לא רק סלאח ומאנה: 8 שחקנים שאתם חייבים להכיר באליפות אפריקה
"מר עולם": הם צעירים ועדיין לא יצרו לעצמם שם גדול כמו חבריהם בנבחרות שיופיעו באליפות היבשת, אבל במועדונים הבכירים כבר עוקבים אחריהם וסביר להניח שבעוד חודש גם אתם כבר תכירו אותם היטב. מ"הרוצח המחייך" ועד החלוץ שכבש יותר ממסי ורונאלדו
אין חובב כדורגל שלא מכיר את מוחמד סלאח ואת סאדיו מאנה, שניים מהכוכבים הגדולים ביותר של ליברפול, אלופת אירופה. סלאח ומאנה הם גם שני השחקנים המפורסמים ביותר שיופיעו באליפות אפריקה, שיוצאת הערב לדרך במצרים.
בניגוד לעבר הרחוק, כאשר מרבית השחקנים שהופיעו באליפות אפריקה היו אלמונים למדי, כיום כמעט בכל הנבחרות מופיעים שמות גדולים, שחקנים בכירים שמופיעים בליגות הבכירות בעולם – אנגליה, ספרד, איטליה, גרמניה וצרפת.
חוץ מסלאח המצרי ומאנה הסנגלי, וחברם הגינאי לקבוצה נאבי קייטה, אפשר לציין את כוכבי איאקס, שכמעט הגיעה העונה לגמר הצ'מפיונס - שוער נבחרת קמרון אנדרה אוננה וחלוץ נבחרת מרוקו חכים זייש.
קאלידו קוליבאלי מנאפולי ונבחרת סנגל נחשב לאחד הבלמים הטובים בעולם. תומאס פארטיי הגנאי משחק כבר שנים רבות באתלטיקו מדריד. המגן אשרף חכימי שיחק בריאל מדריד לפני שעבר לבורוסיה דורטמונד שבה עשה עונה נהדרת, ומי לא מכיר את ריאד מאחרז, האלג'יראי שהיה כוכב הזכייה של לסטר באליפות אנגליה לפני שלוש שנים והעונה זכה באליפות עם מנצ'סטר סיטי. גם ניקולה פפה, שעשה עונה מדהימה במדי סגנית אלופת צרפת ליל וחברו בנבחרת חוף השנהב, פרנק קסי, הקשר הצעיר של מילאן, הם כבר שמות ידועים למדי.
ועדיין, בקרב 24 הנבחרות שישתתפו באליפות אפריקה ה-32, אפשר למצוא שמות פחות ידועים, של כדורגלנים כשרוניים שעדיין לא עשו את הפריצה הגדולה. כאלו שמשחקים בקבוצות צנועות או בליגות קטנות יותר, והאליפות הנוכחית היא הזדמנות אדירה עבורם להגיע לתודעה העולמית, ואולי גם לזכות בחוזה יוקרתי.
אז בואו נערוך היכרות עם שמונת הכוכבים הגדולים הבאים של הכדורגל האפריקני.
סמואל צ'וקווזה – ניגריה (ויאריאל)
אחד משלושת השחקנים הצעירים ביותר בסגל ה"סופר איגלס", אבל לדעת רבים צ'וקווזה (20) הוא השחקן הטוב ביותר של הנבחרת, שחוזרת לאליפות אפריקה לאחר היעדרות של ארבע שנים.
צ'וקווזה גדל באקדמיית הכדורגל "דיימונד" ובגיל 18 הוחתם ע"י ויאריאל הספרדית אחרי שהיה אחד מכוכבי הזכייה של נבחרת ניגריה עד גיל 17 באליפות העולם בצ'ילה ב-2015. הוא זכה אז ב"נעל הארד" אחרי שכבש 3 שערים ובישל עוד 3, כולל אחד בגמר מול מאלי.
מגלי הכשרונות של ויאריאל, שראו את הנער קל הרגליים מצטיין באליפות בצ'ילה, מיהרו להנחית אותו בספרד. אחרי עונה אחת בקבוצת המילואים צ'וקווזה הוקפץ לקבוצה הבוגרת. ויאריאל אומנם עברה עונה קשה ונאבקה בתחתית, אבל נקודת האור הייתה החלוץ הניגרי הצעיר, שהבקיע 8 שערים בכל המסגרות. אחד המשחקים הגדולים שלו היה מול ברצלונה. זה היה משחק משוגע שהסתיים ב-4:4. אבל לפני שבארסה כבשה פעמיים בתוספת הזמן, כשהוא כבר לא היה על המגרש, צ'וקווזה היה הגיבור הגדול עם שער, בישול ויכולת אישית נפלאה. רבים רואים דמיון בסגנון המשחק שלו לזה של אריין רובן.
