פצועים בלי ביטוח / מליניאק
עולם הספורט השתגע (אבל מה חדש): קבוצות משקיעות ים של כסף בכוכבים, אבל לא יודעות בכלל מתי הם יחזרו לשחק. וגם: פרידה מגרשון דקל, אחד מגדולי השחקנים ומורי הכדורסל
לא זו בלבד שעסקאות ענק מסתיימות בכישלונות ספורטיביים, כששחקנים לא מצדיקים את ההשקעה גם קשה להיפטר מהסחורה. אזכיר רק את הפועל באר־שבע ששיחררה את עדן בן בסט ללא תמורה להפועל חיפה, ומכבי חיפה שהצליחה להעביר את רועי קהת לנתניה אחרי שלא תרם כלום.
ארבע קבוצות NBA ניהלו מרדף אחרי קווין דוראנט שיהיה מושבת כמעט בוודאות בכל העונה הקרובה. הזוכה היא ברוקלין נטס, וכולם צוחקים על הניקס הלוזרים ששוב פיספסו כוכב ענק. נכון שג'יימס דולן, הבעלים של הניקס, מתנהל בשלומיאליות, אבל כשסוף־סוף נהג בהיגיון שוב צוחקים עליו?
ההחתמה של קליי תומפסון בווריורס לחמש שנים תמורת 190 מיליון דולר היא הגיונית, אפילו שהוא יהיה מושבת ברוב העונה הקרובה. תומפסון יעבור שיקום והסיכוי שיחלים ויתרום ארבע עונות הוא סביר, הניסיון להחתים אותו ואת דוראנט נראה בלתי הגיוני.
נכון שהווריורס עוברים לשחק באולם חדש בסן פרנסיסקו, וצריכים להציג הרכב שמתאים לקבוצה שמגיעה דרך קבע לגמר ה־NBA, אבל אילו החתימו גם את דוראנט, עם מי הם חשבו להופיע העונה, כאשר דוראנט ותומפסון היו אוכלים חלק נכבד מהתקציב בלי לשחק אפילו דקה?
קווין דוראנט יהיה בעוד חודשיים בן 31. כמה חודשים לפני שהוא נולד (ספטמבר 1988), אייזיאה תומאס הציג את אחד המשחקים ההירואים בהיסטוריה של המשחק, כשקלע על רגל אחת 25 נקודות ברבע הרביעי במשחק מספר 6 בסדרת הגמר בין דטרויט פיסטונס ללוס אנג'לס לייקרס.
אפשר לקלוע 25 נקודות עם קרסול נפוח, מייקל ג'ורדן ניצח משחק אליפות עם חום של 38 מעלות. ניסים קורים לפעמים, אבל שום נס לא יעמיד את KD על הרגליים ולך תדע באיזה מצב יהיה כשיחזור. וארבע קבוצות התחרו על הזכות להמר על החלמה מפציעה קשה בגיל לא צעיר.
ב-NBA צריך להגביל את השכר כי לחלק מבעלי הקבוצות יש יכולות פיננסיות בלתי מוגבלות. בישראל יש בקרה תקציבית שתבטיח ששחקנים יקבלו את המעט שמגיע להם. סליחה על ההשוואה, אבל גם מאור בוזגלו, בן גילו של דוראנט, השתקם מפציעות קשות, אלא שבמקרה שלו קבוצות חוששות לקחת סיכון, אחרת היה מקבל שכר גבוה פי שלושה.
קבוצות בכל העולם מהמרות, כספית וספורטיבית, על שרירים ומפרקים. רצועה בברך לא בנויה להחזיק משקל של 110 קילוגרמים שנוחתים מגובה מטר עשרות פעמים ביום, כמעט 100 משחקים בעונה. ספורטאים אינם גלדיאטורים, הגיע הזמן לקצר את עונת הספורט.
האיש שצלף ברוח ובגשם
טקס עצוב התקיים ביום ראשון בבית העלמין בקדימה־צורן, כנס הכדורסל הישראלי לדורותיו. שחקנים, מאמנים, מורים ותלמידים, הגיעו לחלוק כבוד לאחד מגדולי השחקנים ומורי הכדורסל - גרשון (גרשי) דקל.
שחקן נבחרת ישראל בשנות ה-60, ארבע אליפויות במדי הפועל ת"א, צלף בעל זריקה מוזרה שמצאה רק רשת. קשה להבין איך שחקן יכול להביט ימינה ולקלוע ישר, עובדה שגרשי קלע 3,462 נקודות בליגה של 22 משחקים, במגרשים פתוחים - ברוח ובגשם.
