חזר הביתה: עדן בן בסט שובר שתיקה
לא יתגעגע לבכר ("פחות מתחבר לסגנון שלו"), רוצה למחוק את העונה בבאר שבע ("בחיים לא הושפלתי ככה"), מחבק את תאמאש ("המעצר שבר אותו לגמרי"), ומסמן את היעד הבא ("להפוך לכובש הגדול בתולדות הפועל חיפה"). החלוץ הוותיק יורה בלי חשבון
איך שלא תסובבו את הקריירה של עדן בן־בסט, הפועל חיפה תמיד הייתה עבורו סוג של בית חם שיעטוף אותו באהבה – ועל כך יעידו לא פחות מארבע קדנציות במועדון. כשלא הלך במקום אחר, הוא תמיד ידע שיש לו לאן לחזור.
למשל, אחרי ההצלחה בצרפת קיבל החלוץ בן ה־32 חוזה חלומי במכבי ת"א, אבל לא הצליח להשתלב שם, בלשון המעטה, ובסופו של דבר מצא את עצמו שוב במדים האדומים של חיפה. אחרי עונה גדולה לפני שנתיים, שהסתיימה בזכייה בגביע, הוא שוב קיבל הזדמנות במועדון גדול, הפעם בהפועל באר־שבע. 16 הופעות (שש בהרכב), 535 דקות, שער אחד בודד ואפס בישולים – זו המורשת שהשאיר בקבוצה של אלונה ברקת.
רגע לפני שהוא מתחיל פרק נוסף בצד האדום של הכרמל, הוא הספיק לעבוד בעוד סוג של קבוצה – קבוצת המנודים של באר־שבע – שחקנים עם חוזה עליהם ברק בכר לא בנה לעונה הבאה. כמו אחרים, גם בן־בסט נאלץ לוותר על לא מעט כסף (ישתכר 100 אלף דולר פחות) כדי לחזור לשחק כדורגל.
רגע לפני פתיחת העונה, החלוץ שובר שתיקה ארוכה בראיון בלעדי ל"ידיעות אחרונות" ומשתף מה עבר עליו בעונה האחרונה, בעיקר בסופה. "זאת אחת החוויות הקשות לשחקן כדורגל וצריך לגנות את תופעת המנודים. לא כל חתונה היא מוצלחת, אבל צריך לדעת לסיים בדרכים אחרות. אולי להכניס סעיף בחוזה כדי להימנע מהדבר הנורא הזה", הוא יורה.
הרגשת מושפל?
"זה הרבה יותר מהשפלה. בחיים לא האמנתי שאקלע לסיטואציה כזו".
מה היחס בין גודל הציפיות לגודל האכזבה בבאר־שבע?
"ידעתי שמעמדי יהיה שונה בהשוואה להפועל חיפה, אבל חשבתי שאשחק הרבה יותר. בסופו של דבר לא מובן לי למה לא שיחקתי. אין לזה הסבר".
איך ייתכן שאין הסבר?
"גם אם תחפשי לא תמצאי. למשל, כשהקבוצה הפסידה, וזה קרה לא מעט בעונה שעברה, עדיין הייתי מחוץ לרוטציה".
ולמה לא ניסית לבדוק מדוע זה קורה?
"לא ניסיתי, כי אני לא אוהב שמסבנים אותי ואומרים לי, 'ככה וככה'. לא בא לי לשמוע ערבובים – אם אני טוב שייתנו לי לשחק, והיו הרבה פעמים שהגיע לי. לא שברתי את הכלים והתנהגתי כמקצוען".
ברק בכר דיבר איתך על המצב?
"יצא לי לדבר איתו פעם או פעמיים כל השנה. הוא החמיא לי ואמר שהזמן שלי יגיע. הזמן הזה לא הגיע".
איך הייתה ההתנהלות של אלונה ברקת מולך?
"היא אישה מקסימה ואין לי משהו רע להגיד עליה. היא הביאה אותי וכשנפרדנו יצאה ג'נטלמנית".
בדיעבד, היית עושה את המעבר הזה שוב?