הוא נבחר לשחקן השנה הצעיר בניגריה ב-2018, אחרי שעשה את הבכורה שלו בנבחרת הבוגרת בנובמבר נגד אוגנדה. למרות שהוא מגיע לאליפות אפריקה עם שתי הופעות בלבד במדי ה"סופר איגלס", בניגריה, המדינה הגדולה ביותר באפריקה, מאמינים שהוא יהיה היורש האמיתי של ג'יי ג'יי אוקוצ'ה האגדי.
יוסף אטאל – אלג'יריה (ניס)
כל מי שראה העונה את ניס בליגה הצרפתית לא יכול היה שלא לשים לב למגן הימני הנמרץ והמהיר שלה. יוסף אטאל (23) התחיל את העונה כאלמוני כמעט מוחלט, אחרי שהגיע מקורטרייק הבלגית בקיץ שעבר ונבחר לאחד מתגליות העונה.
אטאל שיחק בכמה קבוצות קטנות באלג'יריה לפני שהגיע לקבוצה המקצוענית הראשונה שלו, פאראדו, כשהיה בן 18, ואיתה עלה לליגה הראשונה במולדתו. ב-2017 הוא הגיע בהשאלה לקורטרייק, קבוצה קטנה בבלגיה – שם שיתף פעולה עם גארי קגלמאכר, הבלם האורוגוואי ששיחק עונה אחת לא מוצלחת במכבי חיפה.
במשחקים הבודדים שלו במדי קורטרייק אטאל תפס את העין בזכות מהירותו, האגרסיביות וביטחונו העצמי. פטריק ויירה, מאמנה החדש של ניס, התרשם והחליט לצרף את המגן האלג'יראי לקבוצה שלו. זה היה בינגו. כבר במשחקים הראשונים שלו בליגה הצרפתית אטאל הפך לשם דבר וגם הבקיע שערים. ויירה הבין שהוא יכול לנצל את כישוריו של אטאל גם בעמדות אחרות ולכן הציב אותו כקיצוני ימני ואפילו כקשר מצד שמאל.
ודווקא מהעמדה הזו הוא רשם את משחקו הטוב ביותר, כשהבקיע שלושער נגד גנגאן באפריל. אטאל סיים את העונה עם 6 שערים והפך לשחקן מבוקש. לפני שנתיים הוא ערך את הופעת הבכורה בנבחרת, הבקיע בניצחון על טוגו במוקדמות אליפות אפריקה וכעת הוא מוכן לאתגר הגדול בקריירה שלו. ולכולם ברור שהופעה מוצלחת באליפות במצרים עשוייה להקפיץ אותו לקבוצה גדולה באמת.
אמבוונה סמאטה – טנזניה (גנק)
טנזניה הופיעה פעם אחת בלבד בעבר באליפות אפריקה וזה היה מזמן, לפני 39 שנה. לכן ההעפלה של הנבחרת לאליפות במצרים התקבלה במדינה בשמחה אדירה. נשיא טנזניה, ג'ון מגופולי העניק מתנות לכל אחד משחקני הנבחרת על ההישג.
במדינה ממזרח אפריקה אין ציפיות גדולות מהנבחרת, שתשחק בבית קשה יחד עם סנגל, אלג'יריה וקניה. אבל בבירה דאר א-סלאם מאמינים שלפחות שחקן אחד יוכיח במהלך האליפות שלטנזניה יש מה להציע.
אמבואנה סמאטה הוא שם שכל מי שעוקב אחרי הליגה הבלגית מכיר. כי הוא היה הכוכב הגדול ביותר בזכייה של גנק באליפות, עם 23 שערים. כן, לראשונה הוכתר חלוץ מטנזניה כמלך השערים של הליגה הבלגית. הוא גם זכה ב"נעל השחורה" – התואר המוענק מדי עונה לשחקן הטוב ביותר בבלגיה ממוצא אפריקני.
סמאטה החל את דרכו בסימבה, הקבוצה הגדולה של טנזניה, וכשהיה בן 19 עבר למאזמבה מקונגו. לפני ארבע שנים הוא היה השחקן המצטיין של הקבוצה שזכתה באותה עונה בליגת האלופות של אפריקה כשכבש 7 שערים. ב-2016 זכה בתואר שחקן השנה באפריקה, מבין השחקנים שמשחקים ביבשת. זו הייתה הפעם הראשונה שבתואר זכה שחקן ממדינה מזרח אפריקאית.
