רצות למרחקים ארוכים
הן משתתפות במרוצים הגדולים, מקיימות מחנות אימונים, הולכות להופעות יחד ועושות פיקניקים. הכירו: קבוצת הריצה של בנות העדה האתיופית שהפכה למשפחה
עיסוק בספורט הוא לא רק כמשחק. בעזרת הצבת יעדים ומטרות, הוא הוכח כמעורר השראה וכמקנה ערכים נוספים לחייהם של בני נוער, כאשר הוא נותן להם כלים לשנות את חייהם לטובה. בריצה בפרט יש ערך מוסף. העיסוק בספורט אינדיווידואלי בתוך קבוצה מאפשר ליחיד להביא לידי ביטוי משמעת עצמית, התמדה ויכולות פיזיות. אולם היותו חלק מקבוצה תורם בכך שעליו לשמש דוגמה לחבריו ולפרגן להם. בקבוצה צריך לדעת "לקחת" מקום ולדעת "לתת" מקום.
אני מאמינה כי בני נוער ראויים למימוש הפוטנציאל האישי שלהם ללא קשר למוצאם, דתם, מקום מגוריהם או מצבם הסוציו אקונומי. מתוך כך, יזמתי בהתנדבות לפני עשר שנים את הקמתה של קבוצת ריצה לנערות בנות העדה האתיופית המתגוררות ביפו, מתוך ה"חצר הנשית", המעניקה להן מרחב מוגן ומסגרת תומכת ומסייעת בכל תחומי החיים.
מרתון(צילום: אורן אהרוני)
קבוצת הריצה הפכה עם הקמתה להצלחה בקרב בנות העדה האתיופית כי היא איפשרה להן לבטא את עצמן בתחום שהן מתבלטות בו. בעזרת כלים מעולם הריצה, הבנות למדו להפוך קשיים להצלחות. להציב לעצמן מטרות, להשקיע, להתמיד ולהשיג אותן. אנחנו נפגשות לאימון פעם בשבוע בפארק המדרון ביפו, למרגלות שכונת עג'מי, כאשר אנחנו רצות על טיילת תל-אביב למרחקים שונים עד 10 ק"מ ומבצעות תרגילי גמישות, חיזוק ויציבה.
כחלק מתפיסתי את חוויית הריצה אני מקפידה להשתתף עם הבנות בתחרויות ריצה, כאשר אנו לוקחות חלק במהלך השנים באירועי ספורט רבים, ביניהם מרוץ סביון, מרוץ הוד השרון, מרתון תל אביב (זו השנה התשיעית), מרוץ עלם, מרוץ הלילה של תל אביב ועוד מרוצים רבים ברחבי הארץ. בשבוע שעבר ציינו שיא כשהשתתפנו במרוץ הנשים "LifeRun" בתל אביב, כאשר בפעם הראשונה הבנות רצו 12 ק"מ.
השתתפות במרוץ כזה מתבססת על מוטיבציה רבה. הבנות יודעות כי על מנת להצליח עליהן להכין את גופן – שינה טובה יום לפני, אכילה ושתייה נכונים ותרגילי שחרור. בכלליות, ההשתתפות במרוצים מפגישה את הנערות עם עולם הריצה ומקנה להן חוויות בלתי נשכחות. הן פוגשות את בני עדתן, אצנים ואצניות מהשורה הראשונה שזוכים במקומות הראשונים - עובדה המקנה להן גאוות יחידה. הן בעצמן אף זכו במקומות הראשונים לא פעם וחזרו הביתה עם מדליות השתתפות ואף עם פרסים.
במהלך השנים וכפעילות מעשירה קיימנו מחנה אימונים במכון וינגייט, התאמנו במתקנים ופגשנו ספורטאים מקצועיים. החוויה השאירה בבנות תחושה שהעיסוק בספורט יכול להגשים להן חלומות גדולים. עם הזמן, הפכנו להיות משפחה ומצאנו עניין בתחומים נוספים. אנו מקיימות ימי פיקניק יחד, הולכות להופעות (האחרונה הייתה של עידן רייכל), אני מגיעה לכל טקסט שלהן בצבא ובחיים, ועברנו יחד במשך יומיים את סמינר 'רטורנו' – מוסד גמילה לצעירים מאלכוהול וסמים. בדרך כלל בנות חדשות שמגיעות הן אחיות של הבוגרות ובכך נשמר הקשר לאורך זמן כאשר כולנו מתאחדות למעין מפגש מחזור בעת מרוצים גדולים.
קבוצת הריצה היא מפעל חיים קטן-גדול שהקמתי מתוך אהבתי הגדולה לריצה ומתוך החוויות המעצימות שהריצה הביאה לחיי. אני חשה כי אני משמשת לבנות דוגמה אישית, דמות מובילה, מדרבנת, מלווה, תומכת ומעודדת. לקראת המרוצים אני גורמת לכולן להתייצב לאימונים, לא מוותרת לאף אחת. אני דואגת שגם אלה שנמצאות במסגרות כמו צבא ושירות לאומי יתאמנו וישתתפו. היעדים הבאים שלי כמאמנת הקבוצה, הם חצי מרתון וקיום מחנה אימונים שישתלב בטיול שורשים של כולנו באתיופיה.
אבל עד אז – אני פשוט גאה, אני רואה איך הן צומחות יפה, שואפות קדימה עם המון אמביציה ויודעת שכמו בריצה – גם בחיים, הן רצות למרחקים ארוכים.
הכותבת היא מאמנת קבוצת הריצה של החצר הנשית.
לפנייה לכתב/ת 
מרתון
צילום: פלאש 90
מומלצים
