לא מוותר: הנחישות של וידאל
קשוח, אגרסיבי ולא עושה לעצמו הנחות עד הדקה האחרונה. ארתורו וידאל זכה בשמונה אליפויות ברציפות, עכשיו הוא רוצה להשיג עם ברצלונה את התואר היחיד שחמק ממנו - גביע האלופות
מסי היה כוכב הניצחון בחצי הגמר, אבל יש גם מקום שני ובמקרה המדובר הסגן הוא וידאל. הצ'יליאני היה בכל מקום במגרש. בשעה הראשונה הוא שיחק בצד ימין, אבל כשמוחמד סלאח החל להיכנס למשחק, שלח ארנסטו ואלוורדה את וידאל לשמאל, לנטרל את סלאח. זה היה חילוף בשבילו.
הערב הגומלין באנפילד ו-וידאל הוא אחת הסיבות המרכזיות שברצלונה מגיעה אליו יחסית בבטחה. ברצלונה, למרות שינוי הסגנון שעברה אצל ואלוורדה, היא עדיין קבוצה "יפה", כזו שחושבת התקפה, אבל היה חסר לה משהו שאפשר לכנותו "קשיחות". ואין שחקן שמביא איתו יותר קשיחות מאשר וידאל. עם גוף מלא קעקועים, פרצוף מפחיד, אפס חשש להיכנס למגע וגם הרבה כדורגל – נדמה שהוא האיש הנכון במקום הנכון.
קלישאת הכדורגלן שברח מהעוני בדרום־אמריקה תופסת גם כאן. אביו רארסמו, מכור לסמים ולאלכוהול, שרף את בית המשפחה כשארתורו היה ילד. האב נעצר על סחר בקוקאין, ופעם אחת, אחרי שניסה להתאבד, הסביר את המעשה כתגובה לכך שבנו לא בירך אותו לכבוד יום האב. גם וידאל עצמו הלך לכיוון הימורים וחיים בעיתיים, עד שהציעו לו להוציא אגרסיות על המגרש.
לא רק מכות
כך וידאל נתפס היום – זה שמגיע להרביץ. מכנים אותו "הלוחם" או "המלך ארתור" וגם "הפיראניה", על שם הדג הטורף. בתוספת התספורת דמויית הסנפיר אולי מדובר בכינוי הטוב ביותר. פפ גווארדיולה, שאימן את וידאל בבאיירן מינכן, אמר פעם, "אם אני יוצא למלחמה אני רוצה את וידאל לצידי". הוא מוביל את ברצלונה במספר תיקולים מוצלחים ל־90 דקות ובנוסף מבצע בכל פרק זמן כזה 2.8 עבירות, כפול מהבא אחריו בקבוצה, קלמון לנגלה.
זו גם הייתה הטענה העיקרית נגד וידאל בברצלונה – הוא אינו מתאים לסגנון הקלאסי של הקבוצה, ודאי אם הוא משחק על חשבון ארתור הברזילאי. הטענה מובנת, וידאל אינו שחקן מושלם
לשליטה בכדור, אבל הוא ממש לא רק כלי הגנתי. יש לו שישה בישולים בליגה העונה, יותר מכל שחקן מרכז מגרש אחר של בארסה. בשבע העונות הקודמות, כשחקן יובנטוס ובאיירן מינכן, הוא הבקיע 70 שערים בכל המסגרות.
וידאל מצטייר לפעמים כשחקן שמתרכז במכות. לכן ההתחלה בברצלונה לא הייתה חלקה, אבל צריך לזכור שכבר שנים הוא אחד הקשרים הבולטים בעולם, ואתה לא הופך לכזה בלי יכולת בשני צידי המגרש.
וידאל בן ה-31 רשם לפני עשרה ימים הישג שלא הרבה מגיעים אליו. האליפות עם ברצלונה, אחרי אלה שבהן זכה עם יובנטוס ובאיירן מינכן, הייתה השמינית שלו ברציפות. הוא גם הוביל את צ'ילה לזכייה כפולה בקופה אמריקה. רק בליגת האלופות הוא לא זכה והערב וידאל רוצה להגיע לגמר, מרחק משחק אחד מהגביע. בין אם ישיג אותו ובין אם לא, פתאום נראה ש־18 מיליון היורו שברצלונה שילמה עליו לבאיירן הם מחיר מציאה.
לפנייה לכתב/ת 
