100 סיבות להתרגש: הפוטבול חוזר

בסיומו של הסופרבול הקודם, בו טום בריידי וההגנה של ניו אינגלנד ניפנפו הצידה את הראמס – אחת הטוענות לכתר המרשימות ביותר שפגשו את הפטריוטס בעשור האחרון – אין ספק שדכדוך מסוים נחת על שונאי בריידי ואוהדי כל קבוצה אחרת. קוורטרבק קשיש, משחק ריצה שלוקה בחסר לעומת גדולות אחרות, כלי התקפי ענק בסוף הקריירה, ואיכשהו, הפאטס עדיין ניצחו בקלות יחסית.

התשובה הייתה קיץ מטורף מבחינת העברות ודרמות. במחי טרייד לפה ולשם מאזני הכוחות השתנו בצורה ניכרת, כשלא מעט קבוצות מרגישות שיש להן את מה שדרוש כדי לסיים כאלופות את עונתה ה-100 של ליגת ה-NFL. אבל בסופו של דבר, הכל מתרכז סביב ארבע שאלות מרכזיות, שתיים בכל אזור.

בייקר מייפילד, טום בריידי, פטריק מהומס(צילום: גטי אימג'ס, EPA)

האם קנזס סיטי מוכנה למהפך ב-AFC?

בריידי כבר בן 42, רוב גרונקובסקי פרש, סוני מישל בשנתו השנייה הוא פוטנציאל מצוין – אבל האם הוא יכול למשוך עונה שלמה בתור רץ מוביל שיכול לעזור להוריד לחץ ממשחק המסירות? ובכלל, בלי גרונק או חיזוק בעמדות התופסים, בריידי יכול להסתמך רק על ג'וליאן אדלמן ועל כך שג'וש גורדון לא ימצא דרך חדשה לחבל לעצמו בקריירה ויחזיק עונה שלמה וטובה. כן, בדרך כלל ניו אינגלנד מוצאת פתרונות לכל הבעיות הללו, אבל לקנזס סיטי יש סיבה להאמין שהיא יכולה להשתלט על ה-AFC העונה.

העונה עוצרת הנשימה של פטריק מהומס והצ'יפס הסתיימה בגמר ה-AFC בהפסד ביתי לניו אינגלנד אחרי מאבק אגדי, אבל ב-NFL כמעט אין דרך להצליח בפלייאוף בלי טראומה מהעבר. זו צריכה להיות הטראומה שתניע את הצ'יפס.

סוף השושלת? טום בריידי(צילום: רויטרס)

היו לה מספר חודשים לשכוח לגמרי מקארים האנט, הרץ המעולה שנזרק במהלך העונה בגלל הסרטון בו תקף אישה. עזיבתו השפיעה בבירור ובאופן מיידי במהלך המשחקים שאחרי עזיבתו, אבל דמיאן וויליאמס הראה שהוא יכול לנצל את השיטה ההתקפית כדי לרוץ בהצלחה באותם המסלולים, וממש לפני פתיחת העונה הצ'יפס צירפו את לשון מקוי הוותיק, שיכול להוסיף עוצמה. המטוס האנושי טייריק היל יחכה בידיים מוכנות למסירות של מהומס, הטייט אנד הטוב בליגה טראוויס קלסי יהיה בלתי ניתן לשמירה כהרגלו, ואולי סמי ווטקינס שהגיע מהראמס יתחיל לממש את ההבטחה.

העונה של מהומס הייתה טובה מדי מכדי שתהיה עניין חד פעמי. הוא כאן כדי להישאר ולהשתלט על הליגה. אבל עכשיו כשהוא כבר לא הפנומן הצעיר והטרי שכולם מתלהבים ממנו, אלא שחקן עמוס בציפיות, ה-MVP של הליגה צריך למצוא דרך להישאר יציב כדי לקחת את הביתיות, בזמן שהוא מריץ בראש את הדרך בה יתגבר על האיום התמידי של ניו אינגלנד בשלבי ההכרעה.

האם קליבלנד היא הדבר האמיתי?

