זה הזמן לפרוח: על ההזדמנות של מיכאל אוחנה בבית"ר

עוד בשלבי הסיום של העונה החולפת סימן משה חוגג את מיכאל אוחנה כמי שיהווה את יריית פתיחה למרוץ החימוש של בית"ר ירושלים המתחדשת. עם כל הכבוד ללוי גרסיה ולעלי מוחמד, הבעלים שם את רוב הז'יטונים (8.2 מיליון שקל תמורת מחצית הכרטיס) על הקשר בן ה־23, שלא מימש אפילו חלק קטן מהתחזיות שניבאו לו בתקופה באשדוד. בשלב הזה אוחנה כבר היה אמור להיות שחקן מוביל בליגת העל או לשחק באירופה, אבל חוגג מאמין שכל הכישרון יתפוצץ העונה - ובית"ר תרוויח נשק שובר שוויון.

עד שזה יקרה, המרוויחה הגדולה בעסקה היא הבעלים של הפועל באר־שבע, אלונה ברקת, שגזרה קופון שמן אחרי שהיא בעצמה שילמה על השחקן סכום לא מבוטל של 4.5 מיליון שקל. כעת מקבל אוחנה הזדמנות נוספת להוכיח שהוא שווה את הכסף הגדול, ומעניין יהיה לראות איך יתמודד עם הלחץ והציפיות. גם הוא יודע שכישלון נוסף ירסק את המניה היקרה.

אוחנה עם רוני לוי. חוגג הימר עליו(צילום: ראובן שוורץ)

דבר אחד ברור, כל הפסטיבל סביב ההחתמה וההחלטה להעניק לו את החולצה עם המספר המחייב של אוחנה המקורי (11) - לא פרופורציונלי ביחס למה שעשה עד כה על המגרש. מאזן השערים שלו בליגת העל (99 משחקים, 54 בהרכב) עומד על שמונה שערים ותשעה בישולים בלבד. עונת השיא במושגים שלו הייתה לפני שלוש שנים, כשכבש חמישה שערים באליפות של באר־שבע, אבל הוא לא התקרב למעמד שהיה לשחקנים כמו מאור בוזגלו, אליניב ברדה, בן שהר, טוני ווקאמה או מאור מליקסון.

ברזומה שלו בבאר־שבע גם השעיה בלתי רשמית למספר שבועות בעונה שעברה ופציעה קשה שהשביתה אותו ל־11 חודשים. למרות זאת, היה לו מספיק זמן לעשות דברים שיכולים היו להצדיק את העסקה היקרה בתולדות בית"ר ושכר של 250 אלף דולר לעונה.

מבחינתו של אוחנה מדובר בסוג של סגירת מעגל, אחרי שגדל במועדון, והוריו עדיין מתגוררים באזור מגרש האימונים שבו שיחק כילד. אוחנה עבר בהמשך למחלקת הנוער של מכבי ת"א, אבל עזב בתום בוררות, ונחת באשדוד, בה עבד הדוד יוסי מזרחי. כבר לפני כשנתיים היה ניסיון להעביר אותו לבית"ר, אך הדרישה של ברקת - ארבעה מיליון יורו - ממש לא התאימה בזמנו לאלי טביב.

מיכאל אוחנה בב"ש. לא הצליח בנגב(צילום: ראובן שוורץ)

שנה וחצי של סיוט

אחרי עונה ראשונה סבירה אצל ברק בכר, הגיעה תקופת השפל. בשנה וחצי האחרונות הוא פתח בהרכב בשני משחקים בלבד, גם בגלל אותה פציעה. מאז שחזר לפעילות במארס האחרון הוא שותף בעשרה משחקים, וב־19 החודשים האחרונים צבר 335 דקות בלבד - לא בדיוק נתון מעודד עבור בית"ר. מצד שני, לפחות על פי משחק ההכנה אתמול (0:5 על רמת־השרון עם שלושער של שלומי אזולאי), נראה שאוחנה מגיע לפתיחת העונה בכושר לא רע בכלל.

