ב"ש צריכה להיזהר מחיזוק יתר / תוכן גולשים
לליגה שלנו הסגל של ברק בכר בהחלט נראה מאוזן וטוב. אסור לקבוצה לעשות את הטעות של העונה שעברה, בה היה מרמור בחדר ההלבשה. השאלה הגדולה אם זה יספיק במקרה של העפלה לשלב הבתים בליגה האירופית
הפועל באר שבע המתחדשת עברה בהצלחה שלב נוסף בדרך לשלב הבתים של הליגה האירופית. זה לא היה מרשים במיוחד וברחבי הרשת הפרשנים התחילו להעלות לברק בכר מספר פתרונות לשיפור מצב הקבוצה: הבאת בלם נוסף במקום אלחמיד, קשר אחורי גרזן במקום אוגו, קשר התקפי יצירתי במקום מליקסון ואפילו חלוץ מטרה על חשבון קאריו.
אני לעומת זאת חושב שהתלכיד שברק בכר יצר הוא נכון ובריא, הבאת שחקנים נוספים לקבוצה בשלב זה יכולה, במקרה של אי העפלה לשלב הבתים של הליגה האירופית, ליצור עומס יתר של שחקנים בקבוצה, ולהחזיר את באר שבע לעונה שעברה עם חדר הלבשה מלא בשחקנים מרומרים על חוסר בדקות משחק.
בשלב זה באר שבע צריכה להמשיך עם הסגל הנוכחי. נכון שבריאותו של מיגל ויטור מדירה שינה מעיניהם של כל אנשי ואוהדי באר שבע ושכל נפילה ותיקול שלו מלווה בהתקפי לב לאוהדים, אבל יש כגיבוי את עמית ביטון הצעיר שהוכיח את עצמו בהשאלות, קבהא וקלטינס שיודעים לשחק בעמדת הבלם ואפילו את שון גולדברג. בקישור האחורי גם כרגע קבהא, קלטינס וסבג מספיקים לליגה הישראלית והציגו יכולת טובה במשחקים האירופיים עד עכשיו. יהיה נכון להביא קשר אחורי זר רק במקרה של העפלה לשלב הבתים, חבל ליצור עומס בעמדות ההגנה והקישור האחורי.
הבעיה העיקרית של באר שבע היא בחלק הקדמי, הקישור ההתקפי נטול יצירתיות והחלוצים לא פוגעים. בקישור ההתקפי ספורי שיחק מצוין בעמדה הזאת במשחק הביתי של באר שבע מול קייראט וכדאי להעניק לו קרדיט.בנוסף ממן בשלבי החלמה סופיים, כאשר גם מרין הכשרוני יכול לשחק בעמדה ולא נשכח את מליקסון שעתידו לוט בערפל, אך בהחלט עשוי לחזור לשחק העונה. שוב. לליגה הישראלית זה די והותר.
בכל המשחקים של באר שבע עד כה העונה היה קל לזהות שנקודת התורפה הגדולה שלה היא החלוצים. האסילבנק הגיע בתור מחליף לווקאמה באגף שמאל, אבל הוא מתקשה במשחק באגף ואפילו בתור חלוץ בודד. העמדה המתאימה לו היא החלוץ השני, עמדה שלרוב בכר לא משחק איתה. בן שהר, למרות שסיים כמלך שערי הליגה עונה שעברה, נוטה להחמיץ ואחוז כיבוש השערים שלו מסך המצבים יחסית נמוך, כמו כן הוא לא החלוץ המתאים למשחקים באירופה, שיכול ליירט כדורי עומק וגובה ולשמור על הכדור בכוח. זריהן, למרות שלרוב משחק באגף ימין, גם יכול לשחק כחלוץ, אבל עד שלא יוסיף כלים נוספים לארסנל שלו פרט לחיתוך מימין למרכז הרחבה, לא יכול לפתור לבאר שבע את הבעיה בעמדה.
וכמובן קאריו, שכרגע בקושי משחק, ולפי הדיווחים גם לא מרשים באימונים. בשלב זה מוקדם לשפוט אותו, ולמרות הרקורד הלא מרשים שלו כדאי לתת לו הזדמנות להוכיח את עצמו, שוב, לפחות עד שבאר שבע תדע אם היא תגיע לשלב הבתים. לליגה הישראלית בלבד, בן שהר והאסילביינק בהחלט ראויים בתור חלוצים.
ראינו ששינוי הפנים שעשתה באר שבע הקיץ טוב ונכון, וכרגע אין צורך בחיזוק הקבוצה, לפחות עד סיום שלב הפלייאוף של הליגה האירופית, שם באר שבע תדע אם מצפה לה חורף חם שידרוש חיזוקים נקודתיים בסגל. אז מה הקבוצה כן צריכה לעשות לקראת המשחקים הבאים באירופה? הדבר הכי חשוב כרגע זה לחזק את משחק באגפים. במשחק האחרון נגד קיירט ראינו ניסיון נוסף של בכר לשחק עם 3 בלמים, אולם, מרין לא מספיק פיזי בכדי לשחק כמגן שמאלי. כאשר בכר עבר לשחק 4־3־3, ספורי עבר לאגף שמאל, שם הוא פחות אפקטיבי, ושוב, מרין, לפרות פעולות טובות, התקשה להתמודד עם הפיזיות של שחקני היריבה. בנוסף, כרגע רוב העומס ההתקפי הוא באגף ימין, הכולל את בן ביטון ומרין, ואין כמעט התקפות מאגף שמאל.
הנה אפשרות שאולי בכר לא חשב עליה, למה לא לנצל את היכולות ההתקפיות של אורן ביטון בתור שחקן אגף שמאל? אורן ביטון שחקן כישרוני מאוד בהתקפה, עם רגל שמאל מצוינת, מהירות ובעיטות והרמות יעילות במצבים הנייחים. אני מסכים עם בכר שביטון פחות טוב מגולדברג הגנתית ולכן עדיף לפתוח איתו כמגן שמאלי באירופה, אבל שילוב של שניהם באגף שמאל יכול לפתור לבכר את בעיית האגפים. במקרה כזה בכר יוכל לשחק עם שלושה בלמים, כאשר גולדברג יכנס לעמדת הבלם וביטון ישחק באגף שמאל כמגן תוקף, ולעבור בקלות למערך 4־4־3, בו ביטון יתפקד בעמדה קדמית יותר ויוכל לספק כדורי עומק מצד שמאל, וכך יוריד מהעומס ההתקפי על אגף ימין, ואפילו יעזור במשחק ההגנה והלחץ הגבוה.
בשלב זה בעמדת החלוץ ניתן לפתוח עם שהר, כאשר האסלביינק וקאריו יחכה על הספסל. ובקישור, במידה שבכר ירצה קישור הגנתי חזק, יפתח כמו במשחקים הקודמים עם השלישייה של קהבא-קלטינס-שמיר. אם ירצה קישור התקפי יותר יוכל לפתוח עם קלטינס-שמיר-ספורי (או ממן כאשר יחזור), ואפילו יוכל לוותר על שחקן קישור ולפתוח עם שהר כאשר האסילבנק מאחריו ב־4־4־2.
ברק בכר
צילום: ראובן שוורץ
מומלצים