שערוריית הכרטיסים למשחק מול ארגנטינה: "טובות הנאה"
הדו"ח שפורסם היום סיפק את מסקנותיו על המפגש שבוטל בקיץ שעבר מול מסי וחבריו ואף גוף לא נותר חסין: בלגן הכרטיסים וחשד לטובות הנאה, הסכומים שהקצה משרד הספורט מחגיגות ה-70 וגם החיבור עם יזם פרטי ללא מכרז מקדים. משרד הספורט: "מצרים על החלטת המבקר לפרסם דו"ח ביקורת על אירוע שכלל לא התקיים"
ביקורת קשה נמתחת על המעורבים בתכנון משחק הידידות בין נבחרות ישראל וארגנטינה בדו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (שני).
המשחק שתוכנן להיערך ב-9 ביוני בשנה שעברה (2018) באצטדיון טדי בוטל שלושה ימים לפני קיומו לאחר שנבחרת ארגנטינה, שהייתה נתונה ללחצים של ארגונים פרו פלסטינים, הודיעה כי היא מבטלת את בואה לישראל ואת השתתפותה במשחק. ארגנטינה שהתה בדיוק במחנה אימונים בספרד ומשם המשיכה ישר למונדיאל ברוסיה.
נמצאו חוסר שיתוף פעולה והיעדר העברת מידע בין רשויות המדינה וגופים רלוונטיים; ועלתה גם תופעה של מתן כרטיסים לאירוע על ידי היזם ללא תשלום או מתן קדימות ברכישתם לבעלי תפקידים בגופים שהיו קשורים בארגון המשחק. נוכח החשיבות של תיקון הליקויים שעלו בביקורת וכן נוכח החשיבות של פרסום הליקויים לציבור, החליט מבקר המדינה להשלים את הביקורת ולפרסם את דוח הביקורת לציבור, למרות שבסופו של דבר המשחק לא התקיים
רקע
היוזמה לארגון המשחק באה מחברה פרטית. ב-1 במרץ 2018 נחתם הסכם בין ההתאחדות ליזם הפרטי לשיתוף פעולה בארגון המשחק לפיו היזם מתחייב לשכור את אצטדיון סמי עופר או את אצטדיון טדי. ההתאחדות מצידה העמידה את הנבחרת.
לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרת התרבות והספורט ח"כ מירי רגב לקיים את המשחק בירושלים, הסכימו משרד התרבות והספורט וחברת אריאל מירושלים להשתתף בעלות האירוע בסך 2.7 ו-1.1 מיליון שקל בהתאמה ובסך כולל של כ-3.8 מיליון שקל.
הליקויים העיקריים
התקשרות ההתאחדות עם יזם פרטי
ההתאחדות היא גוף דו מהותי ומוקנים לה סמכויות ותפקידים בעלי אופי ציבורי. היא חבה נאמנות לציבור ואמורה להיות מונחית על ידי שיקולים ציבוריים, ובכלל זה מתן אפשרות לציבור רחב ככל האפשר לצפות בנבחרת, על פי אמות מידה שוויוניות ובמחיר בר השגה לקהלים רחבים. הנהלת ההתאחדות לא דנה באופן שבו יש לפעול כאשר יזם פרטי מעורב בארגון משחק כדורגל שבו משחקת הנבחרת הלאומית מול נבחרת זרה ולא קבעה מדיניות בנושא.
מכסת הכרטיסים שהוקצתה למכירה לציבור
ההתאחדות ביקשה להבטיח בהסכם עם היזם שרוב הכרטיסים ישווקו על ידי היזם במחיר נקוב בר השגה לקהל הרחב. היא לא פעלה להבטיח כמה כרטיסים יגיעו בפועל לציבור הרחב. ההתאחדות לא הייתה מעורבת בהפצתם של 22,500 מתוך 30,200 כרטיסים למשחק שבו הנבחרת הלאומית אמורה להשתתף, היא לא הייתה מעורבת בקביעת יעדי חלוקת הכרטיסים ולא היו בידיה נתונים בנוגע להפצת הכרטיסים בפועל.
