אירה ויגדורצ'יק: "ספורטאיות תפקידן לפחד"
לא בורחת מהתדמית ("התעמלות אמנותית זה כמו צבא"), לא צוחקת מהחיקויים עליה ("מכעיס אותי"), זועמת על התנאים בארץ ("מאמן בכיר הופך למטאטא רחובות"), וחולמת לנקות את הספורט ("אצלי עסקנים לא היו מקבלים שקל"). אירה ויגדורצ'יק מדברת בלי חשבון
כששיחקתי באוניברסיאדה במוסקבה ב-1973 בקושי הייתה תאורה ברחובות, אנשים חיו בצניעות. בדלות ההיא היה קל למצוא נערות שיסכימו לוותר על חברות ובילויים לטובת התעמלות אמנותית. איך את מוצאת כאן מתעמלות צעירות בחברה של שפע?
"זו בעיה גלובלית. הבעיה של היהודים בברית המועצות הייתה סעיף מספר 5. רק לנו היה כתוב בתעודת הזהות – לאום יהודי. פה יש לי בעיה בסעיף 6, היתר חופשי".
מה זה סעיף 6?
"בהסכם שלי עם איגוד ההתעמלות, שאוסר עליי לדבר על האיגוד".
אז איך משכנעים ילדות שיוותרו על עשר שעות ביום?
"בהרצאה לילדי פרויקט 'תלפיות' אמרתי להם שאם הם מרגישים שהם מוותרים על משהו בשביל לתרום למדינה, שלא יתרמו. מי שמייצג את המדינה לא מוותר על כלום. חייל קרבי חייב לדעת להקריב".
הלו, אנחנו בספורט, לא בצבא.
"בברית־המועצות הספורט היה דרך להתפרנס. בישראל למאמן אין אפילו סטטוס".
למזלך את לא מאמנת כדורגל, אותם מפטרים ארבע פעמים בעונה.
"ההבדל הוא שאני יודעת להגן על עצמי. אחרי שפיטרו אותי פניתי לבית המשפט שקבע שאני נשארת. עובדת תחת צו של בית המשפט. למזלי אני גם מאמנת ראשית בעירוני חולון".
את לא מפסיקה לייצר רעש.
"הרעש נכפה עליי. אני רוצה רק לאמן ולהניף את דגל ישראל. כשהוזמנתי לאמן בחו"ל, סירבתי".
הרעש הזה משרת את הענף?
"עושה רק רע. אני רק נותנת ויש מי שרוצה לייצר סביבי רעש רע".
לפעמים כוונות טובות מובילות לגיהינום.
"ניסו לטפול עליי עלילות, זכיתי גם בתביעת לשון הרע נגד מתעמלות והוריהן. טענו שהתעללתי בהן, אבל השופטת אמרה במפורש שלא רק שלא היה ולא נברא, אלא שזה ניצול לרעה של דרך אימון תחרותי נגד המאמנת".
מה זה אומר?
"שזה כמו בצבא. זה ענף שדורש נתינה אבסולוטית".
יש הרבה פוליטיקה אצלכם?
"החלטות כמו איך תיראה התחרות, מי ישפטו, מי יאמן את הנבחרת. אנשים שלא הוסמכו בוחרים במאמנות 'שלהם'. צריך אנשי מקצוע, במקום זה אנחנו רבות והמרכזים מתדלקים את המריבה. זו הסיבה שלא הבאנו מדליה בריו, עשרה ימי אימון הכי חשובים הלכו לאיבוד".
בענפים הקטנים הבלגן הכי גדול.
"כי עד שמאמנת מגדלת ספורטאית חוטפים לה אותה".
איך היא תתקדם ממועדון קטן?
"מפתים אותה. תקופת הסגר של שלושה חודשים זו בדיחה. מאמנות במועדונים קטנים מפסיקות להשקיע ומעדיפות לעשות כסף בחוגים. מי ששולחת מתעמלת לנבחרת לא מקבלת קרדיט".
מגוחך שתחרות בה הציונים נקבעים על פי העין, מוכרעת באלפיות הנקודה. השיפוט בהתעמלות בדיחה.
"בלי שופטת שלך, אל תבוא לתחרות. בשלוש האולימפיאדות האחרונות ישראל היא היחידה שאין לה שופט. בלונדון וריו אמרו שהשופטים יהיו ניטרליים, לא מהמדינות המשתתפות, אז השופטות הראשיות היו מהמדינות המתחרות, חוץ מ... ישראל".
ולמרות זאת, התוצאות לא היו רעות.
"כי בהתעמלות אמנותית יש גם חלק אמנותי. אני מתאימה את המוזיקה לקהל הביתי, הצופים מתלהבים והשופטים מושפעים. לגרמנים שמתי את ג'ינגס חאן ובוני אם. פעם שמתי את 'ביי מיר ביסטו שיין' ביידיש. אמרו שאני משוגעת. עבד נהדר".
איך מרימים תחרות גראנד־פרי במדינת פרטאץ'?
"אנחנו לא פרטאץ'".
קומבינה.
"אנחנו יהודים. מאלתרים".
זה שם נרדף לברדק?
"זה לא ברדק, זו חוכמה. מגורשי ספרד המציאו את הבנקים".
מאז אומרים שיהודים הם גנבים.
"לא גנבים, חכמים. אלתור למען הישרדות. דרווין אמר שהמין ששורד הוא החזק. שרדנו, אנחנו חזקים".
אולי במקום הישרדות הגיע הזמן להגביל מאמנים לאומיים לשתי קדנציות?
"בפוליטיקה שלטון ארוך הוא משחית. מאמן טוב רק משתבח עם הזמן".
הספורטאיות מפחדות ממך?
"ספורטאיות תפקידן לפחד. ברוסית אומרים שהפחד והריספקט באים ביחד. העוזרות שלי מוכשרות ממני, אבל כשאני נכנסת לאולם, המתעמלות מגיבות אחרת".
כשרת הספורט, מה היית עושה?
"איגודי הספורט ינוהלו בידי אנשים מקצועיים. כל אגודה תבחר נציג. ספורטאים יצביעו. תעסוקה למאמנים שהביאו מדליות. משכורת מהמדינה, פנסיה. לא ייתכן שמאמן בכיר הופך למטאטא רחובות. ספורטאי אולימפי יעביר את הידע הלאה. עסקנים לא יקבלו שקל".
הייתה לך דמות ב"אנחנו במפה", את סלב. מה אומרים לך ברחוב?
"אני כועסת. קומיקאים עושים סאטירה, צחוק עושים על משהו רע. יוצרי התוכנית החליטו ששקילה של ספורטאיות זה משהו רע".
יש בעיה עם משקל המתעמלות.
"גם בג'ודו שוקלים את הספורטאים. אני לא דמות רעה. הם שלפו ציטטות שלי. מי הרשה להם?"
מה לא יודעים עלייך?
"מאחורי דמות חזקה יש גם רגש. אני מסתירה אותו".
כדי שהדימוי שלך לא ייפגע?
"שלא ישתמשו בזה נגדי. אני כמו נשר, דואה נגד הרוח".
מה היית עושה אם לא היית מאמנת התעמלות?
"מורה להיסטוריה או מדריכת טיולים".
בהישרדות הציעו לך להשתתף?
"כמה פעמים ודחיתי. נפשית הייתי מנצחת בהליכה, פיזית הייתי בורחת כשהייתי רואה את הג'וק הראשון".