הקבוצה שהפכה לסמל של פוטבול כושל, עלוב ותבוסתני הצליחה להתחבר סוף סוף ליחידה מאיימת בזכות הבחירה של בייקר מייפילד בשנה שעברה. הוא ניצח במאבק בחדר ההלבשה את המאמן יו ג'קסון שלא נתן לו חופש יצירתי, וברגע שהתחולל השינוי בצוות המקצועי מייפילד הראה סימנים שמעידים על כך שיוכל להיות אחד הקוורטרבקים הטובים בליגה השנה. הבראונס סיימו את השנה עם חמישה ניצחונות משבעה משחקים, וכמעט השתחלו באופן סנסציוני לפלייאוף.

עם מנהיג איכותי ביד, קליבלנד הלכה על כל הקופה, וניצלה את קבלת ההחלטות האיומה של הג'איינטס כדי להשיג פרס מדהים בדמות אודל בקהאם ג'וניור. מייפילד הצליח להתניע התקפה אפורה במיוחד, ואפשר רק לדמיין מה יעשה עם אחד התופסים האטרקטיביים בליגה. יש פה פוטנציאל לשילוב הרסני בין מוסר לתופס, שיהיה אחד הגדולים בליגה.

התגלה כמנהיג אמיתי. בייקר מייפילד (צילום: MCT)

גם ההגנה התחזקה, והטייט-אנד דייויד אנג'וקו ובמיוחד הרץ ניק צ'אב צמחו לצד מייפילד כשחקנים איכותיים, אבל מעניין לראות מה יקרה עם האנט. אותו קארים האנט שהצ'יפס זרקו וקליבלנד לא היססה להחתים. הוא מושעה לשמונה משחקים והתדמית שלו פגועה, אבל אם הקבוצה תקבל באמצע העונה את האנט האקספלוסיבי של תחילת הדרך, יכול להיות שהיא תשתדרג למועמדת לאליפות.

זה AFC שהולך ומשתנה. כנראה שניו אינגלנד שוב תיקח את המזרח בגלל הסתמיות של היריבות (לוויאון בל עוד צריך להוכיח אחרי שנת השביתה שהוא מסוגל לשקם לבדו את הג'טס), בדרום אינדיאנפוליס תתמוטט בגלל הפרישה הכואבת של אנדרו לאק שלא התגבר על הפציעות, טנסי מיצתה את עצמה בסגל הנוכחי וליוסטון יכאב בלי הרץ למאר מילר שגמר את העונה. המערב שייך לצ'יפס. ובצפון? לקליבלנד נמאס להיות מושפלת. בן רות'ליסברגר, שכנראה מתקרב לפרישה, מוקף בצוות מסייע מאיים פחות מאשר בעבר, בלי בל ואנטוניו בראון (חתם באוקלנד), ופיטסבורג פגיעה. סינסינטי בדרך למטה, ובולטימור עוד צריכה להוכיח שאפשר להגיע רחוק עם הניסוי המטורף של למאר ג'קסון, קוורטרבק שרץ ברמה חדשה עבור שחקן בתפקיד, אבל לא מוסר טוב מספיק. זה הזמן של הבראונס להשתלט על הבית ולצבור ביטחון.

ההגנה תביא את שיקגו וסיאטל רחוק?

שיקגו סבלה במשך זמן רב מחוסר ההישגיות של ג'יי קאטלר והדומיננטיות של גרין ביי, וכשהפקרס התחילו לגמגם, פתאום מינסוטה תפסה מומנטום ב-NFC צפון. אבל בשנה שעברה הברס סוף סוף מצאו את הנשק האולטימטיבי שלהם. עם חליל מק כעוגן, ההגנה של שיקגו הפכה לדבר מפחיד במיוחד. היא ספגה 17.6 נקודות למשחק בלבד, כולל שישה משחקים של 10 נקודות ומטה. שניים משלושת המשחקים בהם ספגה הכי הרבה הסתיימו בהארכה.