לך תסביר לילדים שמשחקים היום באולמות, איך שיחקו על בלטות עקומות שמקפיצות את הכדור לכיוונים בלתי צפויים, וטבעות עקומות של סלים נמוכים וגבוהים שתלויים על לוחות עץ רקובים.
טבעות עקומות, לימד אותי דקל, הן בעיה רק לשחקנים שלא קולעים סלים "חלקים". מבחינתי שיתלו את הרשת באוויר, לשם אני מכוון.
למזלי הספקתי לשחק עם גרשי שתי עונות בהפועל ת"א: הראשונה במגרש אוסישקין הפתוח, השנייה במגרש הפועל יפו ברחוב יפת. את הדרבי שיחקנו על משטח עץ בבלומפילד, שנראה כמו לקוח מסצנה בסרט של אפרים קישון. הניחו משטחי עץ ש"הארלם גלובטרוטרס" השאירו אחרי הופעה באצטדיון רמת־גן, על זה שיחקנו וניצחנו. הדאבל האחרון שהפועל ת"א לקחה היה אז מובן מאליו.
דקל היה "איש כדורסל", הכשיר מורים ומאמנים ללמד כדורסל, והמשיך ללמד גם כשהיה רתוק לכיסא גלגלים. יחד עם רלף קליין העמידו דורות של מאמנים ומורים לחינוך גופני. בשנים האחרונות כתב והוציא לאור ספר: "הדרך לסל בגישת הבנת המשחק". מומלץ לכל מאמן. בבסיס הספר רעיון פשוט ונכון: אימון זה לא תיאוריה, למדו את יסודות המשחק במצבי משחק.
יהי זכרו ברוך!
"אלמלא הכסף - הייתי פורש"
בגיל 42 יוני ארליך עדיין מסתובב בעולם ומנצח בטורנירים. האחרון באנטליה היה מספר 21 בקריירה.
עדיין נהנה?
"לא. קשה עם הנסיעות לבד, רחוק מהבית".
מתי ביקרת בבית לאחרונה?
"הייתי ארבעה ימים לפני שנסעתי לאנטליה. אהיה שבועיים בווימבלדון, אחרי זה חודשיים סבב בארה"ב. המשפחה תהיה איתי".
ארטם סיטאק הניו־זילנדי הוא בן זוג קבוע?
"אני מחליף בן זוג בכל שבועיים".
זו בעיה במשחק זוגות שדורש תיאום.
"נכון, אבל המיקום שלי, 75 בעולם, לא מספיק בשביל שיהיה לי בן זוג קבוע".
דודי סלע אמר שאלמלא הכסף היה מפסיק לשחק טניס.
"גם אני".
25,200 יורו בשעה ורבע, מה רע?
"אם יהיו הרבה שבועות כאלה זה בסדר. אל תשכח שצריך לחלק את הסכום לשניים".
מה הסיכוי של ילד שמתחיל לשחק טניס, להיכנס יום אחד ל-100 הראשונים בעולם?
"לא סיכוי גדול, אבל מי שחולם להגיע רחוק שילך על זה. אם אני, שנולדתי בארגנטינה וגדלתי בחיפה, הגעתי לטופ, למה לא? חלומות לפעמים מתגשמים".
אתה עדיין חולם לקחת גרנד סלאם?
כן, בווימבלדון. בשנה שעברה הייתי קרוב מאוד לחצי הגמר. אני עדיין אחד משחקני הדשא הטובים בעולם!".
מילה טובה
האחים ניסנוב, בועז תושב וזאב גרינברג הם אוהדי הפועל ת"א. אוהד, מטבע הגדרתו, הוא אדם שמופעל על ידי הרגש. בתרגום לעברית, עושה שטויות. מהמר לפעמים על מה שאין לו. משלה את עצמו שאו־טו־טו יצמחו לשחקנים כנפיים והם יעשו את הבלתי אפשרי.
אני מתקשה להיזכר בבעל קבוצה שיצא מההרפתקה בשן וגם לא בעין. במקום לקבל בכל יום זר פרחים על הצלת הפועל ת"א משערוריית אמיר כבירי, בעלי הפועל ת"א חוטפים ביקורת על הקמצנות שלהם, מאנשים שספק אם רכשו מינוי. ההחתמות של ניסו אביטן ומאור בוזגלו יביאו להם אולי קצת נחת. מגיע להם.
לפנייה לכתב/ת 
