אלי אוחנה - גדול שחקני ישראל בכל הזמנים
ההצלחה באירופה, עיצוב דעת הקהל בישראל, ומעל הכל - המהלך המדהים ומלא האהבה שבחר לבצע בשיא הקריירה שלו. אלי, אתה ענק!
במלאות 71 שנים למדינת ישראל, אני חושב שהגיע הזמן להעניק לאלי אוחנה את התואר הזה: אלי, אתה גדול שחקני ישראל בכל הזמנים, ללא עוררין. אני יודע שהשוואות מהסוג הזה הן כאלו שלא באמת ניתן לבצע בצורה אמפירית, כי למושג "הגדול מכולם" יכולות להיות אינטרפרטציות והשפעות שונות. לכל אחד יש את "הגדול מכולם" שלו. אגב, אני בכלל אוהד הפועל חיפה, ואין לי שום זיקה משפחתית או סביבתית לבית"ר ירושלים. בנוסף, לא אציין שמות של שחקנים ענקים אחרים, רק כדי לא להמעיט בגדולתם.
אז למה אני סבור בוודאות שאלי אוחנה הוא הגדול מכולם בפער ענק? אם נסקור את ארון התארים של אוחנה, נמצא 4 אליפויות, 2 גביעי מדינה וגביע טוטו שזכה בהם עם בית"ר ירושלים, אליפות בלגיה, גביע אירופה למחזיקות גביע, והנוצץ מכולם בעיניי, פרס בראבו. מדובר בפרס שניתן לשחקן הצעיר המצטיין באירופה, ובין הזוכים בו ניתן למצוא שמות כמו ואן באסטן, מאלדיני, באג'יו, גיגס, רונאלדו הברזיליאי, בופון, וכן, גם כריסטיאנו רונאלדו ולאו מסי. אתם בטח שואלים איך יכול להיות ששחקן אלמוני במונחים בינלאומיים, ששיחק בקבוצה יחסית קטנה באירופה, נמנה ברשימה אחת עם גדולי הכדורגל העולמי בכל הזמנים?
יש לי שאלה אליכם, כמה מכם בכלל לא שמעו עד קריאת טור זה את השם מכלן? אני בטוח שלא מעט מכם. לא רק שאוחנה שיחק במכלן בשנים הגדולות שלה (בין 1987 ל-1990), הוא הוביל אותה במו רגליו להישג הגדול בתולדות המועדון, זכייה בתואר אירופי עם לא פחות מארבעה שערים בשלבי הנוקאאוט. הדובדבן שבקצפת היה הבישול הגאוני לשער הניצחון נגד איאקס הגדולה בגמר. כשמעבדים את ההישג הזה בראש לכמה רגעים, האסימון נופל.
שחקנים רבים מישראל עשו קריירות מפוארות מעבר לים, אבל אף שחקן לא הוביל קבוצה (בטח ובטח לא קבוצה קטנה יחסית מבלגיה) לזכייה בתואר אירופי (גביע אירופה למחזיקות נחשב באותן שנים לגביע השני בחשיבותו לאחר גביע אירופה לאלופות). אני זוכר שכאשר מכבי חיפה הגיעה לרבע גמר גביע אירופה למחזיקות והפועל ת"א הגיעה לרבע גמר גביע אופ"א, אנשים כאן תפסו את הראש כלא מאמינים לנוכח ההישג העצום. עכשיו תחשבו על אוחנה עושה את זה כמעט לבדו וזוכה בגביע עם קבוצה שאם אגיד את השם שלה לאדם הממוצע ברחוב הוא בכלל יחשוב שאני מדבר על מכונת כביסה. הישג זה כשלעצמו כבר מציב את אוחנה בלי להתאמץ בשלישיית הגמר של גדולי שחקני ישראל בכל הזמנים.
