שמעון הדרי: "תקעו לי סכין בלב"
מאמן הפועל אום אל-פאחם לא האמין שזה קורה לו – פעמיים. בהתחלה כשקיבל הודעת פיטורים ("ב-33 שנות קריירה לא עברתי דבר כזה משפיל") ואחר כך כשהוחלט להחזיר אותו ("אני פרח מוגן במגזר"). איך הוא עבר את היום הסוער ומה גרם לו להתקרב לדת
יום ראשון האחרון, 22:20, כשעתיים בלבד אחרי ההפסד 3:2 להפועל ר"ג, שמעון הדרי מקבל טלפון ממוחמד אבו־שלמה, יו"ר הפועל אום אל־פאחם, שמודיע לו אחרי שני מחזורים בלבד: "שמעון, אנחנו לא עומדים בלחץ הקהל, אתה מפוטר".
יום שני, 13.00, המאמן ההמום שהעלה את אום אל־פאחם לליגה הלאומית, מגיע להיפרד מהשחקנים שלו ולסגור את הנושא הכספי, אבל במקום זה הוא מקבל מהפך בעלילה. ההנהלה חוזרת בה מהודעת הפיטורים ומעדכנת אותו: "אנחנו מתנצלים, אתה נשאר". ליגה לאומית 2019/20 מציגה: מעמד המאמן – בדיחה.
"הייתי בהלם מוחלט", משחזר הדרי בראיון ל"ידיעות אחרונות". "הרגשתי שתקעו לי סכין בלב. לא ציפיתי לדבר כזה מראשי אום אל־פאחם".
פוטרת, הוחזרת – מה קורה פה?
"זו לא בדיחה, זו המציאות. ככה זה כשהאמוציות משתלטות על השכל הישר של הנהלות הקבוצות. זה קרה לאבו־שלמה היו"ר, הוא התקשר אליי סמוך לחצות ואמר לי שהוא לא עומד בלחץ מול הקהל העצום של אום אל־פאחם ושהוא מפטר אותי. אמרתי לו 'בסדר, אני לא רואה בעיה בזה', הגעתי לפגישה ביום שני כדי לסגור את העניינים הכספיים ואז לפתע הוא חזר בו".
וזה בסדר מבחינתך?
"אני מבין אותם, אבל ממש לא מצדיק את ההתנהגות הזאת. אחרי כל כך הרבה שנים הם חייבים לדעת לעמוד בלחצים, הם צריכים להתנהג כבעלי קבוצה ולא כאוהדים. אבל זה תהליך, צריך לנשום אחרי הפסד ולא לקבל החלטות כשהכל רותח ואחרי יום להבין שהמאמן הוא לא הבעיה שלך".
"אני בעבודה שם את הלב שלי"
ספר מה עבר לך בראש כשקיבלת את ההודעה שאתה מפוטר?
"הייתי בהלם מוחלט. בשלושים ושלוש שנות קריירה לא עברתי דבר כזה משפיל, שיפטרו אותי אחרי שני מחזורים בלבד מתחילת העונה. אני חייב לציין שבשנה שעברה, כשקיבלתי את אום אל־פאחם אחרי המפץ הגדול, אחרי שמאמן ושישה שחקנים עזבו – ובנוסף הקבוצה הייתה עם מינוס שתי נקודות – לא חשבתי לרגע שיקרה דבר כזה. קיוויתי וציפיתי שברגעים הקשים נדע להיות יחד. לא לקבל החלטות כאלה ואז לחזור בך".
אתה נשמע נסער.
"נפגעתי מאוד. אני בעבודה שם את הלב שלי. אני אוהב את הקבוצה, הבעלים, האוהדים. הרגשתי שתקעו לי סכין בלב. אני משתדל לעשות עבודה של שגריר, של דו־קיום, וחבל שדברים כאלה קורים, זה גורם לי להיגעל מהכדורגל. שמתי לעצמי גדרות, גבולות. לא רוצה שעסקנים יתערבו לי בעבודה. אני יודע לקחת אחריות, לא צריך שיפטרו אותי. יודע מתי אני הבעיה, יודע מתי לקום ולעזוב. כל הנושא המקצועי עליי – לטוב ולרע. באום אל־פאחם לומדים דברים תוך כדי תנועה, לא חששתי לרגע ללכת הביתה. אם מאתיים אוהדים הצליחו לעשות רעש ולגרום ליו"ר לפטר, אז תבין את המצב".
