הקוד האתי: כך זה עובד בעולם
גארת' סאותגייט מרשה לשחקני אנגליה לבלות, אבל הם פוחדים מהצהובונים. באיטליה ביקורים בקזינו אינם מקובלים ובברזיל, ספרד ופורטוגל אף אחד לא מעז לצאת מהמלון בלי רשות. בדקנו כיצד מקפידים בנבחרות השונות על הקוד האתי: מה קרה כשבשבדיה לא ריחמו על איברהימוביץ' וכששחקן איראני בילה עם יצאנית
בדקנו מה קורה בנבחרות אחרות בעולם, במיוחד במובילות שבהן. האם קיים בהן קוד אתי והאם מקפידים עליו? אז מתברר שבחלק מהמדינות, אפילו המובילות בכדורגל, לא קיים קוד אתי רשמי, אם כי המאמנים וראשי ההתאחדויות מצפים מהשחקנים להתנהג בהתאם. המאמן הוא זה שבדרך כלל מקבל את ההחלטות בנושא. ואגב, הטיעון של התומכים בכדורגלנים, האומרים שהאיסור לבקר בקזינו מתאים רק למדינות חשוכות ונוהגים לרשום בטוקבקים "מה אנחנו איראן?", אינו תופס במקרה הזה.
אנגליה: בתקופה בה אימן פאביו קאפלו קיבלו השחקנים מסמך רשמי עם הוראות מפורשות. גארת' סאות'גייט לעומת זאת לא המשיך באותה הדרך. הוא מרשה לשחקנים לצאת לבלות בעת שהסגל מתכנס בבית המלון, אבל מצפה מהם להתנהג בהתאם.
ב-2012, בתקופה בה אימן קאפלו, פירסם יו"ר ההתאחדות האנגלית דאז דייויד ברנסטיין קוד התנהגות רשמי בעקבות סדרה של הפרות משמעת. הבולטת שבהן הייתה ההשתלחות של אשלי קול בטוויטר בראשי ההתאחדות, בגינה הוא נקנס ב-90,000 ליש"ט. לשחקנים נערכה אז שיחה שנמשכה 10 דקות בה הוסבר להם מה מצופה מהם כמי שמייצגים את ארצם.
סאות'גייט נוהג בצורה חופשית יותר ובאנגליה לא יודעים על איסור מפורש לבקר בקזינו, אבל עיתונאים אנגלים טוענים שהשחקנים חוששים מאוד מפרסום רע בכותרות הצהובונים. בשל כך הם ממעטים לצאת בעת התכנסות הנבחרת ובוודאי שלא יעזו לבקר בקזינו.
ברזיל: לשחקני הנבחרת נמסר מסמך פנימי עם קוד התנהגות ברור, אם כי מדובר במסמך פנימי שמעולם לא פורסם וידוע רק לאנשים המעורבים בנבחרת. מה שברור הוא שעל השחקנים נאסר לבצע עבירות משמעת ואחד הדברים עליהם מקפידים יותר מכל הוא איסור חבישת כובע עם פרסומת לא מורשית. בנוסף, הם מחויבים להסתובב כשהם לבושים במדי הנבחרת. על יציאות מהמלון ללא רשות אין מצב שיעברו לסדר היום. כך למשל, מגן הנבחרת לשעבר מייקון סולק מהסגל כאשר הגיע בשעה מאוחרת מהמותר למלון בו השתכנה הנבחרת לפני משחק ידידות נגד אקוודור בארה"ב ב-2014.
ספרד: כל שחקן הוזמן לסגל הנבחרת חייב לחתום על מסמך עם כללי התנהגות, ובמקרה שהוא עובר על הכללים הוא סופג קנס או מנופה. המסמך הינו פנימי וקוד ההתנהגות ידוע רק לאנשי הנבחרת. לקזינו ברור שאסור לשחקנים לצאת, אלא אם קיבלו לכך אישור מיוחד. בדרך כלל ניתן אישור כזה אחרי משחק אם לא מצפה לנבחרת משחק נוסף בימים שלאחר מכן.
