פנדל של ווינר או רק מזל?

לפעמים שואלים אותי: "למה צריך עבודה מנטלית כל כך אינטנסיבית, כשבסוף מה שמכריע משחק זאת השנייה שבה הכדור חומק מדני עמוס, נכנס לרשת וקובע זכייה בגביע?"

אכן נשמע כאילו ליובל אשכנזי שיחק המזל בשניות המותחות האלה. אז זהו שלא. בשביל להגיע לרגע של בעיטת הפנדל החמישית ובשביל להכניס את הכדור לרשת, צריך הרבה יותר ממזל, הרי אם יובל לא היה נותן 90 דקות טובות עם יכולת, לחימה ורצון, כנראה שהיה מוחלף ולא מגיע להארכה. אם ליובל היה נמתח שריר בגלל כושר גופני לקוי, הוא היה מוחלף ולא מגיע להארכה. אם המאמן של יובל לא היה מאמין שהוא שחקן שמסוגל להתמודד עם הלחץ הנפשי, המנטלי והאחריות הגדולה של בעיטת הפנדל החמישית והמכרעת, הוא לא היה מקבל את ההזדמנות.

יובל אשכנזי מביא גביע(צילום: ראובן שוורץ)

ההצלחה של יובל היא לא כי יש לו מזל וכי אלוהים חייך אליו. בחצי גמר הגביע הוא לא הבקיע את הגול המנצח כי היה לו מזל ובשאר המשחקים לא קיבל מצטיין ונחשף כמו שנחשף בגלל המזל. זה קרה כי יובל החליט אי שם בליגה א' שהמזל הוא לא מרכיב בהתקדמות, שעבודה קשה, לחימה, רצון, מחשבה, הבנה ואמונה - אלו יביאו את ההצלחה.

יובל ואני עובדים כבר ארבע שנים על מנטליות, לפני ואחרי משחקים, שיחות עמוקות וארוכות, מנטרלים פחדים ומחשבות, מכינים תוכנית משחק מנטלית לפי המשחק עצמו, לפי אופי המשחק הצפוי, לפי הקבוצה היריבה, לפי החששות הטבעיים ולפי המטרות הצפויות. הכל בא בחשבון, מהמחשבה הכי קטנה על "מה יקרה אם...", מהפחד הגדול ש"אי אפשר וזה לא יקרה..." ועד הרגע שבו מבינים בסוף כל שיחה שהכל אפשרי אם רוצים, מתאמצים, ומאמינים מספיק.

ההתמסרות של יובל לתהליך והאומץ לשתף, הם שגורמים לראש לעבוד בסינרגיה מושלמת עם הרגליים. ממליצה לכל שחקן בליגה, נוער, ליגה א', לאומית או ליגת העל, שיהיה לו מאמן מנטלי זמין 24/7 ותומך, זה סוד הצלחה ענק.