תנו לשחקנים לבלות!
אין כל הצדקה להפוך בית מלון למחנה הסגר לפני ובעיקר אחרי משחקי נבחרת. אנשים בוגרים יכולים להיכנס מרצונם החופשי לקזינו ולהמר בו. מותר לצאת להתאוורר, אפילו חיוני
ישראל ספגה תבוסה צורבת לפולין. ההפסד אינו סוף העולם. אין סיבה להעניש את השחקנים. אין סיבה ואין הצדקה להפוך את בית המלון שבו שוהה נבחרת ישראל (בהקשר זה בכדורגל) למחנה הסגר – לא לפני משחקים, ודאי לא אחריהם. מותר לצאת. מותר לבלות. ההפסד צורב. הוא מכאיב. אין צורך להתייסר במחשבות מכאיבות על אודות ההפסד – קל וחומר התבוסה! ולהרגיש כלואים.
טוב שקיים קוד אתי. ראוי לכבד אותו ולציית לו. אין שום סיבה שאיסור יציאה מבית המלון לבילוי תהיה סעיף בו. ההיפך הוא הנכון: היציאה טובה. היא חיונית. היא מאווררת. היא משחררת. אנשים בוגרים יכולים להיכנס מרצונם החופשי לקזינו ולהמר בו, בידיעה כי הסיכוי לרווח שקול כנגד הסיכון להפסד. כל עוד הם לא מהמרים בכסף שאינו שלהם – אין כל פסול בכך. כל עוד הם אינם מתמכרים להימורים – הכל בסדר. כל עוד הכל בשליטה, אין בעיה.
השחקנים שנחשדים כמי שיצאו להמר בקזינו הפרו את הקוד האתי, אבל הם לא פושעים. המקרה הזה מוכיח עד כמה רחב הוא המושג הפרת משמעת ועד כמה מיותרת החלתו על יציאה לבילוי לגיטימי. נכון להחיל משמעת קפדנית על התנהלותם של השחקנים במגרש ומחוצה לו, אבל יש לעשות זאת באופן מושכל, מידתי, ולא לאכוף עליהם איסורים מיותרים. מניעת יציאה לבילוי לאחר משחקים היא דוגמה לכך. תנו להם לבלות!
בירם כיאל
צילום: יאיר שגיא
מומלצים