מסי זקוק לחברים חדשים על המגרש
טן האך מתאים לדי-אן-איי של בארסה וצריך להחליף את ואלוורדה, ורכישתו של פרנקי דה יונג היא רק יריית הפתיחה במהפכה המתבקשת בסגל המזדקן ומלא החורים
בעונה שעברה ברצלונה קיבלה את אחת המכות הקשות בתולדות המועדון עם הרמונטאדה שחטפה מרומא. מאז הקיץ, המטרה של בארסה הייתה להחזיר את הגביע לקאמפ נואו בכל מחיר, כל תרחיש אחר לא מתקבל. התחושה בקרב האוהדים הייתה שהלקחים הופקו והנה מגיע הפיצוי. זה לא קרה.
ליאו מסי וחבריו ספגו עוד מכה כואבת והם הודחו על ידי יריבה שרצתה יותר מהם את הכרטיס לגמר. ה־3:0 באנפילד מסמל לדעתי סוף עידן בקבוצה, שמרבית שחקניה ודאי יוחלפו בעקבות הבושה. ברצלונה בשני חצאי הגמר איבדה את הסגנון, הנעת הכדור המפורסמת התחלפה בבעיטות סתמיות ויציאה למתפרצות, ההשארה של ארתור על הספסל לטובת ראקיטיץ' ו־וידאל ואפילו רוברטו הפכו את ברצלונה מקבוצה שרוצה להכתיב את הקצב לכזו שמגיבה. איך אמורה להיראות לדעתי המהפכה בעונה הבאה?
מסי המום(צילום: EPA)
מאמן: הדעות לגבי ואלוורדה חלוקות. מצד אחד הוא יכול לזכות בדאבל שני רצוף, מצד שני שינה את הסגנון של ברצלונה, שהפכה מקבוצה יוזמת לקבוצה שהולכת הרבה פעמים אחורה ומסתגרת. בסופו של דבר אחרי שתי המפלות נגד רומא וליברפול, אין מנוס מפיטורים. השם שהייתי מביא הוא אריק טן האג, שעשה העונה דברים מדהימים עם איאקס, ונראה מתאים לאופי של המועדון. גם בגזרת השחקנים, אין ספק שברצלונה צריכה לרענן את הסגל המתבגר, מה גם שחלק מהרכש לא מספק את הסחורה.
שוערים: טר שטגן אחרי עוד עונה מצוינת יישאר, סילסן יימכר. מחליפים פוטנציאליים: פאו לופס, יאן זומר.
בלמים: מתיאס דה ליכט יהיה השינוי המרענן כנראה בחוליית ההגנה. פיקה הוותיק יישאר, גם לנגלה היציב.
סימן השאלה הגדול הוא אומטיטי, שבשיאו הוא נחשב לאחד מחמשת הבלמים הטובים בעולם, אבל הוא פציע מאוד ונראה שאי אפשר לסמוך על הרגליים שלו. בעד הצעה טובה הייתי מוכר אותו. במקרה כזה טודיבו יישאר בלם רביעי ולא יושאל.
מגן ימני: מאז שדני אלבס עזב, ברצלונה לא מצאה מחליף ראוי. סותם חורים כמו רוברטו לא מספיק טוב בשביל לפתוח בהרכב, וסמדו מצוין הגנתית אבל לא קיים התקפית. הייתי מוכר את סמדו ומשאיר את רוברטו בגלל שהוא שחקן בית. לעמדת המגן הימני הייתי מביא את ואן ביסאקה, המגן המצוין של קריסטל פאלאס.
מגן שמאלי: ג'ורדי אלבה ימשיך לשרוף את הקו בעונה הבאה, אבל צריך למצוא לו מחליף, מה שלא היה לו העונה. הייתי מביא את חוסה גאיה מוולנסיה.
קישור: פרנקי דה יונג כבר חתם ויהיה בורג מרכזי. בוסקטס ימשיך בתפקידו ועכשיו יש את סוגיית איבן ראקיטיץ'. הקרואטי היה נכס לברצלונה בחמש שנותיו במועדון והיה גורם חשוב להצלחות, אבל הוט כבר בן 31, ואם ההגעה של דה יונג וארתור שכבר נמצא, אני חושב שברצלונה צריכה למכור את ראקיטיץ' ולתת את המושכות לצמד הקשרים הצעירים. בספסל יהיו את וידאל המנוסה ואת אלנייה וריקי פוץ' המבטיחים.
התקפה: כשניימאר עזב את ברצלונה לפני שנתיים, הקבוצה הייתה חייבת ללכת על game changer במקומו, אולי אפילו שניים שיחפו על העזיבה של הקוסם הברזילאי. ברצלונה השקיעה קרוב ל־300 מיליון יורו על דמבלה וקוטיניו, כדי שביחד יהוו תחליף לניימאר. אחרי שנתיים הרכישות האלה התבררו ככישלון. קוטיניו הוא אכזבה עצומה. השחקן שנקנה בסכום מטורף של 160 מיליון לא תורם בשום אספקט, ונראה כמו הצל של עצמו. גם האופי שלו לא מספיק חזק והוא נשבר מהר מביקורת.
לגבי דמבלה, מדובר בשחקן מוזר. כשהוא טוב הוא בהחלט מהטופ, הבעיה שכמו חברו אומטיטי הוא פציע מאוד ומפספס המון משחקים, כולל גומלין חצי הגמר. ברצלונה צריכה למכור את קוטיניו למרבה במחיר, גם את מאלקום הייתי מוכר. אני לא חושב שהוא מספיק טוב לברצלונה. לגבי דמבלה, אם הצוות הרפואי חושב שהשחקן יכול להיות כשיר לאורך זמן, אז אני משאיר אותו. אם לא, גם הוא צריך לשלם את המחיר.
סוארס מזדקן ומעבר לשיאו וחייב גם מחליף. הייתי הולך בכל הכח על זואו פליקס הוורסטילי של בנפיקה. חוליית ההתקפה בעונה הבאה צריכה להיראות כך: מסי, סוארס, דמבלה ופליקס.
לפנייה לכתב/ת 
ואלוורדה. בדרך הביתה?
צילום: gettyimages
מומלצים