מה זה אומר על מעמד המאמן בכדורגל שלנו?
"תחלופת המאמנים בישראל היא משהו לא שפוי, ובמגזר הערבי זה בכלל שיגעון. מה זה קוצר הרוח הזה? סכנין החליפה בעונה שעברה שישה מאמנים, אחי נצרת והפועל איכסל שלושה, בני־לוד שניים. אם נרד לליגות נמוכות יותר, זה בכלל קרנבל של פיטורים. אני הייתי מחוץ לסטטיסטיקה, אימנתי את אחי נצרת חמש שנים, בטמרה שלוש שנים, אני פרח מוגן במגזר. אני ויוסי אבוקסיס שוברים את הסטטיסטיקה של המגזר".
הסבירו לך למה הם החליטו לחזור בהם מהפיטורים?
"באתי ואמרתי להם 'בואו נכבה טלפונים, אף אחד לא מקליט, ניפרד יפה'. הם ניסו לדבר על כדורגל, מה קורה בקבוצה, אמרתי להם 'פיטרתם אותי ואני לא מעוניין לדבר מקצועית'. כולם ראו בעיניים שהיינו צריכים להוביל על ר"ג 0:3 בהפסקה, אבל לפעמים המזל משחק בצד השני. אנחנו מציגים כדורגל חיובי אבל סובלים מעודף נאיביות. מפה ולהגיד למאמן 'אתה מפוטר' הדרך ארוכה. לי, לשמעון הדרי, זה לא מגיע אחרי מה שעשיתי בעונה שעברה. לכל מאמן מגיעים מינימום עשרה מחזורים כדי שהקבוצה תרוץ. אמרתי להם: 'אני לא מבין מאיפה קבלת ההחלטות ההזויה הזו'. הם הבינו שטעו ושהלחץ רק פוגע בהם. אמרתי להם שהרחוב לא יכול לנהל קבוצת כדורגל".
"אני לא נמצא במקום של אגו"
אם כל כך נפגעת, למה הסכמת לחזור?
"אני לא נמצא במקום של אגו. הסתכלתי עניינית, מאמין שאני יכול לקחת את הפועל אום אל־פאחם למקום טוב בליגה. מאמין גדול במערכת, ועם הניסיון שלי אנסה לכוון אותם למקומות טובים
יותר".
מהם המטרות והתנאים שההנהלה הציבה לך בתחילת העונה?
"להשאיר את הקבוצה בליגה הלאומית ולהשתדל להתברג לפלייאוף העליון – ואני מחויב לזה. אם זה לא ילך - זה כישלון שלי, לא שלהם".
ספר קצת על היחס שאתה מקבל באום אל־פאחם.
"אין דברים כאלה. כשהם שמעו שיש הפגזות בצפון הם הציעו לי לבוא לאום אל־פאחם עם המשפחה ושהם ידאגו לי לבית. תבין את הסיטואציה, אוהדים הציעו לי את הבית שלהם. אז תגיד לי, איך אני לא אוהב את המקום הזה. אם אני נכנס למסעדה, בחיים לא מסכימים לקחת ממני כסף. לוקחים לי את הרכב איך שאני מגיע לאימון ושוטפים אותו. איך אני לא אפגע שפיטרו אותי?".
אתה אדם מאמין, שומר שבת, איך זה מסתדר?
"בשנה שעברה ההורים שלי נפטרו והחלטתי לשמור שבת. המועדון הזיז את המשחקים לימי שישי, הם ויתרו על הארוחות שלהם כדי שאני אספיק להתפלל ולשמור שבת. אם היה משחק בשישי מאוחר, דאגו לי ולמשפחה למלון וזה דבר שמאוד ריגש אותי. החיבור וההדדיות זה הדו־קיום האמיתי. עזוב אותך מהפוליטיקה ושנאת החינם שיש לנו במדינה. אני שמח שאני עושה קידוש שמיים בזה שאני אדם דתי ומאמן בעיר כמו אום אל־פאחם".
לפנייה לכתב/ת 
