בנק המטרות של בלבול / פלג בחמישי
במשך חצי עונה דיבר מאמן מכבי חיפה על מטרה ברורה: "אירופה". 1 באוגוסט בקושי הגיע, וכבר יש לו יעד חדש: "הליגה"
הבלוף
אלופי אירופה ל-360 דקות
"המטרה היא להחזיר את החיוך לאוהדים ולבנות תשתית לשנים הבאות. אני לא אצא בהצהרות כרגע, אולי בעוד חודש־חודשיים נשנה את המטרות". ככה אמר מרקו בלבול בתחילת ינואר, זמן קצר לאחר חזרתו למכבי חיפה (שהייתה מרוחקת שש נקודות בלבד מהמקום השלישי). כמה ימים לאחר מכן הודחה הקבוצה מהגביע על ידי בני־סכנין, ובלבול הבהיר: "אף אחד לא הגדיר את הגביע כמטרה". גם אף אוהד לא יצא מדוחא עם חיוך. חוץ מאלה של סכנין.
לבלבול, תלמידו של אברם גרנט, אין שום בעיה להמטיר מטרות. בעיקר כשהן עמוקות ורחוקות (בניית תשתית) או שאינן נראות בסטטיסטיקה (אוהדים מחייכים). לעיתים הוא חושף מטרות רק בדיעבד. כשהפלייאוף העליון עדיין לא הובטח הוא הצהיר: "המטרה שלנו היא לעבוד קשה ולהשתפר ממשחק למשחק", וכשזה סוף־סוף קרה הודיע: "פלייאוף עליון זו מטרה יפה אחת שהצלחנו להשיג".
עם הביטחון באות גם הקלישאות הגנטיות. "אנחנו בונים קבוצה עם הדי־אן־איי של מכבי חיפה", הוא בישר לאומה, בעיצומו של תהליך הזרקת ההורמונים מבני־יהודה. האלכימאי בוני גינצבורג, שניתח בגביע הטוטו השבוע את "הדי־אן־איי של הפועל רעננה", בטח התרשם עמוקות.
אבל ה־מטרה של בלבול נחשפה רק בתחילת חודש מארס, עם תום העונה הסדירה. מכבי חיפה התייצבה במקום השני (22 נקודות פחות מהמוליכה), והמאמן אזר אומץ והודיע: "חשוב מאוד למועדון להיות באירופה". באפריל הוא כבר לקח את זה על עצמו: "המטרה שלי היא להוביל את מכבי חיפה לאירופה", ובמאי הקדיש את היבשת לאוהדים: "לקהל הזה מגיע אירופה. הגשמנו את המטרה שהצבנו לעצמנו באמצע העונה - להגיע לאירופה".
דיבורים על "אירופה" שמתחילים באמצע העונה, בקבוצה כמו מכבי חיפה, הם גניבת דעת. אין שום סיבה שמועדון כזה, עם תקציב, קהל ואצטדיון כאלה, לא ייאבק על הדבר הכי חשוב לאוהדים: אליפות. מכבי ת"א לקחה אותה בהליכה לא בזכות היותה אימפריה דורסנית וסוחפת, אלא בעיקר בגלל ההתרסקות של יריבותיה, ואין כמו יריבה צנועה מרומניה כדי להמחיש את העניין.
אבל במכבי חיפה - ששיחקה פעם נגד הקבוצות הגדולות באמת באירופה - התרגלו לאבד עניין בליגה המקומית בשלב מאוד מוקדם, וטורניר מוקדמות הליגה האירופית מוצג כהישג. ואז, אחרי מחנה אימונים (באירופה) ביוני, ושני משחקים מול יריבה אלמונית ביולי, באה יריבה קצת יותר רצינית ונגמר הסיפור. חמישה חודשים של דיבורים על "אירופה" הגיעו לקיצם כבר באמצע הקיץ, ומה אמר בלבול? "המטרה כרגע היא הליגה". ברור, אחרת איך נגיע לאירופה?
הנזק
ברקוביץ' עזב, התעלולים נמשכים
בספטמבר שעבר, כשניר ברקוביץ' קירטע בהפועל ראשל"צ והסכסוך עם האוהדים הסלים, איל ברקוביץ' רקח עבורו דיל: האח הקטן יעבור לאמן בהפועל ר"ג, שרצתה להחליף את מאמנה דני גולן. מכיוון שהמסחרה נעשתה מעל ראשו של גולן, הוחלט כי יוצע לו לאמן בראשל"צ, בתנאים שקיבל בר"ג. אם יסרב, נאמר בהסכם, ישלמו ראשון וברקוביץ' את שכרו עד תום העונה, באמצעות הפועל ר"ג. העיקר שאח שלו יצא מרוצה. גולן אכן סירב, הברדק הברקוביצ'י המוכר החל, ראשון לא שילמה, ור"ג הגישה תביעת בוררות.
בחודש שעבר קבע הבורר מטעם ההתאחדות, עו"ד ערן שמעוני, כי על ההתאגדות לתרבות גופנית בראשל"צ להעביר לר"ג 108 אלף שקל, בשישה תשלומים, החל מה־10.7.19 - ודומה היה שכל האחראים לעסקה המכוערת באו על עונשם. הפועל ראשל"צ חויבה לשלם עבור מאמן שלא עבד אצלה, ר"ג קיבלה הרבה פחות מהסכום שדרשה, ואת שתיהן אימן ניר ברקוביץ'.