מספר הכרטיסים שנועדו להפצה לציבור הרחב נקבע על ידי היזם ובסופו של דבר לציבור הרחב, לרבות ילדי ותושבי הפריפריה, הועמדו למכירה ו/או למסירה בסך הכול כ-20,500 כרטיסים (כ-68%). יתר הכרטיסים הופצו לנותני חסות או למוזמנים.
העמדת תקציב לאירוע ממשרד התרבות
חלק מההתחייבות למימון האירוע בירושלים נעשה באמצעות תקציב אירועי שנת ה-70 למדינה. המינהלה של אירועי ה-70 לא הייתה מעורבת בהיבטים בכל הקשור למשחק. עוד עלה כי אף שהיה מדובר בכוונה להתקשר עם יזם פרטי, היועצת המשפטית של המשרד לא עורבה בתהליך. במצב דברים זה חסַר בתהליך מנגנון של בקרה.
החלטות על מימון המשחק נעשו בלו"ז לחוץ
ההחלטות שנתקבלו במשרד התרבות על מימון המשחק בירושלים נעשו בלוח זמנים דחוק, בסוף מאי 2018, סמוך לאירוע, בלי שמנכ"ל משרד התרבות, שניהל משא ומתן עם היזם, בחן את תנאי ההסכם בין ההתאחדות ליזם, שקבע לפיו כל העלויות לארגון המשחק, בין אם יתקיים בחיפה או בירושלים - יושתו על היזם.
למשרד התרבות אין תחשיבים ואומדנים לביסוס הסכום הנדרש לכיסוי ההוצאה התוספתית שהייתה נגרמת מהעברת המשחק מחיפה לירושלים - 2.7 מיליון ש"ח. תהליך קבלת ההחלטות במשרד לא היה סדור והתאפיין בהליכים חפוזים ובחוסר שקיפות. נציגת אגף התקציבים במשרד האוצר הטילה וטו על תיקצוב המשחק בנימוק ש"מדובר בתקציב 'בדיעבד'".
העמדת משאבים לאירוע על ידי חברת אריאל
אף שהיזם פנה לחברת אריאל במרץ 2018, דירקטוריון החברה התכנס שישה ימים לפני האירוע המתוכנן והחליט לשאת בעלויות הכרוכות בהעמדת אצטדיון טדי לרשות היזם לרבות אבטחה וסדרנות בסך של כ-1.1 מיליון שקל, זאת ללא הליך מכרזי ובניגוד לכללים החלים על תאגיד עירוני.
קבלת הזמנות או כרטיסי כניסה לאירועים על ידי גופים ציבוריים מידי יזם פרטי לשם הקצאתם לבעלי תפקידים ולעובדי הגופים ללא תשלום או במתן קדימות ברכישתם, בין אם ביוזמתו ובין אם על פי בקשות שלהם - יש בה משום קבלת טובות הנאה.
היא עשויה לשמש בסיס להפליה ולחוסר שוויון בין בעלי התפקידים והעובדים לבין כלל הציבור, הנדרש להתחרות על עצם הזכות לרכוש כרטיסים וכמובן לשלם עבורם. הדבר בעייתי במיוחד כאשר מדובר באירועים שהביקוש להם גבוה בהרבה מן ההיצע. התנהלות זו פוגעת באמון הציבור בגופים אלה וברשויות המדינה.
חברת אריאל קיבלה מהיזם 100 הזמנות. שלושה גופים ציבוריים - ההתאחדות, חברת אריאל ומשרד התרבות - שפעלו מול היזם לצורך ארגון המשחק עם הנבחרת הלאומית קיבלו ממנו כרטיסים לרכישה; ההתאחדות קיבלה 1,500 כרטיסים על פי הסכם עם היזם, חברת אריאל - 500 ומשרד התרבות - 200, ובסך הכול קיבלו הגופים הללו 2,200 כרטיסים לרכישה בקדימות על פני הציבור הרחב. עובדי משרד התרבות ויתרו כעבור מספר ימים על הקדימות ברכישת הכרטיסים בעקבות מחאה ציבורית שהתעוררה בעניין.