מיד לאחר מכן גנק רכשה אותו ב-800 אלף אירו. היום הוא מוערך ב-12 מיליון אירו והשמועות מדברות על מעבר קרוב ללאציו. בתחילת החודש התפרסם כי גם ברייטון, לסטר ואסטון וילה, העולה החדשה לפרמייר ליג, מעוניינות בו. סמאטה משחק בנבחרת טנזיה מאז 2011, והבקיע 17 שערים ב-45 משחקים וכבר בגיל 26 הוא נחשב לגדול כדורגלני טנזניה בכל הזמנים.
נולג' מוסונה – זימבבואה (אנדרלכט)
אין ספק שבנבחרת זימבבואה נמצאים השמות המעניינים ביותר באליפות אפריקה. והכוונה היא לשמות פרטיים. הנה כמה דוגמאות: השוער אלביס צ'יפזזה, המגן טינאייג' ("בן-עשרה") האדבה, הבלם דיוויין ("אלוהי") לונגה, טאלנט ("כישרון") צ'וואפיווה, מרבלס ("נפלא") נקאמבה ונולג' ("ידע") מוסונה.
לפחות לגבי נולג' מוסונה מדובר גם בכישרון גדול. החלוץ בן ה-28 של אנדרלכט זכה לכינוי "הרוצח המחייך", בשל אופיו הנינוח ויכולת ההבקעה הקטלנית שלו.
מוסונה החל את הקריירה המקצוענית שלו בדרום אפריקה, כמו מרבית הכשרונות של זימבבואה, השכנה הענייה מצפון. אחרי שנתיים נהדרות בקייזר צ'יפס הופנהיים הגרמנית רכשה אותו ב-2011.
המעבר לגרמניה לא היה פשוט ונולדג' הצעיר התקשה להסתגל. גם אחרי שעבר בהשאלה לאוגסבורג הקריירה שלו נשארה תקועה. השינוי הגיע אחרי שחתם באוסטנד הבלגית.בשלוש שנים הוא הבקיע 41 שערים והפך לאחד החלוצים הטובים בליגה הבלגית. מה שהוביל למעבר ב-2018 לקבוצת הפאר אנדרלכט. אולם לרוע מזלו הוא הגיע לאנדרלכט באחת העונות הגרועות ביותר בתולדות המועדון וסיים את העונה בלוקרן, שירדה לליגה השנייה.
כל זה לא מפריע לו להיות השחקן מספר אחת בנבחרת זימבבואה, במדיה הבקיע 22 שערים ב-34 משחקים. במוקדמות אליפות אפריקה הוא הבקיע 6 שערים.
בגיל 28 הוא מדורג שלישי בכל הזמנים בטבלת מבקיעי הנבחרת, אם כי 16 שערים מפרידים בינו לבין שיאן כל הזמנים, פיטר אנדלובו האגדי.
בגדד בוג'אח – אלג'יריה (אל סאד)
באירופה לא מכירים אותו, מהסיבה הפשוטה שבונג'אח (27) מעולם לא שיחק באירופה. אבל מדובר בחלוץ אדיר שמאז שהגיע לליגה הקטארית לפני חמש שנים מבקיע בסיטונות. את שנת 2018 הוא סיים כמבקיע מספר אחת בעולם, עם 58 שערים, שזה יותר ממה שהבקיעו לאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו. נכון, ההשוואה משקרת ואף אחד לא טוען שדין הליגה הקטארית כדין הליגה הספרדית או האיטלקית. ובכל זאת, מדובר בהישג מרשים.
בונג'אח שיחק בשנים האחרונות באל סאד עם צ'אבי, כוכב העבר הגדול של ברצלונה ונבחרת ספרד, שלא רק בישל לו רבים מהשערים, אלא גם לימד אותו דברים חדשים על כדורגל. וכעת צ'אבי הפך למאמן הקבוצה, כך ששיתוף הפעולה ביניהם יימשך – אלא אם בונג'אח יקבל הצעה מפתה מאירופה.
בונג'אח החל את הקריירה באל חראש מהליגה באלג'יריה, לפני שעבר ב-2013 לאטואל סאהל, מקבוצות הפאר של טוניסיה, עימה זכה פעמיים בגביע וב-2015 בגביע ההתאחדות האפריקנית. בעונה הראשונה שלו באל סאד הבקיע החלוץ החסון (1.86 מ') 30 שערים. בעונה שעברה הוא כבר הגיע לכמות מרשימה של 45 שערים ב-30 משחקים וגם בליגת האלופות של אסיה הוא מככב.
