עומר דבדה: "התשוקה לכדוריד לא בערה בי"
קפטן הנבחרת ומכבי ת"א מספר מדוע החליט לפרוש כבר בגיל 32, ומדבר על הצעד הבא בחיים: "רוצה לחנך ולנהל בתחום הספורט". וגם: המשפחה התומכת והפוסט המרגש בפייסבוק
"אבא שלי סיפר לי יותר מפעם אחת שבמחרוזת מלאה בחרוזים, על מנת להכניס חרוז חדש צריך לפנות מקום של ישן, זה אני, עומר, מפנה מקום של חרוז ישן, גדול ומשמעותי בחיי, בכדי להכניס הרבה יותר מחרוז אחד חדש", כך בחר עומר דבדה, קפטן נבחרת ישראל ומכבי תל אביב, לסיים את פוסט הפרישה שלו בפייסבוק בתחילת השבוע, שגרף קרוב ל-800 לייקים ומאות תגובות. "זה נהיה מטורף. איך אבא שלי אמר לי? הפוסט הזה שווה יותר מכל מסיבת עיתונאים שהיית עושה'", מספר הפיבוט בראיון ל"ידיעות אחרונות" רגע אחרי שתלה את הנעליים.
בניגוד לרוב שחקני הכדוריד בישראל שמושכים את הקריירה עד גיל מאוחר, וחלקם אפילו משחק בעשור החמישי לחייהם, דבדה בחר לפרוש כבר בגיל 32, ואחרי שלא שיחק כדוריד כבר כמעט שנה וחצי.
פוסט הפרישה של דבדה
"בסדרת גמר הפלייאוף של 2017/18 בין מכבי ת"א להפועל ראשל"צ לא שיחקתי בגלל פציעה בגב. כשהייתי בצד משהו שם לא בער אותו דבר. הייתה תחושה שהדרייב שלקח אותי לרמות הגבוהות כבר לא שם. התחלתי להבין שזה כנראה הסוף".
ובכל זאת, אתה רק בן 32, לא היו מחשבות לשוב לשחק?
"היו מדי פעם מחשבות של כן אולי לחזור. הרגשתי טוב עם הגוף, הרגשתי שאני יכול לשחק. אבל נשבעתי לעצמי כשהתחלתי לשחק שברגע שאני לא יכול לתת את הכל אז לא אהיה שם. אני שמח שעמדתי בהבטחה של עצמי כי לא הייתי מסוגל להיות אותו עומר בכדוריד".
במשך התקופה שלא שיחק הספיק דבדה לעשות לא מעט. הוא השלים תואר ראשון במנהל עסקים כשדחס שנה וחצי של לימודים ל-12 חודשים בלבד. "עשיתי 15 קורסים בתקופה הזאת", הוא מספר. כמו כן אימן וניהל את מחלקת הנוער של מכבי ת"א, ונצמד לניר דובדבני, כדורידן בעבר וכיום איש עסקים, יזם וגורו מכירות.
אתה כבר יודע מה יהיה הצעד הבא בקריירה?
"ככל שזה מתגבש אצלי זה יהיה בעולם הספורט. לדעתי בשני ערוצים - ניהול וחינוך. לעזור בבניית הדורות הבאים וגם לבוא מהמקום המערכתי יותר. אין עדיין משהו קונקרטי. יש לי המון שיחות עם אנשים עכשיו, בטח אחרי הפוסט שפרסמתי יתעוררו הרבה דברים".
דבדה נשוי ללי, אותה הכיר כשהייתה הפיזיותרפיסטית של מכבי ת"א. לשניים ילד בן שנתיים בשם נועם, והם מצפים לאחד נוסף ממש בקרוב. "לי כבר בחודש שמיני. אני לא יכול לחכות".
כשאתה מסתכל על הקריירה, מה אתה מסמן כרגע הגדול ביותר?
