אחדות חורבן לאומית / פלג בחמישי

התגרנים

ראשי המרכזים, השכר, והעונש

שמונה חודשים אחרי הודעת ההתפטרות של משה זוארץ, שנבחר לראש ממשלת הכדורגל בקומבינה, אמורה להתקיים היום בהתאחדות ישיבת הנהלה. בסדר היום מופיע: "דוח היו"ר" - למרות שיש רק ממלא מקום, כי הבאסטיונרים ממרכזי הספורט טרם הצליחו להמליך עסקן מאנשי שלומם. ואחר כך מתפלאים שלחובבי הכדורגל בחו"ל יש מונדיאל, יורו, צ'מפיונס וליגה אירופית, ולנו יש קדחת.

למצב הזה אחראים מנכ"ל הפועל יורם אורנשטיין ומנכ"ל מכבי נאור גלילי, שמשמרים את עליבותו של הכדורגל הישראלי. העיקר שהכוח נשאר בידיהם והמשכורת דופקת. בשנת 2018 השתכר כל אחד מהם למעלה מ־38 אלף שקל בחודש, בתפקידו כצינור להעברת כספים. היו ימים שראשי שני המרכזים הגדולים היו יריבים פוליטיים, שהתחרו על השליטה בתקציבי הספורט, ומרכז בית"ר היווה את לשון המאזניים. אבל אז האיש שעמד בראש התנועה שהקים זאב ז'בוטינסקי - אבנר קופל - נשלח לכלא בגין עבירות של קבלת דבר במרמה וזיוף בנסיבות מחמירות בכוונה להתחמק ממס, תוך שימוש במרמה, עורמה ותחבולה. כאן נגמרו כנראה לבית המשפט המילים הנרדפות.

ולנו יש קדחת. גלילי, חלובה ואורנשטיין(איור: אופיר בגון)

היום אורנשטיין וגלילי פועלים יד ביד, ממליכים ומדיחים, מקפידים להרחיק ממוקדי הכוח את מי שעלול לסכן את מעמדם. כך הם ניטרלו מועמדים כמו איתמר צ'יז'יק ואיש העסקים ערן פרלמן, בתעלולים פוליטיים מאחורי הקלעים. בשטח פעל עבורם השושבין מארץ השושו, שטרן חלובה מצפרירים חולון, בעל עבר עשיר של ניבולי פה, איומים וקומבינות. מלח הארץ.

שלשום אמנם פורסם כי במהלך ישיבה במשרדו של יעקב שחר, אמר גלילי לחלובה "דברים קשים על הנזק שהוא עושה לכדורגל הישראלי". תגלית העשור. עם מנכ"ל מרכז הפועל, מנכ"ל מרכז מכבי לא מתעסק. ככה זה עם צינורות, יד רוחצת יד. רשימת הישגיו של חלובה כוללת הרחקה מההתאחדות לחצי שנה, בגלל עבירה על תקנון התשלומים. זה לא הפריע לידידו, שר הכלכלה היוצא אלי כהן, לכנותו: "איש מקצוע הגון, ישר ובעל שיעור קומה". חלובה מצידו הגיע לערב תמיכה בכהן לפני הבחירות באפריל, כשהאחרון עוד היה ברשימת "כולנו" לכנסת. גם אורנשטיין נכח באירוע, ואפילו הועלה שם רעיון שאם מפלגתו של כהן לא תצלח את אחוז החסימה, הסחבקים בהתאחדות ימנו אותו ליו"ר. לפחות מזה ניצלנו (לא כולנו).

בכדורגל, הבוחרים והנבחרים הם אותו גוף. הפועל ומכבי התאחדו לגוש חוסם, עם יס־מנים כמו אבי קאופמן ואריאל שיימן אפשר לסמוך על קולות החיילים, ונציגי המגזר הערבי מהווים חלק בלתי נפרד מהרשימה המשותפת של הקומבינות. ממשלת הריקבון תמשיך לנהל את הענף, ולמרכזים הפוליטיים שפעלו כאן עוד בתקופת הבריטים אין שום בעיה להחזיר את המנדט. כל יום מחדש.

החצרנים

הגעוואלד של בן־דב

הכרעה חשובה התקבלה בשבוע שעבר, למחרת הבחירות, וגם לה יש השלכות על עתיד הדמוקרטיה: בית משפט השלום בחדרה ביטל את החלטת המשטרה להרחיק שבעה אוהדים של מכבי חיפה ממגרשי הכדורגל לחודש ימים. הכל החל בתלונה של מנכ"ל הקבוצה, אסף בן־דב, לפיה חדרו השבעה לחצר ביתו ואף איימו עליו ועל בני משפחתו. האוהדים עצמם טענו בחקירה כי לא איימו על איש, אלא מחו בצורה לגיטימית על התנהלות המנכ"ל. השוטרים, שבחנו את סרטי מצלמות האבטחה (הפעם בלי התערבות של חברת הפקות) - החליטו כאמור להרחיקם מהמגרשים ל־30 יום.

מנכ"ל מכבי חיפה אסף בן דב (צילום: גיל נחושתן)

השבעה לא ויתרו ופנו לבית המשפט, באמצעות עורכי הדין רועי קרן וקים רטוש, שם בוטלה ההחלטה הבלתי חוקית בעליל על ידי השופט אלכס אחטר (אם תרצו, בעקבות בדיקה ב־VAR). לאחר שצפה בצילומים הוא קבע כי "קיימות סתירות בעדויות" שהגישה המשטרה, הוסיף ש"לא ניתן להסיק כי האוהדים נכנסו לחצר ביתו של המנכ"ל והטיחו איומים כלפיו", וקבע כי מדובר ב"פגיעה מיותרת בנסיבות העניין ביחס לזכותם של המבקשים לפקוד את משחקי הקבוצה".