בעונה שעברה הבקיע לא פחות מ-13 שערים. מאחר שלא שיחק באירופה, מאמני נבחרת אלג'יריה די התעלמו מבונג'אח בשנים האחרונות. אבל מאז שהחל לשחק באופן קבוע בנבחרת הוא לא מפסיק לכבוש. הוא הבקיע 9 שערים ב-10 המשחקים האחרונים של אלג'יריה, כולל בכל ששת האחרונים. אז אולי מעטים מכירים אותו כעת, אבל בגדד בונג'אח הוא אחד המועמדים הבכירים לזכות בתואר מלך השערים של אליפות אפריקה.
אמאדו דיאווארה – גינאה (נאפולי)
נאבי קייטה הוא הכוכב הבלתי מעורער של נבחרת גינאה. ככה זה כשאתה משחק בליברפול, אלופת אירופה, אחרי שהיא שילמה עליך 52.7 מיליון ליש"ט, וגם נתנה לך את המספר 8 שהיה שייך בעבר לסטיבן ג'רארד.
אבל בנבחרת גינאה יש עוד שחקן פנטסטי, אם כי לא מפורסם כמו קייטה. זהו אמאדו דיאווארה, הקשר בן ה-21 של נאפולי, שערכו בשוק ההעברות מוערך בלפחות 18 מיליון אירו. דיאווארה נחת באיטליה כשהיה בן 17 והיה אלמוני מוחלט. לא אחד מאלו שהרשימו בנבחרות הצעירות של מדינתו. הקבוצה הראשונה בה שיחק הייתה סן מרינו. כן, מדובר בקבוצה שאכן נמצאת בנסיכות הקטנה, אבל בניגוד ליתר הקבוצות שם, היא משחקת בליגות הנמוכות של איטליה, באיזור בולוניה.
כך החל דיאווארה את דרכו בכדורגל האירופי, בליגה הרביעית באיטליה ומול 300 עד 500 צופים בכל משחק. אלא שהבחור החסון הרשים מאוד את פנטלאו קורבינו, המנהל הספורטיבי של בולוניה, שהסכים לשלם עבורו כחצי מיליון אירו. זה היה בקיץ 2015.
עונת הבכורה של דיאוורה בסריה א' הייתה כל כך מוצלחת, עד שבקיץ 2016 הייתה זו סגנית האלופה נאפולי שרכשה אותו. שלוש שנים הוא שיחק בנאפולי ולא תמיד היה שחקן הרכב, גם בשל גילו הצעיר. אבל לכל היה ברור שמדובר בפוטנציאל ענק. הוא הקשר האולטימטיבי, זה שמשחק מרחבה לרחבה – כזה שרואה כל מה שקורה סביבו. עד כדי כך שג'מפאולו ונטורה, מאמן נבחרת איטליה לשעבר, חשב לזמן אותו לסגל הסקוודרה אזורה, מאחר שיש לו אזרחות איטלקית. בסופו של דבר זה לא קרה ובשנה שעברה דיאווארה הודיע שהוא שואף לשחק במדי נבחרת גינאה, מולדתו.
בימים האחרונים דיווחה התקשורת באיטליה על מעבר קרוב של דיאווארה מנאפולי לרומא, שבה יוכל סוף סוף להיות שחקן הרכב קבוע. דיווחים אחרים מדברים על הצטרפות של הקשר הגינאי דווקא למילאן. מה שבטוח, מדובר באחד הקשרים המבוקשים ביותר באיטליה בימים האלה, למרות שהוא עצמו מרוכז באליפות אפריקה. ודיאווארה גם יודע שאם נאבי קייטה לא יתאושש בזמן מהפציעה ממנה סבל בשבועות האחרונים, מרבית העול בנבחרת יהיה על כתפיו הצעירות.
סטיב מונייה – בנין (האדרספילד)
האדרספילד הייתה הקבוצה הגרועה ביותר בעונה האחרונה בפרמייר ליג, סיימה במקום האחרון וירדה לצ'מפיונשיפ. אבל לפחות שחקן אחד שלה נמצא כרגע במצב רוח מרומם. סטיב מונייה, שהבקיע רק שלושה שערים העונה בליגה האנגלית, כבש ביום שלישי השבוע שלושה שערים במשחק אחד, כאשר נבחרת בנין ניצחה את מאוריטניה 1:3 במשחק ההכנה האחרון שלה לקראת אליפות אפריקה.
