לא רק הבן של: עמנואל שארפ כבר כוכב
הוא נמשך אל הכדור הכתום מאז שהיה תינוק, כמו שאפשר היה לצפות מהבית שבו גדל. הזינוק המטאורי לעמדת כוכב נבחרת הקדטים הפתיע רבים - אבל לא את אבא שלו. כוכב נבחרת הקדטים לא נבהל מהצל של כוכב העבר - ומבחינתו העתיד כאן
לקראת סיום המשחק בין נבחרת הקדטים לצפון מקדוניה באליפות אירופה באיטליה, עמנואל שארפ דהר לסל, עלה לצעד וחצי והצליח לסחוט עבירה. הגארד היה בטוח שגם קלע שתי נקודות במהלך והתכוון ללכת לעונשין לזריקה אחת. אלא שאז ראה שהשופט מסמן לשתי זריקות. שארפ לא הבין מה קרה עד שאחד מחבריו לנבחרת הסביר לו שהכדור לא נכנס. "איך זה יכול להיות?", סינן הנער שחי בפלורידה, אבל עד גיל תשע גר בישראל עם אביו. אם השם נשמע מוכר, אתם לא טועים - מדובר באחד מחמשת ילדיו של דריק שארפ, קפטן מכבי תל אביב.
"עמנואל הוא ללא ספק 'גניבה', הבאנו אותו משום מקום", מספר ראש האגף המקצועי באיגוד הכדורסל עמוס פרישמן. את הקשר הראשוני עם האיגוד יצר אחיו די.ג'יי, שמשחק בהפועל גליל עליון ובעבר היה גם בנבחרות הצעירות. די.ג'יי פנה לערן עטיה, המתאם באגף המקצועי וסיפר לו על אחיו. במקביל, דריק שלח סרטונים של בנו מככב במדי קבוצת תיכון בלייק אותה הוא מאמן, ושלושה שבועות לפני האליפות עמנואל הצטרף לקדטים.
באיגוד ידעו עוד לפני הגעתו כי לסגל הקדטים יהיה קשה לשרוד בדרג א'. בניגוד לאליפות עד גיל 20 וגם זו עד גיל 18, אליהן לא כל הכוכבים הגדולים מגיעים, את זו של עד גיל 16 לא מפספסים. סקאוטים מה-NBA ומהקבוצות הגדולות באירופה שורצים בכל פינה מאחר שבגיל הזה חלק מהשחקנים עדיין לא מוכרים.
"לא אשקר, המטרה המרכזית שהצבנו לצוות ולשחקנים היא להישאר דרג", מוסיף פרישמן. "עוד לפני שעמנואל נחת הם עשו עבודה יוצאת מן הכלל והיו מכוונים משימה. ברגע שהוא הצטרף הם קיבלו תוספת כוח משמעותית. הכי חשוב מבחינתנו זה שהוא לא נחשב למתאזרח מבחינת פיב"א, הוא גם נולד פה וגם החל לשחק בנבחרות בגיל צעיר. המשמעות היא שבמידה וישחק בנבחרת הבוגרת הוא לא יהיה מתאזרח (כל נבחרת מוגבלת למתאזרח אחד בסגל), אלא מקומי לכל דבר".
את הדרך לישראל עשה עמנואל לבדו. "עברתי כמה שחקנים שהגיעו מארה"ב כדי לשחק בנבחרות הצעירות", מספר עטיה. "ועמנואל הוא באמת ילד מיוחד. ככה לבד לעזוב את ארה"ב בגיל 15 ולעשות שתי טיסות קשות לבד, זה מראה על רצון ומחויבות".
"אלוהים נתן לו מתנה"
בשני המשחקים הראשונים באליפות שארפ הצטיין. ב-56:76 על לטביה קלע 19 נקודות, וב-90:99 נגד צפון מקדוניה תפר לא פחות מ-35. מבחינת איכויות אין ספק שמדובר בסקורר, אחד שמייצר לעצמו לבד, מסוכן מכל טווח, וגם כזה שמנצל את ממדי גופו העדיפים על פני רוב שחקני היריבות כדי לסחוט המון עבירות (נגד המקדונים הוא הלך לקו לא פחות מ-23 פעמים!). פרט חשוב נוסף הוא שמבחינת גיל, עמנואל יכול לשחק גם בקיץ הבא בקדטים.
לצד היתרונות, לשארפ יש גם כמה חסרונות בולטים לעין אותם הוא יצטרך לשפר כדי להפוך לשחקן טוב יותר. המרכזי הוא בחירת הזריקות שעדיין צריכה ליטוש. האחוזים שלו מהשדה בניצחון על המקדונים מבטאים זאת בצורה הטובה ביותר - 1 מ-12 מחוץ לקשת, 8 מ-29 מהשדה. בנוסף, סגנון המשחק האמריקני שלו, פוגע לא פעם בשטף של שאר השחקנים, ובכלל של הקדטים. תוסיפו לזה את העובדה שבשלושת המשחקים עד עכשיו הוא מסר ביחד רק שני אסיסטים, ותבינו שיש לו עוד דרך ארוכה לעבור.