החלטת השופט אחטר מהווה שיעור חשוב גם לחנפנים בתקשורת. אלה שבמקום להיות "כלבי השמירה של הדמוקרטיה" מיהרו לנבוח על האוהדים, בלי לדעת מה באמת קרה בחצר ביתו של מנכ"ל המועדון. ככה זה כש"עיתונאים" הופכים לכתבי חצר.

הברדק

חוגג ואוחנה רצים לפודיום

לפני כשלושה חודשים וחצי זכתה ליברפול בגביע האלופות במדריד. לבמה שהוצבה במרכז המגרש עלה ראשון המאמן, יורגן קלופ, ואחריו הוענקו המדליות לכל שחקני הסגל. אף בעל תפקיד לא נדחף לפודיום עד לרגע ההנפה. שלשום זכתה בית"ר ירושלים בתואר הרבה יותר חשוב, זה נכון, אבל איזה ברדק! במקום להשאיר את הבמה למאמן ולשחקנים, עלו לפני כולם לקבל מדליה הבעלים משה חוגג, הבן שלו, וכמובן היו"ר אלי אוחנה. זה מוזר, כי אחרי משחקי הנפל, הוא ואוחנה נעלמו די מהר מהשטח והשאירו את שריקות הבוז לשחקנים.

בניון, אוחנה וחוגג עם גביע הטוטו(צילום: עוז מועלם)

שלשום, עוד לפני הטקס, הספיק חוגג לערוך סיבוב דאווין על הדשא, יחד עם הגברת הראשונה של בית"ר ויורש העצר. אפשר בהחלט להחמיא לבעלים המתלהב על המאבק הבלתי מתפשר במחוללי המהומות מ"לה פמיליה", הגיע גם הזמן להרגיע עם לה פמיליה הפרטית שלו.

הגזלנים

החטיארים מברזיל והמפקיעים מישראל

"אגדות הכדורגל על הדשא בסמי עופר - SHALOM GAME" - כך מציגים את האירוע שלהם מארגני מפגש הוותיקים מברזיל ומישראל בעוד כחודש, ולפני שניכנס להגדרות ההיסטוריות, שווה להתרכז במחירים. הכרטיס הזול ביותר, מאחורי השערים או בפינת האצטדיון למעלה, עולה 129 שקל, עבור מקום סמוך לדגל הקרן תשלמו 199 שקל, ובאמצע 269. יש גם יציע יהלום ב־549. למה? כי כולם יודעים שעבור "שלום" נצטרך לשלם מחיר יקר.

ונעבור להרכבים. בברזיל ישחקו (לפי הפרסומים) בבטו, אמרסון, ריבאלדו, רונאלדיניו, רוברטו קרלוס וקאקה. אצלנו יופיעו שמות כמו משה סיני, ג'ובאני רוסו, עבאס סואן, ראובן עטר, וואליד באדיר, יניב קטן וטל בן־חיים (שלדעת המארגנים כבר נחשב כנראה לשחקן עבר). "יש לי כמה קילוגרמים עודפים, בכל זאת אני שחקן לשעבר, אבל אני מבטיח שאכין את עצמי ממש טוב לקראת המשחק", אמר אמרסון, שהגיע לקדם את האירוע. אבל גם אם יצליח להפחית במשקל, המחירים של מופע הראווה בין גמלאי הכדורגל לא יירדו.

אמרסון (משמאל) עם רוסו, סיני וסואן(צילום: גיל נחושתן)

גם עיריית חיפה שותפה להפקה. בעמוד הפייסבוק הרשמי שלה - תחת הכותרת "רונאלדיניו בדרך לחיפה" - התבקשו תושבי העיר להשלים את המשפט: "מתרגשים ברמות...". מכיוון שהם השאירו מקום רק למילה אחת, אני כתבתי: "מגוחכות". עם זאת, באתר החדשות המקומי "חי פה" שברה ההתרגשות שיאים, והדיווח על המשחק הסתיים במילים: "אפשר רק לדמיין איך רונאלדיניו מנגב חומוס ב'מקסים'. אולי זה עוד יקרה בעתיד"... אכזבה לכל מי שדמיין את טוסטאו אוכל טוסט.

בחברת ההפקות מתעקשים כאמור שהמשחק נועד ל"קידום מסר השלום והאחווה, שייצא מחיפה ויגיע לכל פינה בעולם". אז בסדר, ליושבים בפינת האצטדיון זה יעלה יותר, אבל שלום בין מי למי? הברזילאים לא היו אויבינו אף פעם, וגם בין באדיר לקטן אין כרגע שום מתיחות. אלא שאתמול נפתרה סוף־סוף התעלומה. אחד האתרים דיווח כי ותיקי ישראל מאיימים להחרים את המפגש כי המארגנים נתנו להם רק שלושה כרטיסים בצידי המגרש, ושהם אפילו הסמיכו את משה סיני לייצגם במו"מ ולדרוש כ־20 כרטיסים לכל שחקן.

עכשיו נותר רק לחכות ולראות אם בסוף יהיה שלום, בין הוותיקים למפיקים.