מונייה (24) הוא חלוץ חזק וגבוה (1.90 מ'), שהחל את דרכו בליגה הצרפתית. כשהיה בן 20 החל לשחק במונפלייה, במדיה כבש 14 שערים ב-37 משחקים ואז עבר לנים, שגם בה כבש לא מעט, 11 שערים ב-32 משחקים.
כשהאדרספילד העפילה לפרמייר ליג היא צירפה את מונייה ושילמה עבורו 13 מיליון אירו - שיא מועדון. התקווה הייתה שהחלוץ מבנין יסייע לה להישאר בליגה. הפתיחה הייתה נפלאה. במשחקו הראשון בפרמייר ליג מונייה כבש צמד כאשר האדרספילד הביסה 0:3 את קריסטל פאלאס. אבל עד סוף העונה הוא הצליח להבקיע רק שער אחד נוסף, נגד בורנמות'.
מונייה משחק בנבחרת בנין מאז 2015, אבל לא תמיד היה שחקן הרכב. כל זה השתנה בתקופה האחרונה ומבחינת המאמן מישל דוסייה הוא שחקן המפתח בנבחרת. בנין, מדינה קטנה שנמצאת בחוף המערבי של אפריקה בין ניגריה וטוגו, שיחקה בעבר שלוש פעמים באליפות היבשת אולם הפסידה ב-8 מ-9 משחקיה. במשחק נוסף היא סיימה בתיקו. המטרה העיקרית שלה היא לרשום ניצחון היסטורי ראשון, ואת זה היא תנסה לעשות מול יריבותיה בבית 6, גאנה, קמרון וגינאה ביסאו. קל זה לא יהיה, אבל אם מונייה ימשיך להבקיע בצרורות, בנין תעשה היסטוריה.
מוסא וואגה – סנגל (ברצלונה)
הנציג היחיד של ברצלונה באליפות אפריקה הוא המגן הימני (20) מוסא וואגה. נכון, הוא עדיין לא נחשב לשחקן קבוע בסגל הבכיר של אלופת ספרד, אבל אוהדי בארסה כבר זכו לראות אותו משחק העונה בשלושה משחקי ליגה ובמשחק אחד בגביע.
וואגה נולד באוקטובר 1998 בעיר ביגנונה שבדרום סנגל, וכשהיה בן 15 הצטרף לאקדמיית "אספייר" המפורסמת שבקטאר, אקדמיה שאליה מגיעים הרבה מאוד כשרונות צעירים מאפריקה. בגיל 17 עבר לאופן הבלגית, שנמצאת בבעלות ממשלת קטאר ומשמשת כקרש קפיצה לשחקנים המצטיינים של "אספייר". נכון לעכשיו נמצאים בסגל של אופן 16 שחקנים אפריקנים, רובם בוגרי "אספייר". המאמן שלה הוא קלוד מקללה, כוכב העבר של ריאל מדריד, צ'לסי ונבחרת צרפת.
וואגה שיחק שנה וחצי בליגה הבלגית, הרשים מאוד וקיבל חוזה בברצלונה, ששילמה עבורו 5 מיליון אירו. הוא שיחק תחילה בקבוצת המילואים של בארסה, בליגה השלישית, ונראה פשוט מצויין, עד שהמאמן ארנסטו ואלוורדה סימן אותו כשחקן הרכב בעתיד הלא רחוק.
צריך לזכור שעמדת המגן הימני היא נקודת תורפה בברצלונה מאז שדני אלבס עזב. סרג'י רוברטו הוא לא מגן ימני טבעי, ונלסון סמדו הפורטוגלי עדיין לא מצליח לשכנע שהוא האיש המתאים לתפקיד. ב-13 באפריל וואגה שיחק את כל 90 הדקות בניצחון על ווסקה והגדיר את החוויה כ"חלום שהתגשם". עכשיו צריך לראות אם בעונה הבאה הוא כבר יהפוך לשחקן סגל קבוע.
בנבחרת סנגל אין בכלל שאלה כזו. כבר בגיל 19 הוא שיחק בהרכב והיה אחד
מהמצטיינים במונדיאל ברוסיה לפני שנה. כשהבקיע ב-2:2 מול יפן הוא גם נכנס להיסטוריה – ככובש האפריקני הצעיר ביותר בתולדות גביע העולם.
לפנייה לכתב/ת 