איטליה: ההחלטה לגבי קוד התנהגות ניתנת לכל מאמן נבחרת שמתמנה. השחקנים מקבלים בדרך כלל זמן חופשי בערבים אותו הם נוהגים לנצל ליציאה משותפת. ביקורים בקזינו ובמועדונים אינם מורשים ומי שמגיע מאוחר יותר מהשעה שנקבעה בהוראה עלול לספוג עונש ולמצוא את עצמו מנופה מהסגל. גם השימוש ברשתות החברתיות מוגבל. בשנים האחרונות זוכרים בנבחרת עבירת משמעת אחת, כאשר גרציאנו פלה העליב את המאמן הקודם ג'אנלואיג'י ונטורה וסולק הביתה. במקרה אחר, שני שחקנים מהנבחרת עד גיל 21 איחרו לאימון ונופו.
פורטוגל: על השחקנים נאסר לצאת מהמלון ללא אישור ומי שעובר על האיסור מסולק מידית וסופג קנס. מקרה כזה כבר התרחש עם ז'וזה טבארס והלדר כריסטובאו ב-1995. לפעמים המאמנים מרשים לצאת, אבל רק בשעות שנקבעו, לא בימים בהם נערכים משחקים ורק בעת התכנסויות ממושכות.
יוון: אין מסמך עם קוד רשמי וההחלטה לגבי התנהגות והוראות משמעת נתונה בידי המאמן. במדינה מספרים שבתקופת אוטו רהאגל הייתה נהוגה משמעת קשה הרבה יותר מזו הנהוגה כיום. למרות זאת, בנבחרת לא נוהגים להקל ראש בעבירות משמעת. כך למשל, כאשר שני שחקנים של הנבחרת הצעירה, אנסטסיוס דוניס וסטליוס פוזוגלו, שיחקו כדורגל בבית המלון, ריסקו את אחד הרהיטים וחלון והושעו לשנה.
שבדיה: על השחקנים לא נאסר לעזוב את בית המלון, אבל הם חייבים להיות בחדרים אחרי שעה מסויימת שנקבעת מראש. בשנים האחרונות לא זכורה הפרת משמעת, אבל ב-2006 סולקו זלאטן איברהימוביץ', אולוף מלברג וכריסטיאן ווילהמסון אחרי שיצאו בשעה מאוחרת בלילה לחגוג במועדון לילה את יום הולדתו של ווילהמסון. השלושה הושעו למשחק אחד והוחזרו לאחר מכן. איברהימוביץ', שזעם על ההחלטה, החרים בשל כך שני משחקים נוספים.
רומניה: על השחקנים נאסר לעזוב את בית המלון למעט השעות החופשיות שקיבלו בצורה רשמית. למרות זאת, במדינה זוכרים שלפני מספר שנים עזב אדריאן מוטו את בית המלון אחרי תבוסה 5:1 לסרביה, יצא לחגוג במסיבה ולא נענש למרות שהמקרה גרם לסקנדל גדול.
איראן: במדינה הנמצאת תחת משטר טוטליטרי מעטים הם המקרים המתפרסמים בתקשורת, למרות שגם שם יש הפרות משמעת, בעיקר כשהנבחרת שוהה במדינות אחרות. קודי ההתנהגות באיראן קפדניים וכמובן שהשחקנים אמורים לא רק להישאר בבית המלון, אלא גם נאסר עליהם להפר את חוקי האיסלם.
אחד מכוכבי העבר של איראן, מהרדד מינבנד, שהופיע איתה במונדיאל בצרפת 1998, סיפר אחרי שנים רבות שבאחד ממסעות הנבחרת עזב אחד השחקנים את בית המלון ועל פי השמועות ביקר אצל יצאנית מקומית. כשחזר, הוא לא מצא את בית המלון, אבל לא נענש על המעשה שלא פורסם ולא גרם לשום זעזוע.
ארגנטינה: אין שום קוד אתי כתוב ומפורש, אבל הכללים ברורים. כל שחקן יודע היטב שבמקרה של יציאה מהמלון ללא רשות בזמן התכנסות הנבחרת הוא צפוי לעונש. חבשי, כיאל, טוואטחה וסבע טענו כי נפגשו עם בני משפחתו של סבע, אבל שחקני האלביסלסטה יודעים שהדבר מותר רק בשעות שנקבעו מראש.
פרו: ההתאחדות אוסרת במפורש על הכנסת נשים לבית המלון ויציאה בלי אישור. באחד המקרים השחקנים הפרו את האיסור בעת ששיחקו בפנמה ויצאו לבלות. הם טענו שבבית המלון התקיימה מסיבה שהפרה את מנוחתם. ההתאחדות לא קיבלה את ההסבר וקנסה אותם
לפנייה לכתב/ת 
