יהיה מהפך. ומבין שזה בסופו של דבר כמו כדורגל.
לדוגמה - ליגת האלופות. זו ליגה רחבה. 32 קבוצות לוקחות בה חלק. חלקן לא ברמה של אלופות. הן רק עושות רעש ומלחיצות את האלופות האמיתיות מדי פעם - דוגמת התיקו בין נאפולי לכוכב האדום והניצחון של צסק"א על ריאל מדריד. אבל אלה לא תוצאות אמת, אלא סקרים. ולכן, כמו גשר וזהות, אחרי השלב הראשון, הן מודחות.
חילופי שלטון?(צילום: EPA)
ואז מגיע הנוקאאוט. כל שלב הוא שלב בפני עצמו. השמינית. הרבע. החצי. המשחק הראשון הוא המדגמים. הכל יכול לקרות, בלי קשר למציאות - אתלטיקו תנצח את יובנטוס, ליון תסחוט מבארסה תיקו. אבל אז מגיע הגומלין - תוצאות האמת. גם אם חשבנו שיש סיכוי לגנץ להקים ממשלה, גם אם חשבנו שיש סיכוי לרונאלדו לעוף כבר בשמינית - מגיעה האמת ומוכיחה אחרת. וככה האמת מדיחה קבוצות ומפלגות אחת אחרי השנייה - באירן מינכן, פריז סן ז'רמן, יובה, הימין החדש.
ואז הגמר. לגמר מגיעות שתי קבוצות, שאחרי קמפיין מתיש הדיחו בקול גדול את שאר הקבוצות. בכנסת אלו הליכוד וכחול לבן, והגמר כבר הוכרע. אך מה יקרה בליגת האלופות? אני נגד עירבוב של פוליטיקה וכדורגל, אז אני אומר עכשיו: אירופה לפני הכל. ויוה ברצלונה!
לפנייה לכתב/ת 
גביע האלופות
צילום: getty images
מומלצים