החזון של חוגג הוא כדורגל התקפי, ואוחנה הוא מסוג השחקנים שיכולים להוסיף יצירתיות. "שחקן קטרגל", הגדירו אותו בבאר־שבע, אבל הרומן לא ממש שרד לאורך זמן. בינואר שעבר הוא ביקש לעזוב, מה שהוביל את אוהדי הקבוצה לקלל אותו באחד האימונים. ואם לא הספיק הקרדיט המועט שקיבל ממאמנו, הגיעה אותה מהלומה, כשהתברר שקרע את הרצועה הצולבת. את השיקום, שסובסד במחציתו על ידי באר־שבע, הוא העביר בלונדון, שם התגורר ארבעה חודשים - תקופה שחישלה אותו וקירבה אותו למשפחה, לדבריו.

ברק בכר . לא נתן לאוחנה קרדיט(צילום: הרצל יוסף)

כשבית"ר החלה לגשש בשבועות האחרונים, אוחנה כבר העביר מסר לחוגג שהוא רוצה להגיע לבית וגן, ושלח מסר דומה גם לאנשי באר־שבע. תחילה ברקת לא רצתה לשחרר את הקשר, גם בשל לחץ מצד חלק מהקהל להשאירו, אבל אחרי שיחות עם גורמים מקצועיים בכירים, היא נתנה את ברכת הדרך. זה קרה משתי סיבות: אוחנה לא עמד ביעדים המקצועיים, וגם בהיעדרו של מאור מליקסון כבר היה ברור שהוא לא יכול להוביל את הקבוצה.

בנוסף, באר־שבע עוברת תהליך של בנייה מחדש, ובמועדון לא רוצים חדר הלבשה עם שחקנים ממורמרים. אוחנה מעולם לא הסתיר את התסכול ממעמדו בבאר־שבע, וגם נהג לשתף בכך את עוקביו ברשתות החברתיות. באווירה שנוצרה בין הצדדים, הגיע הצוות המקצועי למסקנה שאפשר לוותר עליו, בטח תמורת סכום מטורף.

אוחנה המקורי. מיכאל יגיע לרמתו?(צילום: ראובן שוורץ)

"הכישרון הגדול ביותר שאימנתי"

אוחנה מודע לכך שהמספרים שלו עד כה הם כישלון, ואם הוא רוצה לעשות את הקפיצה המיוחלת, הוא חייב לשדרג את היכולת באופן קיצוני. ההשוואה לאלי אוחנה, אחד הסמלים הגדולים של המועדון, עלולה לפגוע בו, למרות שיו"ר בית"ר כיום מעיד עליו: "הוא הכישרון הגדול ביותר שאימנתי. הוא לקח את נבחרת הנוער לאליפות אירופה אחרי שנתתי לו את המושכות. יש לו יכולות מטורפות, ואם לא הפציעות הוא כבר היה באירופה".

חוגג רואה באוחנה כמי שאמור לשקף את בית"ר החדשה - אטרקטיבית, טכנית,

דריבליסטית. "רוני לוי אמר לי שהאתגר הכי הגדול שלו הוא לעבוד דווקא עם שחקן ברמת טכניקה כזו, שזקוק להכוונה", אמר הבעלים. "מתי להניע כדור, מתי לשחרר אותו, מתי הזמן לעשות את הדריבל. יש לו שחקנים מוכשרים, והוא יצטרך ליישר אותם".

למרות הביקורות על ההחלטה להוציא סכום כל כך גבוה עבור שחקן לא מוכח, חוגג בטוח שעשה עסקה טובה: "אני רואה בזה הלוואה. אוחנה ישחק אצלנו שנתיים או שלוש ואז אמכור אותו ואקנה נכס אחר. אני רגוע ומאמין שההשקעה הזו תוביל אותנו למקומות טובים".