טיוטת ההסכם שניסחה חברת אריאל לצורך התקשרות עם היזם לא התייחסה כלל לעניין ההזמנות והכרטיסים שיקצה היזם לחברה. אי-תיעוד העסקה עם היזם פוגע בעקרונות של שקיפות ובקרה ומנוגד לכללי המינהל התקין.
בניגוד לנוהל משרד הפנים אשר אוסר על קבלת הזמנה עבור נלווה ועבור מי שנוכחותו אינה נדרשת, סיכמו ביניהם נציגי חברת אריאל ונציגי עיריית ירושלים חמישה ימים לפני האירוע המתוכנן כי ניתן לחלק הזמנות שקיבלה חברת אריאל מהיזם גם לנלווים של עובדי עיריית ירושלים או של עובדי חברת אריאל או של נבחרי ציבור שנוכחותם נדרשת או מתחייבת כחלק ממילוי תפקידם או לצורך התנהלותו התקינה של האירוע. נוסף על כך, לחלק ממי שהיו אמורים לקבל ההזמנות ניתן לקבוע כי אין בעיסוקם השוטף כדי לתרום להיבטי בטיחות ותחזוקה באירוע כנדרש בנוהל, ולפיכך תפקידם לא הצדיק את קבלת ההזמנה.
ההמלצות העיקריות
על משרד התרבות היה להקפיד להיות מעורב בהפקת האירוע או במימונו רק לאחר עבודת מטה סדורה שתקפיד על המינהל התקין.
משרד הפנים, בשיתוף עם היועץ המשפטי לממשלה, צריך לבחון את כל הנושא של "שותפות אמת", כפי שהוא מנוצל על ידי רשויות מקומיות ותאגידים עירוניים, ויקבע כללים ברורים בשאלה מתי (אם בכלל) יש להתיר מיזמים כאלה ללא מכרז, מהם ההליכים הנדרשים, ומהם התנאים וההשלכות של מיזמים כאלו. כדי להבטיח שלא ייווצר ולא ישתרש אותו "נתיב עמוק ורחב לעקיפת חובת המכרז", כפי שחשש בית המשפט.
על ההתאחדות לקבוע קווים מנחים ועקרונות להתקשרות עם יזמים פרטיים המעורבים בארגון משחקים של הנבחרת הלאומית עם נבחרות זרות, לרבות שיעור הכרטיסים שיש להפיץ לציבור הרחב, למעורבות הרצויה של ההתאחדות בפיקוח ובבקרה על שלב מכירת הכרטיסים והפצתם על ידי היזם; בחינת האפשרות שההתאחדות תקיים בכוחות עצמה את המשחק וכן את המשמעות הכלכלית לכך.
על משרד התרבות להטמיע בקרב עובדיו את האיסור על בקשת הזמנות או כרטיסים מגורם מארגן ואת האיסור על קבלת הזמנות או כרטיסים מגורם מארגן שלא בהתאם לכללים. בכל מקרה של ספק, על עובד המקבל הזמנה לאירוע לקבל חוות דעת בכתב של הייעוץ המשפטי במשרד.
הגורמים הרלוונטיים מטעם היועץ המשפטי לממשלה צריכים לקבוע כללים ברורים המתייחסים מפורשות, בין היתר, לנושא האיסור לקבל טובות הנאה בדמות קדימות ברכישת טובין או שירותים שונים לרבות כרטיסים לאירוע, באופן ספציפי ומוגבל על ידי משרד שמעורב בהענקת אישור או תמיכה לגורם הפרטי המארגן את האירוע או על ידי עובדי אותו המשרד.
נבדק הליך קבלת ההחלטות של המעורבים בכל הנוגע להתקשרות עם היזם ולהתחייבויות שניתנו להשתתפות במימון העלויות. נבדקו מכירתם והקצאתם של כרטיסים למשחק וכרטיסים שניתנו בחינם.