לאביו דריק היה ברור שעמנואל יהיה שחקן כמעט מהרגע בו יצא מבטן אמו: "הוא התחיל לשחק כדורסל בערך מהרגע בו נולד. אני זוכר אותו מנסה לכדרר את הכדור כשהוא עוד לבש חיתולים. זה גם הזמן שהבנתי שהוא יכול להיות שחקן מיוחד. כמה ילדים אתה מכיר שמכדררים את הכדור בגיל שהם עוד עם חיתולים?".
מה אתה חושב שמיוחד בו כל כך?
"יש לו אופי וכריזמה. הוא תמיד חיובי ומשחק עם המון תשוקה ונשמה. יש לו חוש למשחק ואינסטינקטים שעוזרים לו לתת את המקסימום. יש לו דברים במשחק שאי אפשר ללמד. אלוהים נתן לו מתנה. לזה צריך להוסיף גם את מוסר העבודה שלו".
שארפ האב מספר על רגע אחד שזכור לו מאוד מתחילת הדרך של בנו עם הכדור הכתום: "בגיל שבע הוא נבחן כדי להיכנס לקבוצת הילדים של בני הרצליה. בדרך כלל בגילים האלה לא נותנים צ'אנס לילדים, אבל שכנעתי את רוני קאן שהיה מנהל המחלקה שעמנואל מספיק טוב כדי להתחרות עם שחקנים שגדולים ממנו בשלוש שנים. אחרי אימון אחד לרוני זה הספיק והוא צירף אותו".
דרך אגב, למרות שהוא עוד לא בן 16, שארפ כבר קיבל מספר הצעות למלגות מאוניברסיטאות. אחת מהן היא פלורדיה, סוג של סגירת מעגל עבור הבן. "בגיל תשע עמנואל כתב לעצמו מכתב בו ציין שהוא רוצה לשחק כדורסל באוניברסיטת פלורידה כשהוא יהיה גדול. ובחודש שעבר החלום התגשם כשקיבל את הצעת המלגה הראשונה שלו – והיא הייתה מאוניברסיטת פלורידה".
מה עם העברית, מותק?
בנבחרת התאהבו בעמנואל מהרגע הראשון. דמיציאן סיפר על ההתאקלמות שלו: "לשמחתי יש לסיפור הזה שני צדדים ושניהם חיוביים. הראשון זה הוא. יש לו אישיות יוצאת מהכלל והוא התחבר מצוין. בצד השני החבר'ה קיבלו אותו נהדר ותוך שלושה שבועות ההשתלבות שלו נהדרת וחלקה".
למרות שעזב את הארץ בגיל תשע, עברית הוא לא ממש זוכר, רק מילים בודדות. בקדטים מספרים שהוא כל הזמן מנסה ללמוד, והמילה האהובה עליו היא 'מותק'. דריק מוסיף: "הוא לא מדבר עברית, אבל לומד מהר. אמרתי לו שינסה ללמוד כמה שיותר בזמן שהוא עם חבריו לנבחרת".
בראיון שנתן עמנואל יחד עם אביו לפני מספר חודשים ל'טמפה ביי טיימס' סיפר על רגע מצחיק שחווה באחד הקניונים הקרובים לביתו: "הגעתי לקיוסק במקום, ושמעתי את המוכר מדבר בעברית. לא הבנתי מה הוא אומר, אבל קלטתי שזה עברית. פניתי אליו והתחלנו לדבר. שאלתי אותו אם הוא מכיר את אבא שלי והוא השתגע. בשלב מסוים סיפר לי ששנינו היינו במסיבת יום הולדת כשהייתי תינוק והוא אפילו החזיק אותי. זה היה קצת מפחיד".
לעמנואל יש אח שגדול ממנו בשנתיים, גבריאל. גם אותו ניסתה המשפחה להכניס לכדורסל הישראלי כשהציעה אותו לנבחרת הנוער. באיגוד
חשבו והבינו שהשנתון המדובר מספיק חזק ואין צורך בעוד חיזוק, ואכן הנבחרת עשתה את העבודה, זכתה באליפות אירופה דרג ב', ושבה לדרג הבכיר. דריק עדיין לא מוותר על האפשרות שגבריאל ילבש גם כן את המדים הלאומיים: "בקיץ הבא אנחנו מתכננים שהוא ייבחן וינסה להיכנס לסגל".
עד אז לעמנואל ולקדטים יש משימה חשובה מאוד היום (22:00), והיא לנצח את קרואטיה בשמינית גמר אליפות אירופה, להעפיל לשמונה האחרונות ובכך להבטיח לשנה נוספת את המקום של ישראל בדרג א'.
לפנייה לכתב/ת 