אלא שהסאגה, שהחלה כזכור בבישול של ברקוביץ' לאחיו, לא תמה. התשלום הראשון של ראשון לא הועבר בזמן שנקבע, ר"ג התלוננה למינהלת הליגות, ורק אז הואיל מנכ"ל ראשל"צ להעביר לה 18 אלף שקל, בצ'ק דחוי לתאריך 10.8.19. כך נראה הכדורגל שלנו, מלא בטיפוסים דוחים.
החלטוריסט
אריה מתזז מגני תקווה לקטמון
הפועל קטמון, מועדון עם חזון, מינתה העונה מאמן חדש, זיו אריה. "אני מרגיש שהגעתי למקום שהכי מתאים לי ברעיונות, בדרך המקצוענית ובסביבת העבודה", אמר המאמן שעבד בעונה שעברה בבית"ר ת"א/רמלה. שלושה שבועות לאחר מכן, סביבת העבודה שלו גדלה מאוד.
זיו קיבל ג'וב גם במועצה המקומית שלו, גני תקווה - במכרז של החברה העירונית לפיתוח - כמנהל במשרה מלאה של מועדון הכדורגל שמפעיל מאות ילדים. ההורים, שערכו עימו פגישת היכרות, טוענים שאמר להם (ביושר) כי העסקתו במועצה היא הגב הכלכלי שלו, ואף הדגיש: "העבודה העיקרית שלי זה קטמון. השאיפה שלי לאמן בליגת העל".
שלום זיו, זה נראה לך רציני?
"זה לא בדיוק מה שאמרתי. גם קטמון וגם גני תקווה מודעים למה שאני יכול לתת בכל מקום".
ומה עם הרצינות כלפי הילדים וההורים?
"נבדוק במבחן הזמן אם זה רציני או לא. בעוד שלושה־ארבעה חודשים נוכל לענות לך ולהורים".
הרבה זמן להמתין, במיוחד כשזה על חשבון הילדים, וסיבה טובה לפנות למועצה שלקופתה הם משלמים. "זיו עובד אצלנו חמישה ימים בשבוע, שמונה שעות ביום", הסביר לי אלעד שמעונוביץ, סמנכ"ל משאבי אנוש במועצה בגני תקווה. "הוא נמצא גם במשחקים בשישי ושבת".
להורים הוא אמר שאצלכם זה העיסוק המשני שלו.
"רוב האימונים מסתדרים בלוחות הזמנים גם בקטמון. הבנאדם אמר שהוא יכול לעשות גם את זה וגם את זה".
לעובדי רשות מקומית במשרה מלאה אסור לעסוק בעבודות אחרות, פרט למקרים חריגים.
"הייתה לנו הזדמנות להביא את אחד האנשים הטובים בתחום כדורגל הנוער, ושם כזה לא מגיע לגני תקווה כל יום"...
דווקא כן, כי הוא מתגורר ביישוב.
גם לקטמון, שם כזה מגיע עכשיו כמעט כל יום. "מה זה הכדורגל של זיו אריה?" נשאל לא מזמן המאמן החדש בראיון לאתר הרשמי של המועדון. "במילה אחת פשוטה - גווארדיולה" השיב אריה. "שהכדור יזוז הרבה על הדשא, שיהיה משחק צירופים ושהשחקנים יחליפו מקומות"... בחילופי מקומות הוא מבין.
ואחרי שמאמן מכבי פ"ת, גיא לוזון, הצהיר בעבר שהמודל שלו הוא יורגן קלופ, אפשר לפתוח יומנים ולרשום: 8 בנובמבר, קרב מוחות, קלופ נגד גווארדיולה בטדי. איך אמר פפ מגני תקווה: בעוד שלושה חודשים נדע.
המזגזגים
איגוד הטניס ומנסדורף בפריילוף
"הצטרפותו של עמוס מנסדורף לצוות המוביל מהווה הצבעת אמון בדרכו החדשה של איגוד הטניס", אמר יו"ר האיגוד יוני ירום בשבוע שעבר. "מינויו של עמוס הוא בשורה לענף", בישר המנכ"ל אבי לחיאני. "אני נרגש
וגאה לקבל את תפקיד המנהל המקצועי", התפעם חתן השמחה בכבודו ובעצמו.
"עמוס מנסדורף מסיים את תפקידו לבקשתו ומסיבותיו הוא. במקומו יצורפו אנשי מקצוע ראויים ומנוסים", נמסר בהודעת הפרידה שפירסם האיגוד בשנה שעברה, והיה גם הסבר: "מאז בחירתם של ההנהלה והיו"ר החדשים וכניסתו של המנכ"ל לחיאני, מתנהל תהליך התייעלות".
"אני לא חושב שהתוכנית של האיגוד תביא תוצאות ושהיא יכולה להתמודד עם מה שקורה בעולם", הסביר אז מנסדורף. "אין כל כך הצדקה להחזיק אותי כי אני בנאדם שעולה כסף, ובמסגרת של האיגוד אין כל כך עם מי לעשות את העבודה. מתסכל לעבוד בתנאים כאלה. אני לא אוהב פריילוף".
אז איך שלושתם התהפכו תוך קצת יותר משנה? לא ברור, אבל לאור הכישלון המתמשך בענף החולה, אולי הגיע הזמן להחליף את יו"ר האיגוד, ד"ר ירום, שהיה עד לא מזמן גם יו"ר איגוד האופניים. כלומר, אוהב פריילוף.
מילה זו מילה
"כשיש היררכיה בין גברים לנשים הן הרבה יותר נהנות. אישה יכולה לעבוד עד שעה אחת, ויש לה לעשות משק בית". יעקב בוזגלו, מחבר האפוס "הילד ענק, האבא חיידק". והאמא? מנקה אבק.