"האליפות הראשונה עם מכבי ת"א. זו הייתה השנה הראשונה שהייתי קפטן של קבוצה בוגרת. שיחקתי עם חברים ושחקנים מדהימים שבאמת הצלחתי להנהיג למרות שלא הייתי הכי מבוגר. הבאתי את היכולות שלי לידי ביטוי, זה היה חלום. זו גם הייתה אליפות היסטורית. בתור מי ששיחק בהפועל ראשל"צ, לקחת אליפות לקבוצה שהיא מחוץ לראשל"צ, אז זה היה רגע מאוד משמעותי. זו גם הייתה עונה ששינתה לי את הקריירה ולקחה אותה כמה צעדים קדימה".
יש משהו שאתה מתחרט עליו?
"שלא יצאתי לאירופה. זו תמיד הייתה הדילמה אם לצאת או לא. היום כשאני רואה את הדור המדהים הזה שמשחק אותה ויוצא אחד אחרי השני אז זה סוג של פספוס. בדיוק שלחתי הודעה לדן טפר (משחק בצרפת) שאני חי את החלום האירופי שלי דרכו. בסוף לא יצאתי בגלל חסמים שלי, תירוצים. תמיד אמרתי לעצמי שעכשיו זה לא הזמן הטוב, ואולי בהמשך".
מה הסיכוי שתאמן קבוצת בוגרים אם תגיע הצעה?
"אשתי השביעה אותי שאם אני מסיים לשחק אז מספיק עם הכדוריד, שלא אאמן פתאום בוגרים. אם להגיד את האמת בוגרים פחות מעניין אותי, חשוב לי יותר לאמן ילדים וזה מדבר אליי. אבל אני גם לא יכול להגיד לא אף פעם כי זה כדוריד".
רמת השרון ועוד 11
הזכייה של הפועל אשדוד באליפות ההיסטורית בעונה שעברה הראתה שהכדוריד הישראלי עבר שינוי והוא כבר לא שייך רק להפועל ומכבי ראשון לציון. המגמה תימשך גם העונה, כאשר אשדוד נשארה חזקה למרות עזיבתם של שחקן העונה אדיר כהן שחתם בשווייץ, ושל עוד מספר שחקנים. אבל צירפה את ניבו לוי ודויד ספילר הסלובני ששיחק שנים רבות בליגת האלופות.
הפייבוריטית לזכייה באליפות, בלי צל של ספק, היא א.ס רמת השרון אחרי לא מעט שנים של אכזבות במאני טיים. ניקולה מקסימוביץ' בנה סגל נהדר עם שלישיית זרים איכותית, ולא מעט שחקנים חדשים שהגיעו, ובראשם דניאל שקלים שחזר מהפועל ראשל"צ, ושני השוערים גיל יעקב ויהב שמיר. רמה"ש כבר זכתה בגביע ווינר-שופטים.
מחזיקת גביע המדינה, מכבי ראשל"צ, עברה מהפכה גדולה בשדרת הניהול וגם בסגל. היו"ר ראול סרוגו עזב, ובמקומו הגיעו שני שחקני עבר של המועדון, אריק אלקלעי, היו"ר החדש, ואמיר אהרון שיכהן כמנכ"ל. דור קלדרון ושרון שלם שבו מהשאלה מאשדוד. ג'ו מתתיה חזר לקדנציה שנייה כמאמן. יואב נאמן בן ה-39 עדיין משחק.
הפועל ראשל"צ ממשיכה בקו השפוי מבחינה כלכלית, ותישען על שחקניה הצעירים שעלו בשנים האחרונות לבוגרים. אליהם אפשר להוסיף את עומר גרא שעבר את הכביש ממכבי, יותם טל שחזר מאשדוד וסהר שחק שעשוי להיות הפתעת העונה. יובל גררה סובל מקרע בכתף ועלול לגמור את העונה עוד לפני שהחלה.
על פי הסגלים, נראה כי שלוש קבוצות ייאבקו נגד הירידה. העולה החדשה, מ.כ דימונה, שלא בנתה קאדר מספיק טוב על הנייר, בני הרצליה שלא החתימה זרים ומ.כ ב"ש, שאמנם צירפה את אלדר שיקלושי, אך היא קצרה מאוד. חולון, קריית מוצקין, קריית אונו, רחובות ונס ציונה ייאבקו על המקומות 9-5.
לפנייה לכתב/ת 