"לא מצטער על שום דבר שעשיתי. כנראה שהייתי צריך ללמוד בדרך הקשה שפה בהפועל חיפה הכי טוב בשבילי".
אז למה מלכתחילה לעזוב מקום שטוב לך בו?
"כל פעם עזבתי מסיבות אחרות, כמו לדוגמה כדי להגשים חלום ולשחק בחו"ל. זו הייתה גאוות המועדון אז".
הפעם זו התחנה האחרונה?
"בכדורגל יש הפתעות, אבל אני לא מסתיר את זה שרציתי ואני רוצה להישאר פה כמה שיותר. וכן, גם לסיים פה את הקריירה".
אבל נפגעת כלכלית.
"העונה לא אפגע כי באר־שבע השלימה לי את השכר, אבל בשנה הבאה זאת כבר תהיה משכורת שלא הורגלתי לקבל. אבל יואב כץ דיבר איתי ונתן לי להבין שאין אצלו יותר חוזים גבוהים. הרגשתי שיש לי חוב ליואב ולאוהדים על זה שעזבתי לפני שנה ושברתי להם את הלב".
מה ההבדל העיקרי בין בכר לחיים סילבס?
"בכר פחות מדבר. הוא טיפוס יותר מופנם ועושה את ההחלטות שלו בשקט. אני פחות מתחבר לסגנון הזה. סילבס מדבר יותר, חי יותר את השחקן. אני אישית אוהב שיתוף פעולה בין מאמן לשחקן – לפתור דברים בדיבור, להרגיש את המאמן – ככה שחקנים מפיקים מעצמם יותר. ההצלחות שלי היו עם מאמנים כמו אלי גוטמן, ניר קלינגר וניצן שירזי ז"ל. דומיננטיים, עם אוזן קשבת, שידעו לתת לי ביטחון, ואני ידעתי להחזיר להם".
מסתמן שגבריאל תאמאש, שנחשב מאוד קרוב אליך, לא ימשיך.
"אנחנו אוהבים אחד את השני מעבר לכדורגל. העזיבה שלו היא אבידה גדולה, לא רק על המגרש. ניסיתי לעשות הכל כדי שזה יסתדר, אבל יש רצונות של בעלים ושל ומאמן".
מה עבר עליו?
"כל התקופה של המעצר, במדינה זרה, בלי משפחה שבאה לבקר. זה שבר אותו, הוא ירד במשקל ואיבד את שמחת החיים. אני לא מאחל לאף שחקן להיות בסיטואציה הזאת".
דווקא אחרי שביססת את עצמך בצרפת, חזרת לארץ, למכבי ת"א.
"שיחקתי בליגת האלופות, לקחתי טרבל ושיחקתי מול 40 אלף איש. חוויה. אנשים הרימו גבה כשעזבתי, אבל רציתי לחזור הביתה. מה הרעיון, להגיד שאני משחק בחו"ל כשהנפש שלי לא נקייה? בסוף מצאתי את עצמי במכבי ואני לא מתחרט".
לא הצלחת לא במכבי ולא בבאר־שבע. אולי אתה שחקן של קבוצות קטנות?
"ממש לא. היו לי משחקים טובים במכבי, פשוט נקלעתי לתקופה פחות טובה. גם היה את ערן זהבי שהפך למכונה בדיוק, והרבה שחקנים זזו הצידה. אל תשכחי ששיחקתי בנבחרת והבקעתי, לכן זה לא מעיד על כלום".
אז הצלחת בצרפת, כבשת בנבחרת, אבל כל זה היסטוריה.
"תראי, אני כבר לא בן 25. עשיתי והרווחתי הכל ביושר ובעבודה קשה. בתקופת השיא שלי עשיתי דברים שהרבה שחקנים היו חולמים לעשות. רק לפני שנה הנפתי גביע עם הפועל חיפה אחרי 44 שנה, והבקעתי באותה עונה 12 שערים. מוקדם מאוד להספיד אותי. חסרים לי 12 שערים בלבד כדי להפוך לכובש הגדול בתולדות הפועל חיפה, זה משהו שמניע אותי וזה היעד הבא שלי".
לפנייה לכתב/ת 
