איך עושים את זה נכון / אריה מליניאק
בנבחרת הכדורגל שלנו יכולים ללמוד ממאמן עבר במכללות איך להתייחס לשחקנים לפני ואחרי משחקים. בטורונטו כנראה שלמדו משהו מההגנה השכונתית של רמת גן
ארבעה שחקני נבחרת הכדורגל יצאו אחרי התבוסה 4:0 מהמלון בוורשה בניגוד להוראות תקנון האתיקה של ההתאחדות. הם טעו. אפשר להבין למה שחקנים לא מורשים לצאת מהמלון ערב לפני משחק, אבל למה לכלוא אותם במלון אחרי המשחק האחרון בעונה? קזינו אחרי הפסד נראה רע, אז למה לא לארגן לכולם יציאה משותפת למקום אחר? חוץ מזה, הם הרי לא נתפסו בשוד מזוין. הנה סיפור שממחיש איך עושים את זה נכון.
אחד האנשים המצחיקים בהיסטוריה של הספורט, ג'ים וולוונו, מאמנה האגדי של מכללת צפון קרוליינה סטייט, נשאל במסיבת עיתונאים לאחר הזכייה הסנסציונית באליפות המכללות (1983) האם נכון שהוא ערך "בדיקת מיטות" בערב שלפני המשחק.
ודאי שבדקתי, ענה וולוונו, אני נוהג לבצע "בדיקת מיטות" לפני כל משחק.
נו, שאל העיתונאי שכנראה ידע על התפלחות של שחקנים מהמלון, ומה גילית?
אתה יכול להיות רגוע, ענה המאמן, כל המיטות היו שם.
מליגת השכונות ל־NBA
"בוקס אנד וואן" נחשבת להגנה שכונתית. מאמנים שמכבדים את עצמם מתביישים לנקוט בהגנה שהיא בעצם סוג של טריק: חסל את הקלע העיקרי או את עושה המשחק של היריב ותקבל ארבעה שחקנים מבולבלים שמאבדים את הביטחון. כשהגוף מנותק מהמוח, היריב מרים ידיים.
כששיחקתי בקבוצת הילדים של הפועל רמת־גן, המאמן ברוך פוטרמן היה מגלגל כדורים למגרש כדי לעצור את המשחק, מבקש טיים אאוט ומניח על אחת הבלטות חמישה מטבעות. מסדר ארבעה מטבעות בריבוע, אחד מניח בצד, ומראה לכל שחקן איפה בדיוק הוא שומר באזורית. את הדוברמן שלנו היה מצמיד לקלע הראשי של היריב ותם הטקס.
שמוליק יעקובסון שיכלל את השיטה וסידר את האזורית בצורת יהלום 1:2:1. אם המאמן היריב היה מסדר חסימה לשחרר את השחקן שנשמר אישית, השומר הקרוב היה עוזב את האזורית ומבצע חילוף. זו התורה על רגל אחת.
לא האמנתי כשראיתי את טורונטו רפטורס משתמשת בסדרת גמר ה־NBA בשטיקים מליגת השכונות של רמת־גן. הכי מפתיע, זה אפילו הצליח. ריק פיטינו, מאמן פנאתינייקוס, אמר לא מזמן שכדורסל אמיתי משחקים באירופה. את טורונטו מאמן ניק נרס שהתחיל את קריירת האימון שלו בקולג'ים ובאנגליה, שזה אפילו לא אירופה. לא מן הנמנע שאת רעיון ה"בוקס אנד וואן" הציע ותירגל העוזר של נרס, סרג'יו סקריולו האיטלקי. למה מאמנים ב־NBA נתקעים בהתקפה נגד שמירה מעורבת? כי הם עצמם לא משתמשים בה.
כמו לגדל חסה בבסיסים
שעה לקח לי לקרוא את המסמך שפירסם יוסי שרעבי, מנכ"ל משרד הספורט, ולא הצלחתי להבין מה כתוב שם. ביקשתי מצביקה שרף שיעזור לי, גם הוא לא הצליח להבין איך ולמה יועברו חמישה מיליון שקלים למינהלת ליגת העל "לקידום מעמדו של השחקן הישראלי".
מאחר שעמדתי לפני 25 שנים בראש ועדה שעשתה סדר וקבעה עקרונות לחלוקת כספי ציבור לספורט, אני יודע שהכנסת אישרה לפני כמה שנים שכספים יועברו לגופי ספורט אך ורק בהעברה ישירה בלי צינורות, עמלות וקופונים. לא דרך מרכזי הספורט, לא דרך מינהלת ולא דרך מכון וינגייט כפי שקרה בפרשת "ישראל ביתנו".
כסף לשיפור שחקנים כחול־לבן צריך להגיע ישירות לאותם גופים בהם מתפתחים השחקנים הישראלים הצעירים: מחלקות הנוער, הנבחרות הצעירות וליגות לאומית וארצית. מינהלת הליגה היא אבי אבות הטומאה שמתמחה בהרס קריירות של שחקנים צעירים.
להעביר למינהלת כסף לפיתוח צעירים, זה כמו להעביר את תקציב משרד החקלאות לצה"ל, כדי שיגדל חסה בבסיסים. מי שהחליט לתת חמישה מיליון למינהלת הליגה חושב אולי שכולם מטומטמים. כי המינהלת היא זו שביטלה את החוק הרוסי שהבטיח דקות משחק לישראלים שמגדילה את מספר הזרים, שתומכת בפטור ממס לזרים, ושביטלה את "חוק הצעירים" שחייב לפני כמה שנים לרשום שני שחקנים מתחת לגיל 22.
לתת לאנשים האלה תמריץ לפיתוח צעירים, זה כמו למנות את זאביק רוזנשטיין לשר לביטחון פנים, במחשבה שנייה זה דווקא רעיון לא רע. יוסי שרעבי לא מתבייש לבסס את הרעיון שלו על עבודת הוועדה המבישה בראשה עמד, ומפרסם מסמך בלי ליידע בכלל את ארגון השחקנים ואיגוד הכדורסל.
הכסף צריך ללכת ישירות לפסי הייצור לשחקנים ולא לרשתות השיווק של מינהלת הליגה. ועדיף שמירי רגב תמשיך לחלק כרטיסים לטקס הדלקת המשואות ותעזוב כבר את הספורט. חמישה מיליון שקלים למינהלת הליגה "לפיתוח נוער" זה לא עניין למבקר המדינה אלא ללה"ב 433. עבודה עברית. בעיניים.