משרד התרבות והספורט: "אין פסול בהתנהלות העובדים"
תגובת משרד התרבות והספורט: "משרד התרבות והספורט מצר על החלטת המבקר לפרסם דו"ח ביקורת על אירוע שכלל לא התקיים ומשכך גם כלל התהליכים המנהלתיים לא הבשילו להתקיים".
"משרד התרבות והספורט פעל כל אורך הדרך בהתאם לנהלים והכללים, כפי שאף העידו במפורש בפני המבקר כלל שומרי הסף וגורמי המקצוע הרלוונטיים של המשרד: ייעוץ משפטי, חשבות ואגף התקציבים. במהלך הביקורת הוצגו בפני המבקר עובדות, ממצאים, נתונים ודרכי פעולה של הפרקטיקות הידועות של העברה תקציבית בין משרדי ממשלה המתקיימים לאורך שנים ובהקפים גדולים עם כלל המשרדים והוכח כי לא נפל כל פגם בהתנהלות המשרד".
"משרד התרבות והספורט גאה מקיומם והפקתם של עשרות אירועים בכל רחבי ישראל במסגרת חגיגות ה-70 שהופקו ותוכננו בצורה מעוררת כבוד וללא כל דופי תוך ביצוע כל התהליכים המנהלתיים באופו יצירתי, שקוף ובשיתוף פעולה של כלל גורמי המטה ושומרי הסף וללא כל רבב. משרד התרבות והספורט גאה בעובדיו שהחליטו, מבחירה אישית, לוותר על זכותם לרכוש כרטיסים במחיר מלא, זאת בשל אווירה ציבורית ותקשורתית עוינת ו'עליהום' של גורמים בעלי עניין, זאת, על אף שאין כל פסול בהתנהלותם, כפי שאף עלה בחוות הדעת של היועצת המשפטית של המשרד".
משרד התרבות והספורט מברך על מסקנות המבקר כי על היועץ המשפטי לממשלה לתת את דעתו לקביעת כללים ברורים המתייחסים מפורשות לנושא האיסור לקבלת טובות הנאה בדמות קדימות ברכישת טובין.
תגובת ההתאחדות לכדורגל: ״ההתאחדות לכדורגל הציגה בפני משרד מבקר המדינה את כל הנסיבות החריגות למשחק הידידות מול ארגנטינה ואת מורכבות הסיטואציה. מצאנו אוזן קשבת במשרד המבקר והדברים מצאו ביטוי בדו״ח המסכם. המלצות המבקר יבחנו על ידי ועדה שהקימה ההתאחדות ומטרתה לדאוג ליישומן".
תגובת חברת הכנסת, שלי יחימוביץ', היו"ר היוצאת של הועדה לביקורת המדינה: "גם לאחר פרסום הדו"ח נותרנו עם התעלומה מה גרם למשרד התרבות בראשות מירי רגב לשלם ל"קומטק", יזם פרטי, 2.7 מיליון שקל, כדי להעביר את המשחק מחיפה לירושלים – אך כן ברור שבכל מקרה הכסף הושלך לשווא, שכן היזם כבר היה מחוייב ממילא לשאת בעלויות המשחק בלי קשר למיקומו".
"מדובר בשילוב של הפקרות, חפיפניקיות ולהיטות לתפוס קרדיט ובולטות תקשורתית במחיר של בזבוז כספי ציבור. כזכור, בישיבה של הוועדה לביקורת המדינה שכינסתי בעניין, העידה היועצת המשפטית של המשרד כי מנהליה שיקרו כאשר טענו שהתייעצו איתה בדבר חלוקת הכרטיסים למקורבים לצלחת. הפיאסקו של ביטול המשחק בסוף היה המשך ישיר לאותה התנהלות מופקרת. דו"ח המבקר שפורסם בשבוע שעבר על טקס הדלקת המשואות, מלמד שמדובר בדפוס קבוע ולא במקריות".
לפנייה לכתב/ת 