החלק המרגש ביותר בקריירה של אלי הוא השנים בבית"ר ירושלים. בעיניי, זו הקריירה המרגשת ביותר של שחקן ישראלי בישראל. מעבר לאליפויות, הגביעים והשערים הנפלאים, יש פה עניין שלא משאיר לנו ספק ברמת הגדולה שלו. בשנת 1991 שיחק אוחנה בבראגה שבפורטוגל ולא נחל שם הצלחה מיוחדת. אני בטוח שאוחנה יכל להתגבר על עונה זו בקלות ולעבור לקבוצה אחרת באירופה, אבל אז הוא החליט לחזור לישראל כדי להעלות את בית"ר ליגה - מהלך שרק גורם לך לחשוב כמה אהבה וגעגועים יש באדם אחד, לא רק לחולצה ולסמל אלא לעיר שלמה ולאנשים שהרימו אותו על כפיהם כל השנים. הוא לא שכח מאיפה הגיע וידע שהבית זה המקום החשוב ביותר. מעבר למהלך המרגש הזה, בשנה שאחרי העלייה בית"ר גם זכתה באליפות מרהיבה בהובלתו.
רק כוכבי יובנטוס שנשארו איתה אחרי ההורדה לליגה השנייה יכולים להשתוות פחות או יותר למהלך הזה. כדי להפוך את זה למוחשי, זה בערך כמו שאגיד לאחד מכם שמחזיק בידו 5 מיליון דולר לשים את כל הכסף ברולטה רוסית. זה הרי הזוי ומופרך. אני חושב שההישג הפך את אוחנה לדמות הירואית, סוג של בר-כוכבא של בית"ר והכדורגל הישראלי? הכסף והתהילה לא חשובים, רק המשפחה, החברים והבית - זה פשוט מרגש!
אוחנה שינה את מפת הכדורגל הישראלי. הוא הפך את בית"ר ירושלים לקבוצה מפוארת עם בסיס האוהדים הגדול בישראל. כיום, לכולם מובן מאליו שבית"ר היא המועדון החזק בישראל מבחינת ההשפעה על הליגה. גדולה לא נמדדת רק ביכולת על המגרש: בעיניי, אוחנה עשה שינוי עצום בכדורגל הישראלי. תארו לכם שלא היה חוזר לבית"ר והקבוצה הייתה נעלמת ממפת הכדורגל - הכל היה שונה כאן היום. אין לי ספק שהיו לכך גם השפעות שאינן קשורות רק לספורט במרוצת השנים. לספורט בכלל ולכדורגל בפרט יש כוח עצום על עיצוב דעת קהל, כי בסופו של דבר הוא מאגד קבוצת אנשים בעלת זהות משותפת לכדי קול אחד גדול. אני בטוח שאלי אוחנה הוא הסמל של המהפכה שעשתה בית"ר ירושלים במדינה ולא רק על המגרש.
ראוי לציון - מעבר לשני הסיפורים האגדיים בקריירה של אוחנה במכלן ובבית"ר, אוחנה כבש בישראל 142 שערים (אין לי ספק שאם לא הקריירה באירופה הוא היה קרוב ל-200 שערים), וסה"כ 155 שערים יחד עם הקריירה באירופה. בנוסף ראוי להזכיר את הקריירה הגדולה בנבחרת ישראל עם שערים בלתי נשכחים כמו זה שכבש נגד נבחרת אוסטרליה, וגם הגול הגדול נגד הפועל פ"ת בעונת האליפות 1996/1997, השער המרהיב ביותר שראיתי בליגה שלנו. אם שחקן ישראלי כובש שער כזה כיום, הוא נמכר מיד לקבוצה באירופה בחוזה של מיליונים.
לסיכום: אלי, אתה גדול מהחיים, בעיניי אתה גדול שחקני ישראל בכל הזמנים, ואני מקווה שהנגשתי את הקריירה העצומה שלך לילדים שלא זכו לראות אותך בגדולתך. אתה בעיניי סמל לדבר החשוב ביותר בחיים שלנו - אהבה.
לפנייה לכתב/ת 