אבל אז הגיע הפלייאוף. שיקגו הצליחה להגביל את פילדלפיה במשחק הוויילד קארד הביתי, אבל שיחקה חלש מאוד בהתקפה והפסידה 16:15. אין סיבה לחשוב שמשהו משני ההיבטים ישתנה: שיקגו מגיעה עם ההגנה הכי מפחידה בליגה, אבל גם עם שיפור נוסף שמיצ'ל טרוביסקי צפוי להציג, אין לו מספיק מטרות טובות. עד לאן אפשר להגיע ככה הפעם? בבית הצפון היא עדיפה על דטרויט, אבל ארון רוג'רס ודבנאטה אדמס הם שילוב אדיר בגרין ביי, ומינסוטה מאוזנת וחזקה.

עדיין אחד הטובים בליגה בתפקידו. ארון רוג'רס (צילום: רויטרס)

המצב של סיאטל דומה. צוות התופסים שלה מפוקפק מאוד, ולצד בעיות הפציעות של הרצים ראסל ווילסון לוקח על עצמו הכל – ולא יהיה מפתיע לראות אותו מתישהו זורק כדור לעומק המגרש ורץ לתפוס אותו. אבל יש לסיהוקס הגנה שוברת שוויון, שבמהלך גאוני צירפה השבוע את ג'דביאון קלאוני מיוסטון, הבחירה הראשונה בדראפט 2014 ומישהו ששכח את כל בעיות הכשירות ויכול להיות שחקן מפתח.

בבית המערב מחכה לה הנבחר הטרי במקום הראשון, הקוורטרבק קיילר מארי של אריזונה, אבל עד שהוא ייכנס לעניינים ייקח זמן. האתגר האמיתי הוא סן פרנסיסקו המשתקמת ובעיקר הראמס. אם סיאטל תשתק את אל-איי בשני המפגשים הפנימיים, ותשיג את הניצחונות בדרך שלה, היא תוכל להשתחל לפלייאוף שם הגנות מדברות חזק יותר.

מי יעצור את הראמס?

אולי סיאטל עליה בדיוק דיברנו, אבל בעיקרון, אל-איי בנויה לאליפות, ולא רק זה, אלא לשושלת. זה היה אמור לקרות לפני מספר חודשים, אבל הראמס נחנקו ברגע האמת. דיברנו על הטראומה של קנזס סיטי? לראמס יש טראומה משלהם מניו אינגלנד, והם רוצים לפרק.

ה-NFC מלא בקבוצות דומות, שאפשר להגדיר כ"חזקות עם יותר מדי סימני שאלה". זה נכון לגבי גרין ביי, דאלאס שהתעסקה כל הקיץ בשביתה האיטלקית של זיק אליוט שקיבל חוזה משופר פסיכי, בטח קרוליינה שלעולם אין לדעת מה תקבל ממנה בערב נתון. בנוגע לראמס אין שום שאלות. ההגנה מעולה, ואתם לא רוצים להיכנס לדו קרב התקפי מול ג'ארד גוף וצוות התופסים העמוק ביותר בליגה.

הגנה מפחידה. שחקני לוס אנג'לס ראמס(צילום: AP)

כפי שהדברים נראים, אם לא תהיה הפתעה יוצאת דופן, הסיכון המשמעותי הוא דרו בריז. לניו אורלינס הגיע לשחק בסופרבול האחרון, אבל טעות השיפוט הקשה בסיום נתנה את הכרטיס לראמס. לא יהיה מפתיע לראות אותן שוב בגמר ה-NFC, אבל שוב מגיע סימן שאלה: למרות מה שהראה בעונה שעברה, בריז יהיה בן 41 בינואר. הסיינטס איבדו לבולטימור את מארק אינגרם, כך שהעומס על אלווין קמארה במשחק הריצה יגדל, ובריז אילתר לא מעט כשמצא תופסים אלמוניים, מה שלא יכול להחזיק כשיטה. עוד עונה כזו, וניו אורלינס יכולה לזכות באליפות. ירידה ביכולת, והראמס שוב יהיו תלויים רק בעצמם.

הימור לסופרבול: הפעם הראמס יתקנו ויזכו, אחרי שישתיקו את מהומס וקנזס סיטי בסופרבול במיאמי.